משרד רואי החשבון שטיינמץ-עמינח ישלם 11.5 מיליון שקל לקופת הפירוק של קבוצת ענבל אור

הותר לפרסום: משרד רואי החשבון שטיינמץ-עמינח, ממשרדי רואי החשבון המובילים בארץ, ישלם 11.5 מיליון שקל לקופת הפירוק של קבוצת ענבל אור שקרסה, וזאת כנגד מתן "צו גודר" מבית המשפט ביחס למשרד רואי החשבון המבקר וכן ביחס לחברת הביטוח של המשרד, אשר יחסום כל תביעה אפשרית נגדם.

ההסדר נחשף לראשונה ב"גלובס" בספטמבר השנה, אז הוצגו פרטיו לנושי החברה באסיפת נושים סודית, שהכניסה אליה הייתה אסורה לגורמים שאינם נמנים עם נושי קבוצת החברות של ענבל אור. במסגרת האסיפה אישרו הנושים את הסכם הפשרה עם משרד רואי החשבון המבקר של הקבוצה וכן עם חברת הביטוח של משרד רואי החשבון - ופרטי ההסדר כאמור נחשפו ב"גלובס".

בהמשך אושר ההסדר על-ידי בית המשפט, ואולם את פרטיו של משרד רואי החשבון לא ניתן היה לפרסם עד היום, היות ועל זהות המשרד הוטל צו איסור פרסום. צו זה בוטל היום (ב') בצהריים בהחלטת נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט איתן אורנשטיין.

הצו ניתן לבקשת משרד רואי החשבון במהלך שלבי המשא-ומתן לקראת ההסדר, לאחר שטען כי פרסום שמו עלול לגרום לו נזק רב תוך פגיעה במוניטין הטוב שיצא לו. ואולם לאחר שההסדר אושר על-ידי בית המשפט, והוגשו בקשות מכלי תקשורת שונים להסרת צו איסור הפרסום, דחה הנשיא אורנשטיין את בקשת המשרד להותיר את הצו על כנו, תוך שהוא קובע כי "לא ניתן להתעלם מהעובדה שעסקינן בתיק רחב-היקף, שזוכה לסיקור נרחב בכלי התקשורת, לרבות באשר למשרד המבקר תוך ציון שמו. גם על ההסדר נכתב כבר בתקשורת, אמנם מבלי לציין את שמו לאור צו איסור הפרסום, אך... אין קושי להצליב את המידע ולדעת בנקל במי עסקינן, כך שאיסור הפרסום אינו מעשי".

עוד ציין השופט כי מאות הנושים של קבוצת החברות ענבל אור, שנדרשו לאשר את ההסדר, מודעים לזהות משרד המבקר, "כך שממילא כבר קיימת חשיפה משמעותית של פרטיו לציבור".

משרד רואי החשבון שטיינמץ-עמינח שימש כמשרד המבקר בקבוצת ענבל אור משנת 2012 ועד קריסת הקבוצה בשנת 2016. ההסדר בין המשרד למפרק החברות בקבוצה הושג במסגרת הליך גישור, לאחר שהמפרק העלה טענות כנגד משרד רואי החשבון וחברת הביטוח, בקשר עם הדוחות הכספיים שערכו עבור קבוצת החברות וענבל אור בשנים 2013 ו-2014.

ביולי השנה הגישו המפרק, עו"ד איתן ארז, ומשרד שטיינמץ-עמינח, באמצעות עו"ד אמיר טיטונוביץ', בקשה חסויה לבית המשפט, אשר במסגרתה ביקשו להתיר למפרק לכנס אסיפות נושים לשם הצבעה על ההסדר. בנוסף התבקש מתן צו שאוסר על פרסום כלל הפרטים שנוגעים להסדר, לרבות שם משרד המבקר.

בהחלטה הראשונה בעניין קבע השופט אורנשטיין כי אין מקום לתת צו איסור פרסום גורף על ההסדר, זאת בין היתר היות שממילא יש צורך לפרסם לציבור הנושים את דבר ההסדר, כך שלא ניתן לחסות את ההסדר. עם זאת, השופט הורה על איסור פרסום שמו של משרד המבקר.

בהמשך לכך, בספטמבר, כאמור, התכנסה אסיפת נושי קבוצת החברות, ואלה אישרו ברוב ניכר, הן מבחינת ערך נשיה והן מבחינת מספר הנושים, את ההסדר. בהמשך הגיש המפרק בקשה לאישור ההסדר וחלוקת התמורות שלפיו בין הנושים.

לא לפרוץ את סכר החריגים לפומביות הדיון

ימים ספורים לאחר הגשת הבקשה לאישור ההסדר וחלוקת הכספים, הוגשה על-ידי שני כלי תקשורת - "הארץ" ו"ידיעות אחרונות" - בקשה להסיר את החיסיון על שם המשרד המבקר. זאת, בשל העניין הציבורי שיש בפרסום שם המשרד המבקר, שכן אין מדובר בעניין מצומצם של הצדדים להסדר אלא כזה שנוגע לציבור בכללו.

בתגובה לבקשה טען המפרק, עו"ד ארז, כי אחד מהשיקולים שהנחו את משרד המבקר לסיים את המחלוקות בפשרה, ללא קיום הליך משפטי, היה הרצון להימנע מפרסומים נוספים שעלולים לפגוע בשמו הטוב ובמוניטין של משרד המבקר. עם זאת, המפרק הדגיש כי ההסדר אינו מותנה באיסור פרסום שם המשרד.

משרד שטיינמץ-עמינח התנגד נחרצות להסרת הצו מעל פרסום שמו וטען כי השיקול העיקרי שעמד לנגד עיניו בעת חתימת ההסדר, עוד טרם נקיטת הליכים משפטיים נגדו, היה הרצון להימנע מפרסום כתבות נוספות באשר למעורבותו בפרשת פירוק קבוצת החברות. עוד נטען כי יש להביא בחשבון את הסכמת המשרד לתשלום סכום בלתי מבוטל לקופת הפירוק, דבר שעלול להצטייר בעיני הציבור כהודאת משרד המבקר באחריות, הגם שבפועל נקבע בהסדר שאין בו כדי להודות בטענה כלשהי שמיוחסת למשרד המבקר.

השופט אורנשטיין דחה כאמור את טענות משרד שטיינמץ-עמינח, תוך שהוא מציין כי אינו שולל את עמדת בא-כוח משרד שטיינמץ-עמינח, עו"ד טיטונוביץ', לפיה פרסום שמו של משרד המבקר עלול להסב לו פגיעה תדמיתית ולגרום לנזק. "עם זאת, אין בכך כדי טעם להגיע למסקנה שונה", קבע.

השופט ציין כי על-פי החוק והפסיקה, אין מקום ככלל לחסות את הדיונים וההליכים, ככל שאלה לא נופלים בחריגים הסטטוטוריים או כאלה שהוכרו בפסיקה. "משעה שהמחוקק הדגיש את עקרון פומביות הדיון והגביל את החריגים לו, שומה על בית המשפט לפעול בהתאם לכך ולא לפרוץ את סכר החריגים לעיקרון פומביות הדיון", ציין אורנשטיין. לגישתו, לא עלה בידי משרד שטיינמץ-עמינח להצביע על חריג שקבוע בחוק או שהוכר בפסיקה ככזה שמבסס את עמדתו שלפיה יש לחסות את שמו.

באשר לטענה לפגיעה במוניטין ובפרטיות משרד שטיינמץ-עמינח, צוין בהחלטה כי לא מדובר בפגיעה חריגה וחמורה עד שיש בה כדי להצדיק סטייה מעיקרון פומביות הדיון. "פגיעה בפרטיות היא תוצר לוואי רגיל של כל ניהול הליך משפטי שהצדדים לו ולמצער חלקם חשופים לאפשרות שייגרם להם נזק כתוצאה מפרסום שמם כצד להליך", נכתב בהחלטה.

תיקי פירוק מחייבים שקיפות

עוד ציין השופט אורנשטיין כי "הנזק הפוטנציאלי למשרד המבקר אינו נזק חריג בנוף ההליכים המשפטים".

השופט התייחס גם לטענת משרד שטיינמץ-עמינח, שלפיה מדובר בהסדר ללא שקדם לו הליך משפטי, משמע מבלי שהוגשו כתבי טענות ונשמעו עמדות הצדדים לגופן, ועל כך כתב: "אין בכך כדי נפקא מינה לצורך ההכרעה בבקשה, שכן שעה שמובא הסדר לאישור בית משפט, גם אם לא עבר כור היתוך משפטי, אין מקום לחסות את שמות הצדדים לו הגם שיהיה מקום לציין שההסדר הוא פרי הסכמה בטרם הליך משפטי".

עוד הוסיף השופט אורנשטיין כי יש מקום להדגיש את המיוחדות של ההליך שלפניו: "עסקינן בהסדר במסגרת תיק חדלות פירעון שהוא הליך קולקטיבי שמאות נושים הם צד לו, שעניינם מיוצג על-ידי בעל התפקיד. זאת בהבדל מתיק אזרחי שהוא רק בין הצדדים לו. משכך, בתיקי חדלות פירעון יש מקום לשקיפות של הנעשה, למעט נסיבות מיוחדות".

"העבודה בוצעה במקצועיות"

שטיינמץ-עמינח הוא אחד ממשרדי רואי החשבון המוכרים ביותר בארץ. המשרד מדורג שישי בגודלו בישראל, ומועסקים בו מעל 120 רואי חשבון המעניקים שירותים לחברות מהגדולות במשק. בראש המשרד עמד עד לאחרונה רו"ח ראם עמינח (הנשוי לאחת הנשים החזקות במשק, מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק-עמינח), אך הוא פרש לפני כשנה וחצי מהפירמה לטובת העולם העסקי.

מאז התפוצצה פרשת קריסתה של יזמת הנדל"ן ענבל אור וקבוצת החברות שהקימה, חיפשו כל הגורמים המעורבים בה - בית המשפט, המפרק, רוכשי הדירות והנושים של הקבוצה - אל מי להפנות את האצבע המאשימה. בין היתר, הוגשו מספר תביעות נושים נגד עורכי דין שליוו את קבוצת אור סיטי נדל"ן. ואולם, את הביקורת הקשה ביותר בסיפור קריסתה של אור סיטי, ספג משרד רואי החשבון של הקבוצה, שטיינמץ-עמינח .

כך, השופט איתן אורנשטיין קבע בהחלטת הפירוק של החברה כי הדוח הכספי של אור סיטי לשנת 2014, שיצא תחת ידיו של שטיינמץ-עמינח כרואה חשבון מבקר, הוא כזה ש"לא ניתן להסתמך עליו"; ומפרק החברה, עו"ד איתן ארז, טען כי לו הייתה נערכת ביקורת כראוי, היו הדוחות של הקבוצה לשנת 2014 כוללים הערת "עסק חי".

מנהלי הפירמה הגיבו לטענות והבהירו כי הפירמה אינה אחראית לכשל בחברה . בין היתר, במסגרת מכתב ששיגרה הנהלת משרד שטיינמץ-עמינח לעובדי הפירמה, כתבו שותפי המשרד לעובדים כי לדעתם לא נפל רבב בביקורת שהם ביצעו לדוחות הכספיים של החברה של ענבל אור, וכי בניגוד לדברי מפרק אור סיטי, "העבודה נעשתה במקצועיות, באחריות, במסירות ועל-פי חוק ".

הגם שהמשרד הבהיר לאורך תקופה ארוכה כי אין לו כל אחריות לקריסה של קבוצת החברות, הוחלט לנהל הליך גישור מול מפרק הקבוצה על-מנת לסיים את הפרשה ללא צורך בהגשת תביעה נגדו. 

"רצון להימנע מהליך משפטי ארוך וסבוך"

עו"ד אמיר טיטונוביץ', המייצג את משרד שטיינמץ-עמינח, מסר בתגובה: "משרד שטיינמץ-עמינח מברך על הפשרה, שאושרה בבית המשפט, בעניין החברות של ענבל אור. בתקופה האחרונה השקיע המשרד מאמצים רבים להביא לסיום הפרשה.

"ראוי לציין את דברי בית המשפט, כפי שפורסמו במדויק בהחלטתו בעניין הסכם הפשרה בתיק זה: 'מצופה שהפרסום בעיתונות יהיה מדויק, תוך ציון כי מדובר בהסדר כספי שהושג בפשרה בין הצדדים, ללא ניהול הליך משפטי, ומבלי להודות בטענות מי מהצדדים'.

"משרד שטיינמץ-עמינח החליט לכרות את הסדר הפשרה על אף ספק רב בנוגע לקשר הסיבתי, ובעיקר נוכח רצונו להימנע מהליך משפטי ארוך וסבוך, שבאופן טבעי היה כרוך בפרסומים בלתי מוצדקים אודותיו.

"המשרד מפיק לקחים מקצועיים באופן מתמיד במהלך העבודה השוטפת, כפי שעשה במקרה הנוכחי וכפי שימשיך לעשות בעתיד. זה מה שהופך את משרד שטיינמץ-עמינח למקצועי ולאחד המובילים בתחומו.

"המשרד משקיע מאמצים רבים להעניק ללקוחותיו שירות ברמה הגבוהה והמקצועית ביותר, והדבר ניכר בקצב הצמיחה ובשביעות הרצון הגבוהה של לקוחותיו".