חופש הביטוי או החופש לשנוא: הכירו את הרשת החברתית שבה נולד הפיגוע בבית הכנסת בפיטסבורג

השבוע חזרה לפעול הרשת החברתית Gab, אחרי תקופה קצרה של החשכה בעקבות הטבח בבית הכנסת עץ החיים בפיטסבורג. רוברט בווארס, שרצח את 11 באי בית הכנסת, היה משתמש פעיל בגאב, ושיתף בהתלהבות את דעותיו האנטישמיות בפלטפורמה. האתר, שהוקם רק לפני שנתיים ומונה כיום 800 אלף משתמשים מרחבי העולם, נאשם שנתן לו מקום להביע את דעותיו ללא הפרעה. באוורס, ששם המשתמש שלו כלל את הקוד 1488 (שמתייחס ל-14 מילים ו-88 העקרונות שניסח הניאו נאצי דיוויד ליין), כתב בין היתר "יהודים הם ילדי השטן", וכינה אותם "מתחמקי תנורים מתועבים ומנוונים".

בתגובה החליטו חברות התשלומים פייפאל, סטרייפ, רשם הדומיין GoDaddy וחברת אחסון הענן Joyent להפסיק לעבוד עם גאב ואילצו את מפעיליו להחשיך את האתר עד שמצא שותפים חדשים.

זו לא הפעם הראשונה שגאב זוכה לכתף קרה מענקיות הטכנולוגיה: בגוגל פליי אישרו את האפליקציה כמעט שנה לאחר הקמתה, במאי 2017, ושלושה חודשים לאחר מכן, באוגוסט, כבר הסירו אותה. באפ סטור, שמעולם לא אישרה את האפליקציה של גאב, מפנים כל חיפוש אחריה - ספק במקריות - לעמוד בנושא הכללה וגיוון (Inclusion & Diversity). מיקרוסופט סיימה את החוזה שלה עם גאב לאחסון על פלטפורמת הענן אזור (Azure) בספטמבר, חודש אחרי שאיימה בפומבי לעשות זאת.

כמו בפעם הקודמת, גם הפעם הצהיר מנכ"ל ומייסד גאב אנדרו טורבה: "אנחנו האתר המצונזר והמושמץ בהיסטוריה, מה שאומר שאנחנו מהווים איום על התקשורת והאוליגרכיה של עמק הסיליקון. גאב לא הולך לשום מקום. זה לא משנה מה אתה כותב, זה לא משנה מה ראשי הסופיסטים אומרים בטלוויזיה, זה לא משנה מה הכלומניקים המאומתים אומרים בטוויטר. יש לנו אפשרויות, משאבים ותמיכה רבה".

טורבה צדק: גאב חזרה לפעול בתוך שבוע. מי שנכנסה לתפקיד המארח היא חברת Epik, שפרסמה הודעה ארוכה מדוע החליטה לתמוך בגאב. "הסרת מקלט לחופש הביטוי אינה עניין של ימין או שמאל", כתב מייסד אפיק ג'ף מונסטר, "הרעיון של חוק הטבע וזכויות בלתי ניתנות לערעור חוזר ליוון העתיקה, אם לא לפני כן. סובלנות להשקפות מתחרות, כולל אלה המוגנות על ידי חופש הדיבור וחופש העיתונות, אינו מושג אמריקאי, אף על פי שהאבות המייסדים של ארצות הברית בנו מדינה משגשגת סביב המושג". טורבה שלח מייל למשתמשי גאב שמפאר את אפיק וקורא לכל מי שיכול להעביר את עסקיו לחברה הקטנה מסיאטל.

דיבורי השנאה הוגבלו, תגובת נגד קמה 

לאינטרנט יש בעיה מהותית בכל מה שנוגע לחופש הביטוי. עוד ב-1996 ניסח המשורר ג'ון פרי בארלו את "הצהרת העצמאות של הסייברספייס" ושם קבע כי "אין לממשלות זכות מוסרית לשלוט בנו". בתחילה הרעיון התקבל והאינטרנט פרח מעבר למגבלות הרגולטוריות הקשורות למסחר או חופש הביטוי. היעדר הרגולציה יצר מציאות שבה המנצח זוכה בכל הקופה, ומספר מועט של חברות (גוגל, פייסבוק, טוויטר, אמזון וכו') שולטות בכל האינטרנט. הממשלות והחברות לא תיארו לעצמן מציאות של חלוקת עוצמה כה מצומצמת והשלכות שליליות כמו הפצת דיסאינפורמציה ודיבורי שנאה או הטרדה.

כיום הן ענקיות הטכנולוגיה והן הממשלות מנסות להתמודד עם המציאות, אך נראה שאינן מסכימות בנוגע לדרך. הממשלות מעוניינות בניטור אחר משתמשים, ואילו הענקיות מתנגדות בתוקף לכל הסגת גבול. מה שבעיקר תופס היום את תשומת הלב הרגולטורית הן שאלות על הגבלים עסקיים ושמירה על נתוני המשתמשים: לדאוג לפרק את המונופול של הענקיות על הצריכה ולאפשר שליטה טובה יותר של המשתמשים על המידע האישי שלהם, ולאו דווקא להחיל רלטיביזם מוסרי במרחב. אלא שבתקופה שקדמה להקמתו של גאב מודעות זו הייתה בחיתוליה.

חודשים ספורים לפני הקמת האתר, בקיץ 2016, בשיאו של המרוץ לנשיאות ארה"ב, דיבורי השנאה והסתה לאלימות ברשתות החברתיות הגיעו לשיאם. עם זאת, המדינות המערביות לא ניסו למשטר את האינטרנט בעצמן, בעיקר בשל חששותיהן מהמדרון החלקלק שברגולציה על חופש הביטוי המקודש. במקום זאת הן דרשו בקולות גוברים מענקיות האינטרנט למשטר אותו - מבלי שנתנו קווים מנחים, ללא הגדרות ברורות.

הלחץ שהפעילו הממשלות על טוויטר, פייסבוק, יוטיוב ואחרות לפעול והדרישה האמורפית ליצירת מרחב מוגן עבור המשתמשים, היה כה גדול עד שבלית ברירה החברות לקחו את התפקיד הזה על עצמן, והתחילו להחיל משטר לא עקבי להגדרת גבולות השיח הראוי. "זה לא שאלה אם צריכה להיות חקיקה, אלא מה החקיקה הנכונה", אמר מייסד ומנכ"ל טוויטר ג'ק דורסי בשימוע לקונגרס. מילים דומות אמר השנה גם מארק צוקרברג מפייסבוק.

הענקיות פתחו במבצע ניקוי שכלל השעיה והסרת חשבונות משתמשים כמו זה של דיוויד דיוק ואלכס ג'ונס, דמויות מפתח מהאלט רייט - הימין ה"אלטרנטיבי" בארה"ב, הדוגל בעליונותם של גברים לבנים ומאופיין בהכחשת שואה, לאומנות ושנאה לאחר. בחוגים שמרניים שוליים האירוע כונה The Great Fall of Twitter והרטוריקנים השונאים הפכו שם לגיבורים שחופש הדיבור שלהם דוכא.

באותו קיץ, מוטרד מפעילות הרשתות החברתיות, החליט אנדרו טורבה, יזם הייטק צעיר נוצרי פעיל, להקים מרחב "בטוח" לחופש ביטוי. גאב הוקמה כרשת חברתית שבה כל התבטאות תתקבל בברכה, לא משנה עד כמה רעילה ופוגענית היא. עם עליית הפלטפורמה אמר טורבה לאתר האלט רייט ברייטברט: "מאות מיליוני אנשים מקבלים את מקור המידע החדשותי העיקרי שלהם מקומץ חברות באחת הערים הליברליות בעולם, הגיע הזמן לשינוי. בגאב אנחנו מקבלים את כל מי שרוצה לדבר בחופשיות". 

בתוך שבועיים, וכשהוא עדיין בגרסת הבטא, נרשמו עשרות אלפי משתמשים לגאב ועשרות אלפי אחרים חיכו ברשימת ההמתנה. "אנשים מוחקים את חשבונות הטוויטר והפייסבוק שלהם, או מתחייבים לעשות זאת מיד אחרי הבחירות (לנשיאות ארה"ב; ו"א). הם מתעוררים לשקרים והצנזורה של הרשתות החברתיות הגדולות. נמשיך לבנות את המוצר שנוצר על ידי העם ולמען העם", אמר טורבה.

טורבה בנה את הפלטפורמה כשילוב בין טוויטר לרדיט: כל הפוסטים מוגבלים ל-300 תווים והפיד מסודר לפי פופולריות. הפיצ'ר העיקרי הוא סינון מילות מפתח או משתמשים, החברה עצמה לא מצנזרת תוכן בכלל. הפעולה הקיצונית ביותר שניתן לבצע בה היא לדווח על תוכן, מעשה שלא מוביל להסרתו. הסייגים שגאב מתווה בתנאי המשתמש הם לא לקרוא למעשי אלימות נגד אחרים, לא להעלות פורנוגרפיה לא חוקית, לסמן כשמעלים פורנוגרפיה חוקית, לא לחשוף מידע אישי על משתמשים, לא להתחזות או להפר חוקים מקומיים ולא ליצור פרופילים מרובים.

דיוני השנאה מובילים לאלימות במציאות

לכאורה הדבר היה אמור לאפשר לכל משתמש, לא משנה לאיזו אידיאולוגיה הוא משתייך, למצוא בפלטפורמה בית לדעותיו. בפועל הפלטפורמה הפכה בעיקר בית לניאו נאצים ולאנשי הימין הקיצוני. קשה לשער שהדבר היה הפתעה עבור טורבה, שאמר לוושינגטון פוסט בקיץ 2016: "לא התכוונתי לבנות רשת חברתית שמרנית, אבל הרגשתי שהגיעה העת שמנהיג שמרני ייצור פורום שבו כל אחד יכול לדבר בחופשיות, בלי חשש מצנזורה... כל רשת חברתית גדולה מנוהלת, בבעלות, נשלטת ומופעלת על ידי מנהיגים פרוגרסיביים או יזמים פרוגרסיביים מעמק הסיליקון".

על פניו אלו משפטים שיש בהם היגיון פנימי, אם כי בפועל הפלטפורמה היא אירוע מחלחל. על אף שהדיונים בה מחולקים ל-12 קטגוריות שונות הכוללות מוזיקה, פוליטיקה, דת, הומור ואפילו גאב-ברזיל, הם כולם נושאים אופי דומה: שנאה לכל מה ומי שאינו לבן ונוצרי, מכחיש שואה, מהלל היטלר, מאוים ממהגרים, לועג לשחורים ולהינדים ובז לנשים. לפעמים הדיבור כה מטונף שקשה להאמין שאנחנו במאה ה-21.

כך למשל תחת קטגוריית "חדשות" משתמש אחד צירף צילום מסך על הידיעה כי שופטת בית המשפט העליון רות ביידר גינסבורג אושפזה בצירוף הכותרת "טיק טוק", אחר הוסיף על הידיעה: "זה קורה, הייל היטלר". בקטגוריה "פילוסופיה" משתמש אחד ציין "יהודים הם מקקים וזה חוקי להרוג מקקים", וב"אמונה" כתב משתמש אחר כי "ישראל מפציצה את סוריה כי הם מתכננים להתפשט לשם. הכיבוש היומיומי של היהודונים". האתר גדוש בתמונות מטרידות - לפעמים אף בעל כוונה פורנוגרפית - מהשואה, עבור בהשוואות בין קופים לאנשים מחלקים שונים בעולם, וכלה בשימוש תדיר בכינויים גזעניים מהמאות הקודמות כמו Kike, Faggot ו-Niger.

מי שממלא את תפקיד הטרול בגאב הם ליברלים מעטים שמשתתפים בדיונים וכוללים ביטויים כלליים כמו "לאף אדם אין את הזכות לאיים על יהודים", או "דיבור שנאה אינו חופש ביטוי". על זה משתמשים מגיבים בבוטות מתבקשת, חלקם בגילויי אנטישמיות ברורים, הכחשות שואה או הטענה כי אם משהו אינו לרוחך, פשוט צור מסנן על כל ההודעות שכוללות את הביטוי "יהודי". "תפסיק להיות סייבר-בייבי", אחד קרא, "אין כזה דבר דיבור שנאה, דיבור זה דיבור".

שנאה אוכלת את הנפש מבפנים, אך כשיש לה פורום פתוח וחסר עכבות היא יכולה להלהיב ולחזק, גם אם מדובר בפורום קטן בן פחות ממיליון משתמשים. שנאה שזוכה לאישוש מאחרים, שלא מסתירים או מתביישים בה או צריכים לתת עליה דין וחשבון עם החברה, מחזקת את השוליים ומובילה לאלימות. היא מאפשרת לאנשים לא סבירים כמו בווארס לקבל אישוש לתחושות שלהם ולצאת להרוג אנשים.

השנאה הממוקדת כמעט התהפכה על יוצרה: טורבה עצמו נחשד על ידי משתמשים כבעל ברית של "היהודונים", כיוון שכתובת האתר שבחר, Gab.ai, נשמעת בעברית כמו גבאי, שמש בבית הכנסת - המשתמשים נזעקו כאילו האתר קם כתחבולה על ידי צללים יהודיים, שיום אחד יתקפו את בסיס המשתמשים של גאב. על אף שגאב חוזרת וטוענת בכל הזדמנות שהדברים שמתפרסמים בה הם רק מילים ולמילים אין כוח, הרי שמנהל התפעול הראשי של החברה, אוטסב סאנדוג'ה, התלונן במשטרה מספר פעמים כי גולשים באתר איימו על חייו, ולבסוף הוא התפטר.

המציאות מוכיחה כי לפני כל מעשה אלימות המוני שבוצע, המפגע דיבר בכנות ברשתות החברתיות על שנאתו ועל כוונותיו לבצע מעשה שכזה. מחקרים גם מראים כי הסרת אתרים כמו גאב יכולה בסופו של יום להוריד את מפלס האיבה הכולל. כך למשל מחקר שבוצע על ידי המכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה בשנה שעברה, הראה כיצד ההחלטה של רדיט לנקות את הפלטפורמה מקבוצה קטנה של משתמשים קיצוניים ומסיתים, צמצמה את היקפי דיבור השנאה הכללי באתר. זו הסיבה מדוע מתנהלים דיונים כה יצריים לגבי האחריות של חברות האינטרנט לאיתור וצנזור תכנים.

עם זאת, הדיון על de-platforming (חרם שבעקבותיו נמנע מאדם או ארגון פלטפורמה לדבר בה), שגאב נמצאת במרכזה, אינו פשוט. מנכ"ל חברת האבטחה Cloudflare, שנותרה לצדה של גאב לאורך כל הדרך, היה אולי הקולני ביותר להסביר את התסבוכת. אחרי האירועים האלימים בשארלוטסוויל באוגוסט 2017, הפגנות אלימות מצד ארגוני ימין ששיאן היה דריסתם של מפגיני נגד והריגת אישה, קלאודפלייר החליטה להסיר את הדיילי סטורמר - אתר ניאו נאצי ידוע - כלקוחה ובפועל מהאינטרנט. מאוחר יותר הצטער המנכ"ל על המהלך: "התעוררתי במצב רוח רע והחלטתי שלמישהו אסור להיות באינטרנט, אסור שלמישהו יהיה כוח מסוג זה. אנחנו צריכים לנהל דיון סביב זה, עם חוקים ברורים ומסגרות ברורות. הגחמות שלי ושל ג'ף (בזוס), לארי (פייג'), סאטיה (נאדלה) ומארק (צוקרברג) לא צריכות להיות מה שקובע מה צריך להיות באינטרנט".

המניע הנסתר של "חופש הביטוי": כסף

אין הרבה שיטענו כי החירות שמציע האינטרנט צריכה להיות חסרת רסן. השאלה היא מי יכול לקבוע ולשפוט את הגבולות. לממשלות וחברות פרטיות יש תפקיד מכריע בכך. במדינות מערביות קיימת השענות כמעט לא סבירה על ענקיות הטכנולוגיה, להחליט בעצמן מהו הגבול הראוי ומתי הוא נחצה. מצד שני, אלו עצמן לא מוכנות לנהל דיאלוג על הצעדים הנדרשים כדי להבטיח אינטרנט בריא, וזה בולט במיוחד בארה"ב - משם כל ענקיות האינטרנט מגיעות - שמתייחסת ללשון החוקה בחרדת קודש.

צריך גם לזכור שלא רק חופש הביטוי מונח כאן על הכף, ושנאה יכולה להיות גם כלכלית. בדו"ח שהפיק טורבה עבור ה-SEC במטרה לצאת להנפקת מטבע ולגייס 10 מיליון דולר הוא כותב: "אנו מעריכים כי קיימים מעל ל-50 מיליון משתמשים שמרנים, ליברטנים, לאומניים וכוכבי רשת ברחבי העולם שמחפשים אלטרנטיבה לרשתות החברתיות הקיימות. משתמשים אלו מחפשים באופן פעיל פלטפורמות תקשורת אלטרנטיביות כמו ברייטברט, DrudgeReport, ו-Infowars (שלושתם אתרי קונספירציה וחדשות של האלט רייט; ו"א)". משתמשים אלו הם עבור טורבה שוק שבשבילו אפשר "להקים חדרי צ'אט סגורים בתשלום, ליצור שירותי טלוויזיה ומנויי פריים", ובסופו של דבר לייצר לא מעט הון.