משה חוגג לא לבד: כמה כסף גייסו ישראלים בהנפקות מטבעות דיגיטליים עד היום

42 סטארט-אפים ישראלים גייסו בהנפקות ראשוניות של מטבעות דיגיטליים (Initial coin offerings או בקיצור ICOs) בשלושת הרבעונים הראשונים של 2018 סכום כולל של 606 מיליון דולר - כך עולה מדוח שפרסמה באחרונה One Alpha, חברה העוסקת במחקר ומודיעין עסקי בשוק הקריפטו.

לפי הדוח, חברות מכל העולם ביצעו ב-2018 עד כה 790 גיוסי ICO בהיקף כולל של 20 מיליארד דולר - כלומר, ההנפקות הישראליות גייסו השנה כ-3% מכל ההנפקות בעולם. לשם השוואה, בכל שנת 2017 גייסו סטארט-אפים מישראל, לפי וואן אלפא, סכום כולל של 586 מיליון דולר ב-15 הנפקות ICO בסך הכל. זאת, מתוך 552 גיוסי ICO מכל העולם בשנה שעברה, שהסתכמו ב-7 מיליארד דולר.

לפיכך, אם ההיקף הכלל-עולמי של הנפקות מטבעות דיגיטליים צמח השנה פי שלושה לעומת השנה שעברה, בהתאם לנתוני הדוח, הרי שבקרב החברות המנפיקות מישראל נרשם גידול של 3% בלבד בהיקף ההון הכולל שגויס עד כה ב-2018. נוסף על כך, החברות בתחום מגייסות השקעות גם מקרנות הון סיכון, אבל בהיקפים נמוכים משמעותית.

בסיכום השנתיים האחרונות, מתוך 27 מיליארד דולר בגיוסי ICO בכל העולם, גויסו על ידי חברות ישראליות יותר ממיליארד דולר.

600 מיליארד דולר נמחקו מהשוק

"הישראלים הם פחות מ-0.1% מהאוכלוסייה העולמית, כך ששיעור של 3% מהיקף הגיוס הכלל-עולמי של ICO בהחלט מראה שישראל היא אחת המדינות החשובות בתחום הבלוקצ'יין", אומר מנכ"ל וואן אלפא, יניב פלדמן, שהיה בעבר העורך ומייסד שותף של אתר גיקטיים. פלדמן מציין כי עד לסוף אוקטובר נוספו עוד שני גיוסי ICO של סטארט-אפים מישראל, אבל עדיין לא דווחו הסכומים שגויסו בהם.

וואן אלפא שייכת לקבוצת First הישראלית, המחזיקה בחמש חברות שונות המספקות שירותים בתחום המטבעות הדיגיטליים ומנוהלת על ידי המנכ"ל רן גולדי והיו"ר יריב גילת. גילת ניהל בעבר את חברת האלגו־טריידינג הישראלית פיינל (Final) והיה מבעלי המניות העיקריים בה.

לאחר ששוק המטבעות הדיגיטליים איבד יותר מ-70% משווי השיא, שאליו הגיע בתחילת 2018 (לפי נתוני אתר CoinMarketCap), ומחק משוויו יותר מ-600 מיליארד דולר, הנתונים על גיוסי ה-ICO עשויים לשקף את ההאטה בשוק. ואולם, בהיעדר מקור מידע מרכזי ומהימן שניתן להסתמך עליו, מנסות לא מעט חברות בעולם להתחקות אחר הנתונים - מה שמתברר כמשימה לא פשוטה. בסקירה של הדיווחים שמפרסמות חברות מחקר שונות בעולם, מתגלים פערים לא קטנים בין הנתונים. "בהרבה מקומות מפרסמים נתונים על גיוסים שכלל לא היו", אומר פלדמן.

● מה מקור הנתונים של וואן אלפא?

"כחברת מחקר, אנחנו מסתמכים רק על עצמנו", אומר פלדמן, "אבל אנחנו עובדים עם עוד כ-12 מקורות שונים למידע על ICOs בעולם, ואנחנו מבצעים וידוא לחלק גדול מהנתונים. בין השאר, אנחנו פונים אל משקיעים שמשתתפים בהנפקות, אל קרנות הון סיכון שגם משקיעות בתחום, ולפעמים אנחנו גם יכולים לבדוק את הארנק הדיגיטלי של החברות המנפיקות ולראות איזה סכום הצטבר בו, אבל זה מאוד תלוי באיזה הנפקה מדובר. מדובר במחקר לא פשוט, ועדיין קל יותר לקבל נתונים על ICO מאשר על השקעות רגילות בסטארט-אפים שנעשות על ידי משקיעים פרטיים".

● לפי הנתונים שלכם, היקף גיוסי ה-ICO הישראלים גדל השנה ב-3%, לעומת גידול של כ-180% בגיוסים בכל העולם. מה ההסבר לפער הזה בצמיחת ההנפקות?

"הגידול העצום בגיוסי ה-ICO בעולם השנה נובע בעיקר מכמה הנפקות ענקיות, כמו EOS שגייסה יותר מ-4 מיליארד דולר, טלגרם שגייסה 1.7 מיליארד דולר, Tatatu שגייסה יותר מחצי מיליארד דולר ודראגון שגייסה כ-400 מיליון דולר", אומר פלדמן. "לעומת זאת, בשנה שעברה הושלמו שני גיוסי ה-ICO הגדולים ביותר עד כה של חברות ישראליות - סירין לאבס של משה חוגג, שגייסו 158 מיליון דולר, ובנקור שגייסו 153 מיליון דולר. השנה, לעומת זאת, ההנפקות הישראליות גייסו סכומים נמוכים יותר". לפי נתוני וואן אלפא, סירין לאבס גייסה עד היום בסך הכל 255 מיליון דולר, כשכ-60% מהסכום גויס ב-ICO. 

ברשימת ה-ICOs הגדולים של חברות ישראליות השנה, לפי וואן אלפא, ניתן למצוא את הסטארט-אפ הישראלי Pumapay שגייס ב-ICO סכום של 117 מיליון דולר; הסטארט-אפ Orbs, שגייס בהנפקת המטבע שלו 106 מיליון דולר; חברת Chilliz שגייסה 66 מיליון דולר; והחברות Endor ו-LeadCoin, שגייסו כל אחת כ-50 מיליון דולר.

ירידה של עשרות אחוזים מאז ההנפקה

הדעיכה בשוק הקריפטו מתחילת השנה באה לידי ביטוי גם בתשואות השליליות של רוב המטבעות הדיגיטליים. מבדיקת נתוני המטבעות שהונפקו בשנתיים האחרונות על ידי סטארט-אפים ישראלים, עולה תמונה עגומה למדי. כך למשל, המטבע הדיגיטלי של סירין לאבס  (סימול: SRN), שהנפקתו הושלמה בסוף 2017, איבד השנה 82% מערכו. מאז שהגיע למחיר שיא של כ-3.5 דולרים בינואר, הידרדר המטבע של סירין למחיר נוכחי של כ-0.18 דולרים (18 סנט) - נפילה של 95%.

אסימון הקריפטו של בנקור  (סימול: BNT), הסטארט-אפ בניהולו של גיא בן-ארצי, שביולי האחרון דיווח כי איבד מטבעות דיגיטליים בשווי כ-23.5 מיליון דולר בפריצה לאחד מארנקיו הדיגיטליים, הונפק לראשונה ב-ICO במחצית הראשונה של 2017. מתחילת 2018 ועד היום צלל מחיר המטבע של בנקור בכ-73%. מאז שהגיע למחיר שיא של כ-10 דולר בינואר, נפל האסימון של בנקור למחיר של 1.4 דולרים - צניחה של 86%.

המטבע הדיגיטלי של Kin , סטארט-אפ קנדי עם צוות פיתוח ישראלי, שהנפקתו הושלמה ברבעון השלישי של 2017, גייס ב-ICO שלו סכום של 100 מיליון דולר. מתחילת 2018 איבד המטבע של Kin לא פחות מ-86% ממחירו. לעומת זאת, המטבע של הסטארט-אפ Pumapay  (סימול: PMA), שהונפק ברבעון השני של 2018 והתחיל להיסחר רק באוגוסט האחרון, הצליח להניב תשואה חיובית של 55% בשלושת החודשים האחרונים. בדומה לרבים מהמטבעות הדיגיטליים החדשים, המסחר במטבע של Pumapay תנודתי מאוד. כך למשל, בחודש אוקטובר הוא זינק ב-66%, לאחר שבספטמבר צנח ב-44%.