אגודות אשראי: אלטרנטיבה פשוטה וקיימת לבנקאות המסורתית

כמעט קלישאה לומר זאת, אבל ענף הבנקאות בישראל מאופיין בריכוזיות. המספרים מדברים בעד עצמם: 97% מהשוק מוחזק בידי חמישה בנקים. קרוב ל-60% מהשליטה בענף מוחזקת בידי שני בנקים בלבד. אפשר להתווכח על יתרונות וחסרונות הריכוזיות בחברות ממשלתיות, אך מומחים בעלי אג'נדות כלכליות שונות מסכימים על השלכותיה השליליות של הריכוזיות בבנקים. אולם אנחנו, ציבור הלקוחות, לא זקוקים בעצם לגושפנקא המקצועית - אנחנו מרגישים את זה בכיס שלנו. בריבית אפסית על פיקדונות אך גבוהה בהלוואות, בתשלום עמלות מוזרות ומיותרות ובעיקר בשירותים שנראה שהם טובים לבנקים אבל לא כל כך ללקוחות.

על פניו, הפתרון המתבקש הוא הקמת בנק חדש. הקושי לעשות זאת (לא קם בנק בישראל זה 54 שנה) מיוחס בדרך כלל לעודף רגולציה. אולם גם אם נניח שמחסום הרגולציה ייפתר, מה יבטיח שבנק חדש יהווה תחרותיות אמיתית ושבירת הריכוזיות? שהרי כאשר ההון העצמי הבסיסי שנדרש מבנק חדש עומד על 50 מיליון שקל, החשש המתבקש הוא ששוב גופים פיננסיים גדולים יספקו את אותם השירותים באותם תנאים.

עוד תקווה גדולה לבנקאות אחרת, מושכת ואופנתית יותר, היא הבנקאות הדיגיטלית. צמצום הצורך בסניפים מצמצם לכאורה את הוצאות הבנקים, ומכאן האפשרות להוזיל את השירותים. הבעיה היא שגם כאן השיטה נשארת על כנה - מחויבות לבעלי ההון וללווים הגדולים, על חשבון משקי הבית והעסקים הקטנים.

לאט ובעקביות נבנית בארץ חלופה אחרת לבנקים. כזו שמאתגרת את הנחות היסוד שלנו לגבי המסגרות שמנהלות את הכסף שלנו. קוראים לזה אגודת אשראי.

אגודת אשראי (הידועה במדינות מסוימות כבנק קואופרטיבי) היא מעין בנק המספק לחבריו שירותים בנקאיים מקובלים, כגון ניהול חשבונות עו"ש, מתן הלוואות, ניהול פיקדונות ועוד. אך בשונה מהבנקים שאנו מכירים, בעלי החשבונות באגודת האשראי הם בעלי הבית - ורק להם ולטובתם אגודת האשראי מחויבת.

הרווח העיקרי של בנקים נוצר מהפער בין הריבית הגבוהה שהם לוקחים ממי שצריך הלוואה, לבין הריבית הנמוכה שהם נותנים למי שמפקיד את כספו בבנק, בנוסף לעמלות שונות שנגבות על פעולות שוטפות של הלקוחות. חלק מרווח זה הולך לבעלי המניות בבנקים. באגודת אשראי, לעומת זאת, אין בעלי שליטה שמחפשים למקסם רווחים על חשבון הלקוחות, כי הלקוחות הם בעצמם בעלי השליטה. הם בוחרים את חברי הדירקטוריון, מעורבים בקביעת המדיניות, התקנון וההחלטות של האגודה, נהנים משקיפות של התנהלותה ובדרך זו מוודאים שהשירותים והתנאים הפיננסיים שיקבלו יהיו טובים ככל האפשר. במצב זה, הריביות על הלוואות יהיו נמוכות משמעותית, והריביות על הפיקדונות יהיו גבוהות משמעותית. בנוסף, ניתן יהיה להימנע ממרבית עמלות המשמשות רק כאמצעי לגריפת רווחים. כך אגודת אשראי עשויה לחסוך למשפחה ממוצעת עד אלפי שקלים בעמלות וריביות.

לא מדובר ברעיון מהפכני, להפך. אגודות אשראי ובנקים קואופרטיבים, שהם תצורות שונות של אותו העניין, הם חזון נפוץ בעולם. עפ"י המועצה העולמית לאגודות אשראי (WOCCU) עד לסוף 2014 התקיימו 57,480 אגודות אשראי ב-105 מדינות. ביחד מייצגות אגודות אלה 217.4 מליון חברים. ומעניין לשים לב, שהיקף אגודות האשראי הגדול ביותר הוא דווקא בארה"ב - 100 מיליון אמריקאים מנהלים את חשבונם באגודת אשראי. אין סיבה שהציבור בישראל, שזכה בשנים האחרונות לרפורמות בתחום הביטוח והפנסיה, לא ייהנה מאותה אפשרות לקבל שירותי בנקאות בזול ובגובה העיניים.

אגודת אשראי ראשונה בישראל כבר נרקמת, אופק אגודה שיתופית, ויש בה כבר כ-5,600 חברים. בתמיכתו של שר האוצר נחקק "חוק הפיקוח על אגודות אשראי", ואופק מצויה בשלב מתקדם של הליך רישוי, בדרך לחלופה אמיתית לבנקים גם בישראל.

■ הכותב הוא עמית מחקר בקרן ברל כצנלסון.