בואו נודה: משפחות חד-הוריות הן בעיקר נשים

לאחרונה התפרסמה ב"גלובס" כתבה מקיפה על מחקר חדש של "פורום קהלת" שמבקר את ההטבות הניתנות למשפחות חד-הוריות ("מחקר חדש: ההטבות למשפחות חד-הוריות בישראל - מאות אלפי שקלים בעשור"). מן הראוי להקדיש לו, ולאוכלוסייה שאליה הוא מתייחס, מבט נוסף.

ראשית, אי אפשר לדבר על משפחות חד-הוריות בישראל מחוץ להקשר המגדרי. המחקר של פורום קהלת מקפיד אמנם להשתמש בשפה ניטרלית ומתייחס ל"הורים עצמאיים", אך כפי שכותביו בוודאי יודעים כ-90% מההורים הללו הן נשים. הבחירה של כותבי המחקר להתעלם מהנתון הזה נועדה לטשטש את ההשלכות האמיתיות של הפגיעה בזכויות האימהות החד-הוריות, לה הם מייחלים.

דו"ח העוני האחרון של המוסד לביטוח לאומי מראה ש-26.1% מהמשפחות החד-הוריות בישראל חיות בעוני, נתון שנמצא בעלייה בשנים האחרונות (על אף ההטבות שלפי המחקר מומטרות עליהן ללא הרף). לפי הביטוח הלאומי, לא רק שהסיכוי של משפחה חד-הורית לחיות בעוני גדול יותר, אלא שיש לה גם סיכוי נמוך יותר להיחלץ ממנו רק באמצעות עבודה והקצבאות האוניברסליות הניתנות לכלל האוכלוסייה, כגון קצבת ילדים.

נתוני דו"ח הביטוח הלאומי מראים שבישראל של ימינו, לאם חד-הורית שעובדת במשרה מלאה ומקבלת שכר מינימום וקצבת ילדים, אין סיכוי לא להיות ענייה. זה נכון אפילו אם יש לה רק ילד אחד, והמצב חמור יותר אם יש יותר. לפי דו"ח העוני, אם חד-הורית לשני ילדים שעובדת במשרה מלאה בשכר מינימום זקוקה לתוספת של כ-40% מהכנסתה כדי להרים את הראש מעל לקו העוני. בנוסף, נתוני הלמ"ס מראים ששכרן מעבודה של נשים חד-הוריות נמוך משמעותית משל נשים נשואות, ושהפער ביניהן גדל ככל שיש להן יותר ילדים.

ולמרות זאת, למרות שהכנסתן מעבודה של נשים חד-הוריות נמוכה ולמרות שהעבודה אינה מחלצת אותן מעוני - הן עובדות. שיעור ההשתתפות של נשים חד-הוריות בשוק העבודה גבוה משמעותית משל חברותיהן הנשואות, והן מועסקות יותר במשרות מלאות. הן עובדות, למרות שכשהן יוצאות לעבוד המדינה מקצצת את הקצבאות שלהן.

כך למשל, הכנסתה של אם לשניים שזכאית לקצבת מזונות מהמדינה (קצבה המשולמת לנשים שבני-זוגן לשעבר אינם משלמים את מזונות הילדים שנקבעו בבית משפט) תיפגע בכ-700 שקל גם אם היא מרוויחה קרוב לכלום. אם היא מעיזה להשתכר יותר מכ-3,300 שקל, יקוזזו 60% נוספים מכל שקל שהיא מכניסה. ואם אותה אמא לשניים תעז להרוויח יותר מ-7,900 שקל, סכום נמוך מהשכר הממוצע במשק, הקצבה תבוטל כליל.

נשים חד-הוריות עובדות, למרות שעצם היציאה לעבודה קשה עבורן יותר. מחקר חדש של ד"ר ענת הרבסט-דבי וד"ר עמית קפלן, מסביר את הפגיעה ביכולת ההשתכרות של נשים לאחר הגירושין. החוקרות מצביעות על העובדה שהחיים בנפרד לא מאפשרים כל גמישות בנוגע לאיזון בין העבודה לבין מטלות הבית והילדים, במיוחד במקרים (הרבים) בהם הנשים נושאות במטלות לבדן. ככל שהמדינה מסייעת יותר בטיפול בילדים ופועלת לאפשר לאימהות חד-הוריות להשתלב בעבודה, היכולת שלהן להתפרנס מעבודה גדלה.

ואכן, החוקרות מצאו שהפגיעה במנגנוני הרווחה ובמערך הקצבאות בתחילת שנות ה-2000, העצימה את ההשפעה השלילית של גירושין על שכרן של נשים. קיצוץ נוסף בזכויותיהן של נשים חד-הוריות, אליו חותרים בפורום קהלת, יפגע אם כך לא רק בהכנסתן מקצבאות ותמיכות, אלא גם בהכנסתן העתידית מעבודה.

בבואם לכמת את ה"הטבות" הניתנות למשפחות חד-הוריות, החוקרים של פורום קהלת מציגים ניתוח פשטני וחסר. הם מתעלמים מההשלכות האמיתיות של הסיוע למשפחות חד-הוריות, ממצבן הכלכלי, ומהעובדה שמדיניות הסיוע הסוציאלי בישראל היא מהדלות והעלובות בעולם המערבי. במקום כל אלה, בפורום קהלת בחרו להתמקד בהשערות מופרכות ומעליבות לפיהן נשים נוהגות לרמות את המדינה ולהסתיר את הזוגיות שלהן כדי להשיג הטבות. קשה להתייחס למחקר שמשווה ברצינות גמורה בין האופן שבו מבצע על סבון בסופרמרקט מעודד צרכנים לרכוש סבון, לבין האופן שבו זכויות סוציאליות מעודדות נשים, לכאורה, להימנע מזוגיות או לשקר לרשויות. אבל כשמחקר כזה מקבל סיקור מפרגן כל כך בעיתון מרכזי וחשוב, כנראה שאין ברירה.

■ הכותבת היא מנהלת תחום שוק תעסוקה, שדולת הנשים בישראל.