הדיבורים הריקים של האיחוד האירופי

האיחוד האירופי הבטיח להיאבק בסנקציות האמריקאיות על איראן. מאז הודעת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על נסיגה מהסכם הגרעין במאי 2018, נשבעה שרת החוץ של האיחוד, פדריקה מוגריני, לתת לאיראן "תמריצים כלכליים" כדי שתישאר נאמנה לו; שר האוצר הגרמני אולף שולץ קרא בראיון ל"גלובס" "להגן על הריבונות האירופית" ולא לתת לארה"ב להכתיב לאיחוד האירופי מה לעשות; עמיתו, שר החוץ הגרמני הייקו מאס, אפילו קרא לאיחוד להקים מערכת תקשורת פיננסית חלופית ל"סוויפט" הדולרית.

בחודשים האחרונים, מאות פקידים ופוליטיקאים התרוצצו בין בירות היבשת, מדלגים מדיונים לארוחות ערב חגיגיות, ממסיבות עיתונאים לשיחות רקע, שמכולם יצא מסר אחד: האיחוד האירופי לא ישלים עם מצב שבו סנקציות אמריקאיות יחייבו גם אותו.

ומה הייתה התגובה של האיחוד האירופי כשארה"ב הודיעה על השבוע החרפת הסנקציות על איראן? שתיקה. שתיקה מוחלטת. שתיקה מובסת. שום צעד תגובה לא הוכרז מבריסל. שום מנגנון שייגן על חברות אירופיות מסנקציות אמריקאיות לא הושק בלונדון, פאריס או ברלין. הדוברים הרשמיים של גרמניה, צרפת, בריטניה והאיחוד מילאו פיהם מים. אפילו ה"תאגיד הייעודי" - פתרון שהוצע כדי לאפשר עסקאות עם איראן למרות הסנקציות ותפס כותרות ביבשת בשבועות האחרונים - התברר כפתרון בוסר, שאינו מוכן לפעולה ושספק אם יפעל אי פעם. "הקמת התאגיד הייעודי נתקלת בקשיים משפטיים, לוגיסטיים ופוליטיים", דיווחה סוכנות הידיעות הגרמנית.

כל ההבטחות ל"עמדה תקיפה" ולכך ש"הגיע הזמן שהאיחוד האירופי יבסס את מקומו על הבמה העולמית" (דברי מאס) התפוגגו לכדי שתיקה מביכה בימים האחרונים באירופה. שתי שורות לקוניות פורסמו ביום ו' האחרון: מוגריני הודיעה מבריסל כי האיחוד "מגנה את ההחלטה להטיל סנקציות נוספות" ומבטיח "להמשיך ולעבוד כדי לשמור על הסכם הגרעין עם איראן". דיבורים ריקים.

יותר מכל, ממחישה השתיקה האירופית את חולשת האיחוד בזירה הבינלאומית. לאירופים אין כלים אמיתיים להשפיע על מצב העניינים בשלל החזיתות שפתח טראמפ מול איראן, רוסיה, גופים בינלאומיים ואמנות בינלאומיות.

חברות אירופיות הבינו זאת מבעוד מועד. דיימלר הודיעה כי היא עוזבת את איראן לפני כמה חודשים, "טוטאל" הצרפתית עשתה זאת לפניה, בנקים ברחבי היבשת כבר אינם מאפשרים לעשות עסקאות עם חברות איראניות ושגריר ארה"ב בברלין, ריצ'רד גרנל, מתגאה מדי כמה שבועות בטוויטר על עוד חברה גרמנית שלא תעשה עסקים באיראן בגלל הסנקציות. שר החוץ האמריקאי מייק פומפיאו אמר בפשטות בדיון על הסנקציות בקונגרס בסוף השבוע: "האירופאים ברחו".

זאת גם ההבנה של העסקים הגרמנים. "הממשלה אינה יכולה להגן באמת על חברות גרמניות", הכריז השבוע (ב') העיתון הכלכלי הגרמני "הנדלסבלאט", שאמר כי התקנות שהעביר האיחוד האירופי כדי לפצות חברות שייפגעו מהסנקציות כלל אינן מסייעות, וכי הממשלה הפדרלית עצמה אומרת לחברות כי היא "חסרת אונים" בפני הסנקציות ובפני האיום של הממשל האמריקאי להעניש כל חברה שתעשה עסקים עם איראן.

חוסר האונים האירופי אינו מפתיע. במערכת פיננסית שנשלטת על ידי הדולר ובעולם שתלוי בכלכלה האמריקאית, הוא אולי צפוי. האיחוד האירופי מפולג ומסוכסך מדי מכדי להציג עמדה אחידה, אפילו אם הכוח הכלכלי הפוטנציאלי שלו הוא עצום. לכן, עצם ההחלטה לצאת למאבק פומבי מול ארה"ב סביב נושא איראן - ועד כה להיכשל בו באופן כה נחרץ - היא טעות בפני עצמה.

בזירה בינלאומית שמתאפיינת יותר ויותר על ידי מדיניות כוחנית, שבה מנהיגים מחליפים איומים עם שימוש בסלוגנים של סדרות טלוויזיה בטוויטר ובאינסטגרם, עצם ההחלטה לבלף ולצאת לקרב שהתבוסה בו ידועה מראש, היא טעות. בשלב זה, השתיקה של האיחוד האירופי מול הסנקציות החריפות, חוסר התוחלת של הניסיון שלו להילחם בהן והדיבורים הריקים על מדיניות שתתמודד שווה-בשווה עם ארה"ב, רק מדרדרים עוד יותר את מעמדו הבינלאומי.