האנשים שראש הממשלה בנימין נתניהו מינה לתפקידים שונים הם החשודים העיקריים בפרשת הצוללות. הם כנראה עומדים על סף קבלת התואר "נאשמים". מי אחראי במקרים כאלה, אם לא ראש המערכת שתחת הנהגתו הכול קרה?
התמונה עדיין לא הושלמה
שבועות וחודשים סכר נתניהו את פיו בפרשת הצוללות. הוא לא אמר דבר כאשר החלו החקירות הפליליות, גם לא כאשר התברר שהחשודים, רובם ככולם, באים מחוג קרוביו ומקורביו.
במסיבת עיתונאים שערך אתמול (א') בפריז, הוא סוף-סוף התייחס. פחות לפרשה עצמה, יותר לחלקו שלו בפרשה. ראש הממשלה היה מאושר לבשר למאזיניו שאין נגדו דבר בפרשת הצוללות.
אני מבין את צהלתו על כך, אחרי כל הרמזים והשמועות. אבל נדמה לי שראוי לו להמתין עוד קצת כדי לוודא שאכן אין נגדו טענה פלילית. ניסיון העבר מגלה שלחוקרים יש הרגל לעלות על מידע שלא תמיד עמד לרשותם בתחילת הפרשה או במהלכה.
הוא לא ידע?
נתניהו טוען שהוא לא ידע דבר. זו האשמה קשה - כלפי עצמו והנהגתו. עניין כזה של רכש צוללות, וראש הממשלה אינו יודע את הפרטים? האם הסתירו ממנו? או שמא עשה הכול כדי "לא לדעת". כל אחד משני מקרים אלה הוא חמור ביותר. כי אם ראש הממשלה לא יודע את פרטיו של רכש כה חשוב (ויקר), מה הוא כן יודע? או לחלופין מה עוד הוא לא יודע?
לא ברור האם הוא, ראש הממשלה, עדיין מנהל את המדינה. האם יש לו את הזמן והאנרגיות לדעת, לחשוב, לשקול, לבדוק ולהחליט בנושאים החשובים ביותר לניהולה של המדינה.
בכל מקרה, לא צריך חוקרים, וגם לא שופטים, כדי לקבוע שלנתניהו יש אחריות ועוד איך. מדובר בנושא ביטחוני מן המעלה הראשונה. מי אחראי במקרים כאלה אם לא ראש המערכת?
השאלות של יעלון
אתמול הכניס את עצמו לתמונה גם שר הביטחון לשעבר, משה יעלון. הוא העלה השגות חשובות על דרך ניהול חקירת הצוללות של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט.
הוא למשל שואל מדוע היועץ מיהר להודיע, עוד לפני החקירות, שאין בפרשה שום פן פלילי. הצהרה שהתבררה כמופרכת לחלוטין. הציבור ראוי וצריך לקבל תשובה על שאלה זו. כי היא קשורה היטב עם הדרך בה הולך היועץ בכל פרשיות משפחת נתניהו. האם אני שומע ועדת חקירה? - כן, בהחלט.
מדובר במעשים המעמידים אותנו על סיפה של מדינת עולם שלישי, וזה צריך להתברר כל עוד אפשר לתקן - אם עדיין אפשר.