“בשונה מישראל, בארה”ב מעריכים מפעילים סלולריים בהתאם לביצועים - ולא לפי המחיר”

"הציבור בארה"ב יודע להעריך מפעיל סלולרי בהתאם לביצועי הרשת. זו הסיבה שההכנסה שם פר לקוח גבוהה יותר. הלקוח מוכן לשלם עבור איכות", כך אומר יוסי כהן, מי אחראי על הפעילות של אריקסון השבדית בענקית התקשורת ורייזון האמריקאית.

כהן (47) שעבד בעבר באריקסון ישראל (היה אחראי על פלאפון באריקסון ישראל), הפך להיות הישראלי הבכיר בקונצרן. תחילה הוא עבר לנהל את החשבון של אריקסון אצל המפעיל היפני סופטבנק. משם עבר לשמש בתפקיד מנהל המכירות הגלובלי בתחום הרדיו של אריקסון בשבדיה. ולאחר מכן עבר לתפקיד הנוכחי בארה"ב, אצל אחד הלקוחות החשובים ביותר של הקונצרן השבדי.

באיזה מצב אנחנו פוגשים את אריקסון בשוק האמריקאי היום מבחינת הדור החמישי?

"אריקסון היא ספק התקשורת הגדול ביותר בסלולר בארה"ב. השחקניות הגדולות בשוק הן נוקיה ואנחנו. באחרונה הצטרפו גם סמסונג, עם ספרינט, ועוד מספר חברות. אבל אם נשפוט לפי נפח הפעילות, מדובר בעיקר עלינו ועל נוקיה".

בישראל הדור החמישי עוד נראה רחוק מאוד. באמריקה המצב שונה?

"השוק האמריקאי בטירוף, יש תחרות מאוד גדולה מי ישיק דור חמישי ראשון. ורייזון כבר השיקו באוקטובר דור חמישי ייעודי לשוק הנייח, והציפייה היא שכל הספקים ישיקו גם במהלך החודשים הקרובים".

  ובאמת מדובר על קצבים גבוהים כמו שכולם מבטיחים?

"מדובר על קצב של 2 ג'יגה כרגע, אבל בעתיד מדובר על יכולת לספק אפילו קצב של עד 20 ג'יגה ביט ללקוח בשנייה. התדרים שכרגע הוקצו לדור החמישי הם בתחום הנמוך. יש גם את התחום הבינוני והגבוה.

"הפער בין הסלולר לסיב האופטי מתחיל להיות אפור. הדור החמישי משפר את זמן ההשהיה וכמות הלקוחות שאפשר לתמוך בהם, אבל המהפכה הגדולה שהטכנולוגיה החדשה תביא איתה היא לתמוך ברוחב פס מאוד גדול של תדרים. וזה בעצם הופך את החיבור הסלולרי האלחוטי לחליפי לסיב, על כל המשתמע מכך".

  ורייזון ומפעילים אחרים ישתמשו בדור החמישי לסלולר, כשירות נייח, או גם וגם? מה האסטרטגיה?

"הדור החמישי מבחינת המהפכה שהוא מביא איתה זה הדבר הבא מאז פריצת האינטרנט. מדובר על תשתית סלולר שלא נועדה לתקשורת רגילה, אלא נבנתה מראש כדי לתמוך בשימושים נרחבים. ישתמשו בה לסלולר ולשירותים נייחים, אבל ישתמשו בה גם ל-IOT ולשירותי חירום מבוססי IOT. המשמעות היא שלא מדובר בהשקעה שהיא ייעודית לצורך שירות ספציפי. לא רק לנייח או לסלולר".

  מה ההבדל בין זה לבין מה שאנחנו מכירים היום בדור השלישי והרביעי?

"צריך לזכור שכאשר הרשתות בדור השלישי והרביעי נבנו, המתכננים לא חשבו על הרבה שימושים. לפייסבוק למשל לא הייתה אפליקציית מובייל כשהושק הדור הרביעי. אף אחד לא צפה את הביקושים בדור השלישי וגם לא בדור הרביעי.

"תכנון רשת לוקח עשר שנים. בגלל הניסיון מהדורות הקודמים, לדור החמישי תהיה הגמישות הגדולה ביותר. אנחנו מבינים שאין לנו מושג מה יהיו השימושים בעתיד, אבל ברור שהם ידרשו פס רחב מאוד".

"השינוי הגדול - הורדת עלויות השימוש"

כהן מוסיף כי "השינוי הגדול הוא הורדת עלויות השימוש. בדור החמישי ניתן יהיה לעשות שימוש מאסיבי ב-IOT מבלי לצרוך משאבים גדולים ולהרוג את הקיבולת. זה שינוי פרדיגמה. כך למשל מפעלים יוכלו להשתמש במקום בפריסת סיבים אופטיים בתוך המפעל בטכנולוגיות של דור חמישי. זה נכון לטכנאים, רופאים, תחבורה, חינוך והיד עוד נטויה. עדיין לא מבינים לגמרי עד לאן זה ייקח אותנו".

  אבל עוד בטרם נדבר על הפריסה של הדור החמישי, מה קורה עם השלבים המתקדמים של הדור הרביעי שמסוגל לספק קצבים מאוד גבוהים?

"צריך להבין את ההבדל בין הדור החמישי והרביעי. רשת דור רביעי הייתה שכבה נוספת מעל הדור השלישי. בדור החמישי הרשתות במספר טכנולוגיות יעבדו זו לצד זו. הרשתות המקבילות יעבדו 'ללא תפרים', כך שהלקוח לא יידע באיזה טכנולוגיה הוא משתמש בכל פעם. לגבי ההשקעות בדור הרביעי, הן ימשיכו עוד הרבה שנים. אבל רובו ככולו של הציוד שאנחנו מוכרים עכשיו יתמוך גם בדור החמישי. הערכות בשוק מדברות על כך שכבר באמצע 2019 יהיו טלפונים תומכי דור חמישי מצד הספקים הגדולים. משם סביר להניח שרוב השוק כבר יכוון לדור החמישי".

  כמו בדור השלישי והרביעי, אתה מעריך שבהתחלה המכירות יהיו דרך נתבים למחשבים ניידים או שהטלפונים הסלולריים יגיעו מוקדם יותר?

"ורייזון כבר השיקה נתבים דור החמישי לבתים במספר מצומצם של שווקים. המכשירים הראשונים שיהיו הם באמת הנתבים לבתים, במקומות שיהיה פשוט מבחינה טכנולוגית להפעיל אותם. יחד עם זאת, כמות המכירות שלהם תהיה גם יחסית מוגבלת כי ההתקנים שהכי הרבה נקנים הם כמובן הטלפונים הסלולריים".

בהקשר זה, כהן מוסיף שהשימוש יהיה רחב הרבה יותר מאשר מודם נייח או מודם סלולרי. הוא אומר כי "בורייזון משקיעים גם בשימושים האחרים. מנסים לבנות סביבה רחבה של הגברת השימושים ומשתפים פעולה עם סטארט-אפים שמקבלים גישה לציוד כדי להתנסות ולפתח מוצרים ושירותים חדשים".

  מהניסיון שלך, אילו מדינות יעמדו בחזית הטכנולוגיה של הדור החמישי?

"ארה"ב וקוריאה, ואני יודע שגם בסין יש הרבה התקדמות. ב-2009, ורייזון השיקה דור רביעי, וזה עזר להם מאוד להרוויח הרבה מאד לקוחות. בכלל, כל מה שקשור לרשתות בארה"ב חשוב לאנשים. יש הרבה מאוד משקל לאיכות הרשת. אנשים עדיין מעדיפים את הרשתות שמספקות את האיכות והביצועים הגבוהים ביותר, ולא את הזולות ביותר".

"בכל העולם קשה להקים אתרים"

חברות התקשורת הישראליות מתקשות כבר שנים להשקיע בתשתיות בשל רווחיות נמוכה. הסיבה העיקרית לכך היא התחרות הקשה בין החברות ומשרד התקשורת ששם את המחיר לצרכן בראש סדר העדיפויות. כהן מתאר שבארה"ב המצב שונה, הן מבחינת הלקוחות והן מבחינת הרגולטור.

בישראל המפעילים בקושי מרוויחים - וזה מקשה עליהם להשקיע בתשתיות.

"ה-ARPU (ההכנסה פר מנוי) פה יותר גבוה, ולכן למפעילים יש את הכוח להשקיע ברשתות תקשורת. הציבור משקלל את זה בשיקולים שלו בבחירת המפעיל. הדור החמישי בכלל היה אמור להיות מושק ב-2020, אבל רק בגלל השוק האמריקאי, בעיקר ורייזון, דחפו אותו שיהיה יותר מוקדם. יש ביקוש מאוד גבוה לרוחב פס".

יש הרבה דיבורים שהדור החמישי הוא משהו אחר, זה לא עוד שדרוג של הרשת, אלא היערכות ברמה של מדינה. אתה רואה בארה"ב שהמדינה נערכת לזה באיזושהי צורה?

"כן, אתן לך דוגמה. בכל העולם מאוד קשה להקים אתרי שידור בגלל חששות התושבים. צריך היתרים מיוחדים לרכוש אתרים, שהשכנים יסכימו, וזה אחד הדברים הקשים בדור החמישי ובעיקר בגלל הגלים המילימטריים שמחייבים פריסה של הרבה יותר אתרים, בצפיפות הרבה יותר גדולה בגלל מבנה ההתפשטות של התדר. יצטרכו לבנות יותר.

"איך מתמודדים עם זה? אם יפרסו אתרים כמו היום ייקח 10-20 שנה לבנות רשת. אז המחוקק עובד פה עם העיריות לחוקק חוקים שמקלים על פריסת הרשת. ברוב ארה"ב אין לתושבים סיבים אופטיים, ודור חמישי משפר את איכות החיים שלהם. זה תשתית חיונית כמו מים וחשמל. חד משמעית. ולכן מקלים על המפעילים לפרוס. מאפשרים למשל לשים ציוד על עמודי תאורה. רוב הכסף מושקע בברזלים ולא בטכנולוגיה".

אתה יכול לדבר על הפריסה של ורייזון?

"כבר פרסנו אתרים, לא יכול להגיד כמה. אבל בסופו של דבר רוב הציוד שמכרנו הוא לדור החמישי. השינוי הגדול שהדור החמישי מביא איתו מבחינה טכנולוגית הוא בתחום התדרים הגבוהים. זה מה שמביא את רוחב הפס הגדול באמת".

מצב החברות בכי רע

כדאי שהתוצאות הכספיות של חברות התקשורת שיתפרסמו בשבוע הבא, יהיו נר לרגליהם של ראשי משרד התקשורת. הן יספקו תמונת מצב לגבי מצבו של שוק התקשורת וכדאי שיילקחו בחשבון בשיקולי הרגולציה לעתיד לבוא. כל מי שמצוי מעט בשוק יוכל לראות את הרווחיות הנשחקת מצד אחד, ומצד שני את האתגרים של החברות. ההשקעות של סך החברות בשוק בשנים הקרובות צפויות להגיע למיליארדי שקלים. פריסת סיבים אופטיים, השקעות בדור חמישי, השקעות בבניית רשתות סלולר חדשות, השקעות בטלוויזיה וכו'. הכל טוב ויפה אם רוצים לראות רק צד אחד של המטבע. מאידך, רצוי שמשרד התקשורת יסתכל על נתוני תזרים המזומנים של החברות. שיראה כיצד תזרים שהולך ונשחק יכול לממן מיליארדי שקלים בהשקעות הנדרשות. זה כל הסיפור של שוק התקשורת על רגל אחת. 

הוט בשירות היצירה המקומית

חברת הוט יזמה מהלך חשוב עבור תעשיית התוכן המקומית, ויש לקוות שהוא יצליח. החברה מהמרת על ביקוש לתוכן המקומי בקרב הקהילות היהודיות והישראליות בעולם. אחוז אחד מאותם מיליוני יהודים וישראלים שירכוש את התוכן שלה יעזור לה מאוד, אך בעיקר יעזור להפקה וליצירה המקומית. יש לקוות שגם מתחרותיה ימצאו את הדרך לשווק את התוכן המקומי בצורה חוקית ומסודרת, ולא בשיטות מפוקפקות כפי שהתוכן הישראלי נמכר בעולם לא מעט. 

יוסי כהן ישתתף בשבוע הבא בכנס החדשנות השנתי של אריקסון ישראל.