בנק ישראל הודיע היום (ב') על הפסקת תכנית הרכישות מט"ח שנועדה לקזז את ההשפעה של הפקת הגז על שער החליפין. המהלך שהחל בשלהי כהונתו של הנגיד הקודם, סטנלי פישר, מגיע במקביל לסיום כהונתה של הנגידה, קרנית פלוג, שתסיים את תפקידה בבנק ישראל מחר. בתגובה להודעה הדולר רשם תנודה חדה מטה ועבר מעלייה של 0.2% לירידה של עד 0.36% ונסחר כעת סביב 3.6767 שקלים.
בשנת 2013 בנק ישראל רכש במסגרת תוכנית זו 2.1 מיליארד דולר; בשנת 2014 רכש הבנק 3.5 מיליארד דולר; בשנת 2015 רכש הבנק 3.1 מיליארד דולר; ובשנתיים האחרונות בנק ישראל רכש 1.5 מיליארד דולר בכל אחת מהשנים (2016-2017). יתר הרכישות שנועדו למתן את התחזקות השקל בכל אחת מהשנתיים האחרונות נאמדו ב-7-6 מיליארד דולר.
כידוע, החל מאוגוסט 2009 בנק ישראל מתערב בשוק המט"ח ורוכש דולרים בשוק על מנת למתן את ייסוף השקל כדי לעזור ליצואנים שכן ייסוף השקל פוגע ברווחיותם. החל ממאי 2013 בנק ישראל החל לרכוש מט"ח גם במסגרת תוכנית שנועדה למתן את השפעתה של הפקת הגז על החשבון השוטף. באותה העת הוועדה ציינה כי התכנית תיבחן מחדש עם הקמת קרן העושר (הקרן לאזרחי ישראל), שהייתה צפויה אז להתחיל לפעול במהלך 2018.
כעת, בנק ישראל מעדכן כי הקרן לאזרחי ישראל מתוכננת לקום בשנת 2019, ועל פי ההערכות העדכניות צפויה להתחיל להשקיע כספים בחו"ל בשנת 2020. לאור זאת, הוועדה המוניטרית החליטה לסיים החל מ-2019 את התכנית, ולא לרכוש מט"ח בסכום שנקבע מראש.
בהודעת הבנק נכתב כי "הוועדה מדגישה, שפעולות בשוק מט"ח הן חלק חשוב מארגז הכלים המוניטריים שבידי בנק ישראל, ולכן הבנק ימשיך לפעול בשוק המט"ח במקרה של תנודות חריגות בשער החליפין, אשר אינן תואמות את התנאים הכלכליים הבסיסיים, או כאשר שוק מט"ח אינו מתפקד כיאות".
נזכיר כי מוקדם יותר השנה בבנק ישראל פרסמו מחקר לפיו כלל הרכישות שביצע הבנק החלישו את השקל בכ-3%-2%, ואילו בתקופות אינטנסיביות יותר הגיעה ההשפעה ל-6%-4%.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.