בימים שבהם הייתה טבע כוח משמעותי בתעשיית הפארמה החדשנית הישראלית, והשקיעה בחברות סטארט-אפ רבות, נשמעו לא מעט טענות כלפיה. חברות כמו אלקוברה, גמידה סל, מדיוונד, קיורטק ואחרות אמנם שמחו לקבל מענקית התרופות מימון בשלבים מוקדמים יחסים או להשיג שיתוף פעולה עם גורם אסטרטגי, אבל בתעשייה גם עלו טענות שטבע משתלטת עליה, חונקת אותה ומדירה ממנה חברות גדולות אחרות.
בין שהטענות היו נכונות ובין שהיו הגזמה, ב-2012 ויתרה טבע על רוב ההשקעות שלה בתעשייה הישראלית והשאירה אותה פתוחה להשקעות מחברות אחרות, ולמימון באמצעות קרנות הון סיכון ונאסד"ק. מאז, לא מעט גורמים חזרו וביקשו שטבע תשקיע יותר בחברות המקומיות, אבל החברה שמרה על רמה נמוכה של השקעות, ואם השקיעה היה זה במיזמים אקדמיים בעיקר.
לפני כשנה, נתנה טבע "מתנה" מסוג אחר לתעשייה. גל הפיטורים הגדול שעברה שחרר לשוק אלפי עובדים מנוסים. מאז ומתמיד דאגה טבע להכשרה של צוותי הפיתוח ושל העתודה הניהולית בחברות התרופות האחרות בישראל, למעט אלה שהוכשרו בחו"ל או שצמחו בסטארט-אפים קודמים - תופעה של השנים האחרונות.
עם זאת, בימים עברו השוק נהנה פחות מההכשרה הזאת, משום תחלופת כוח האדם הנמוכה בטבע, בזכות המשכורות הנאות, התנאים הטובים והיציבות. מעת לעת יצאו מהחברה עובדים שהקימו סטארט-אפים חדשים, כמו ד"ר אהוד מרום, שהקים שתי חברות (אחת מהן תתחרה ישירות בקופקסון, התרופה המובילה של טבע), אולם גל הפיטורים האיץ את המגמה. המשבר בטבע הוביל לא רק לפיטורי בכירים, הוא גרם לרבים מהם לחשב מסלול מחדש ולהבין שהסטארט-אפ שתמיד חלמו עליו הוא לא בהכרח מסוכן יותר מהישארות בחברה שעתידה ב-2017 היה לא ברור. ייתכן שתעשיית הפארמה הישראלית עוד תודה לטבע על המשבר שאליו נקלעה.
אנחנו סוקרים כאן שתי חברות בולטות - Bio89 ו-Clexio - אבל לצד שתי אלה, שהן הרציניות בין החברות שהוקמו על ידי יוצאי טבע, והן גם בין החברות המסקרנות בזירת סטארט-אפי הפארמה הישראליים החדשים בכלל, עומלים יוצאי טבע מהשנה-שנתיים האחרונות על כמה מיזמים חדשים נוספים. לדוגמה, ליאת פרימור, שהייתה מנהלת פורטפוליו המוצרים של טבע בתפקידה האחרון בחברה וכיהנה בה בתפקידים שונים במשך יותר מ-12 שנה, הקימה לאחרונה עם שותפים את חברת Feelbetter. החברה עדיין אינה נחשפת משום שהמוצר והאסטרטגיה בשלב תכנון מוקדם, אולם כוונת החברה היא לשפר את תמהיל התרופות הניתן לחולים, תוך מעורבות המטופל עצמו במהלך.
דוגמה נוספת היא איריס גרוסמן, שהייתה סמנכ"ל הפיתוח של מוצרים בשלבי ניסויים קליניים ראשונים בטבע. היא הוזכרה בכתבה באתר העסקי "בלומברג" כמי שמעורבת בתהליכי הקמה של חברת ביג דאטה לתרופות בחיפה, במקביל לתפקיד חדש בסטארט-אפ רפואי בבוסטון.
נראה כי זהו רק קצה הקרחון. בהחלט ייתכן שעובדים נוספים בטבע מקימים או יקימו בעתיד חברות חדשות. וגם אם לא יקימו חברות בעצמם, הם עשויים להשתלב בחברות שהוקמו ולהביא אליהן יכולות שלא ניתן היום ללמוד מחוץ לחברת פארמה גדולה.
Bio89: שוק ענק מחפש טיפול בכבד שומני
מייסדים: ד"ר מיכל איילון ורם וייסבורד
מנכ"ל: רוהן פאלקר
מוצר: טיפול בדלקת הנובעת מכבד שומני
גיוס ראשון: 60 מיליון דולר
החברה הזאת מובילה את הסקירה שלנו משום שהיא לא רק הוקמה על ידי בכירים בטבע, היא גם לקחה ממנה את אחד המוצרים שפותחו במחלקת המוצרים האינובטיביים שלה והקיצוצים איימו על המשך הפיתוח שלו. מדובר במוצר לטיפול בדלקת הנובעת מכבד שומני (NASH).
על בסיס המוצר והידע של הצוות, גייסה החברה כ-60 מיליון דולר בסבב הגיוס הראשון שלה - אחד מסבבי הגיוס הראשונים הגדולים ביותר שהיו בישראל, התואם יותר את סכומי הכסף שמגייסות חברות פארמה עם טכנולוגיות פורצות דרך בארה"ב. מי שהובילה את הגיוס הייתה אורבימד ישראל, לצד אורבימד ארה"ב, פונטיפקס, קרן Longitude האמריקאית וקרן RA CAPITAL האמריקאית. למנכ"ל מונה רוהן פאלקר, בעבר מנכ"ל חברת Avanir Pharmaceuticals האמריקאית,שהביאה לשוק שתי תרופות ונמכרה ב-2015 תמורת 3.5 מיליארד דולר.
"העובדה שהצוות כבר עבד על המוצר הזה בעבר בחברת תרופות גדולה משכה אותי מאוד והייתה אחת הסיבות שבגללה הגעתי לחברה", אומר פאלקר. "נוסף על העובדה שהחברה הוקמה על ידי יוצאי טבע, יש לנו עדיין חיבור עם טבע שמאפשר לנו לשאול שאלות ולקבל מהחברה מידע".
המולקולה האינובטיבית שעליה מבוססת החברה הגיעה לידי טבע במסגרת אחת הרכישות שלה, אך היא לא הייתה בליבת הפעילות שלה. במסגרת תהליך המיקוד האסטרטגי שעשתה ב-2012, טבע החליטה למקד את הפעילות האינובטיבית שלה בנוירולוגיה, בסרטן ובריאות האישה, אבל בכל זאת לא ויתרה לחלוטין על פרויקט הכבד השומני. לצוות המוצרים החדשניים בטבע, בראשות פרופ' מייקל היידן, הוקצו משאבים מסוימים לצורך פיתוח המוצר. היום, היידן משמש דירקטור ב-Bio89.
מייסדי החברה הם ד"ר מיכל איילון, המשמשת ראש תחום המו"פ, ורם וייסבורד, סמנכ"ל התפעול והפיתוח העסקי, שמילא בטבע, במשך תשע שנים, תפקידים כמו סמנכ"ל אסטרטגיה ושינוי במחלקת המו"פ הגלובלית ומנהל תכנון ותפעול במשרד לפיתוח עסקי. Bio89 תנוהל באופן רשמי מארה"ב, אולם הפיתוח ייעשה כולו בישראל.
"שוק הכבד השומני הוא אחד משוקי הענק בתחום הרפואה, ואין לו פתרון תרופתי כלשהו", אומר פאלקר. 16 מיליון איש בארה"ב בלבד הם בעלי כבד שומני, כלומר, יש להם הצטלקות ברמה מסוימת בכבד. ההצטלקות פוגעת בתפקוד הכבד ועלולה בסופו של דבר להוביל לסרטן. "הבעיה נפוצה ומוכרת לא רק בארה"ב, ואנחנו רואים שאי-אפשר לטפל בה רק על ידי המלצה לשינוי סגנון החיים".
לאחרונה נכנס המוצר לשלב I של הניסויים בבני אדם. "ביצענו לפי כן ניסויים בכמה סוגי חיות, ואף שעוד לא הצגנו תוצאות, אנחנו בהחלט מרגישים שהתוכנית נראית טוב", אומר פאלקר.
מאחר שפוטנציאל השוק גדול ואין לו מענה עדיין, חברות שעוסקות בתחום הכבד השומני שכבר הפך צלקתי נמכרות או נסחרות בסכומים גבוהים בשלבי פיתוח מוקדמים. כך, לדוגמה, נרכשה חברת Nimbus על ידי גיליאד (Gilead) בסכום של 400 מיליון דולר כמקדמה, עם אפשרות לקבל סכומים גבוהים בהרבה בהמשך (לפחות 200 מיליון דולר נוספים כבר שולמו), עבור מוצר שעמד להיכנס לשלב II של הניסויים. גיליאד רכשה גם מוצר באותו שלב מחברת Phenex, תמורת 470 מיליון דולר כמקדמה וסכומים גבוהים נוספים בהמשך. חברת אינטרספט פארמה, שכבר נמצאת בשלב מתקדם של הניסויים, נסחרת ב-2.6 מיליארד דולר, אף שהמוצר שלה נחשב מוצר עם ביצועים בעייתיים.
Clexio: שילוב תרופות עם שיטות הולכה חדשות
מייסדים: אליזבת' קוגאן ומנשה לוי
מנכ"לית: אליזבת' קוגאן
מוצרים: טיפול בכאב, בדיכאון ובמחלות מערכת העצבים המרכזית
שיתוף פעולה: חברת דקסל (לשעבר דקסון)
חברת Clexio, הפועלת מרעננה, הוקמה לפני שמונה חודשים כשיתוף פעולה בין יוצאי טבע לחברת התרופות דקסל (לשעבר דקסון), חברת תרופות גנרית מובילה בישראל (אך שקטה מבחינה תקשורתית) שבשנים האחרונות מתפתחת לתחום המוצרים האינובטיביים.
מנכ"לית החברה היא אליזבת' קוגאן, שהייתה בטבע ראש תחום NTE (מוצרים המשלבים בין מולקולה קיימת לשיטות הולכה או קומבינציות חדשות). לפני כן שימשה בתפקידי ניהול שונים בתחום פיתוח התרופות בחברה, ובסך הכול שימשה בה בתפקידים שונים יותר מ-15 שנה. לפני כן עבדה בחברת התרופות סאנופי.
קוגאן הקימה את החברה יחד עם מנשה לוי, שהיה סמנכ"ל הטכנולוגיה של מחלקת המו"פ הגלובלי של טבע, וכמו קוגאן עסק גם הוא בתחומים של שיטות הולכה חדשות ושילובי תרופות.
Clexio, שעדיין פועלת מתחת לרדאר (ואם זה תלוי בדקסל, היא עשויה לפעול מתחת לרדאר עוד זמן רב), כבר מעסיקה 26 עובדים לדברי קוגאן. רבים מהם הגיעו מטבע.
החברה מצהירה בדיווחיה הציבוריים כי יש ברשותה שישה מוצרים לטיפול בכאב, בדיכאון ובמחלות נוספות של מערכת העצבים המרכזית, וכי היא משתמשת בשילוב בין תרופות ייחודיות לטכנולוגיות הולכה חדשות. בתכתובת מייל עם קוגאן, היא אישרה שהמוצרים נרכשו מחטיבת המחקר והפיתוח של טבע, חלקם נמצאים בשלב פרה-קליני וחלקם בשלב 1.
התוכנית של בית ברל: הסבת כימאי טבע להוראה
יוזמה מכיוון אחר, שעשויה להיות לה השפעה רבה על תעשיית התרופות בעתיד המעט רחוק יותר, היא הכשרת מורים לכימיה מתוך התעשייה במסגרת תוכנית של המכללה האקדמית בית ברל ואגף הפיקוח על הכימיה במשרד החינוך.
לדברי תמי ירון מהמכללה האקדמית בית ברל, "התוכנית הזאת השתלבה בתוכנית קיימת להכשרת אקדמאים להוראת הכימיה. ישנו מחסור של מורים טובים לכל המקצועות, אבל בכימיה המחסור חמור במיוחד.
"הכנו עבור העובדים לשעבר בטבע תוכנית מיוחדת, שמתאימה לאנשים שצריכים למצוא עבודה מהר ויש להם אפשרויות שונות בתעשייה, אבל שוקלים הסבה להוראה. המסלול היה מתומצת יותר, וגם עזרנו להם בהשמה".
מדוע יש מחסור במורים לכימיה?
"יש שכבה של מורי כימיה שהגיעו לגיל פרשה ואין דור צעיר שיחליף אותם. מורה לכימיה חייב להיות בעל תואר בכימיה, וזה לא מקצוע שרבים פונים אליו מלכתחילה. על זה צריך להוסיף את הגישה להוראה והרצון לעסוק בכך. ניסינו בעבר להביא מורים לביולוגיה שילמדו כימיה, אבל הניסיון לא צלח כי התפיסה היא שונה. זה מקצוע לא אינטואיטיבי.
"אנשי טבע הם מיוחדים. הם יכולים לתרום ללמידה משמעותית ולספר לתלמידים איך באמת עושים כימיה בשטח, ובשביל מה. איך זה נראה בחיי היום יום".
מי שהביע עניין בפרויקט תחילה הצליח לעשות את המעבר?
"היה תהליך סינון מוקדם, שאחריו נשארנו עם 11 סטודנטים שכנראה זה היה אצלם איפשהו בלב מאז ומתמיד. מי שהחל בתוכנית סיים אותה והחל השנה ללמד".
הם ספגו ירידה בשכר?
"כן, אבל הם יקבלו מלגות אם יתמידו, והם לא עובדים מבוקר עד בוקר כמו שעבדו בטבע - הרי אם התחלת ניסוי אתה חייב ללוות אותו לכל אורכו".
המורים שהכשרתם הם ברובם נשים או גברים?
"יותר נשים, וזה קצת מצער כי אנחנו מעריכים שככל שייכנסו יותר גברים למערכת החינוך ישתנה מבנה השכר".