העדות של גנור ושל היועצים הקרובים שהביאה להסתבכותו של מזכיר קצא”א

באתר האינטרנט של חברת קו צינור אילת אשקלון (קצא"א) מציינים 50 שנה להקמת החברה וכחלק מאירועי 70 שנה למדינה, הועלה שם סרטון וידאו על קורות החברה. מי שצופה בווידאו לכל אורכו - 7 דקות - יכול ללמוד על ההיסטוריה של החברה. הרבה חומרים ארכיונים, הקשרים גיאו-פוליטיים וחשיבותה של החברה - בעלת קווי הולכת נפט והמאחסנת הגדולה ביותר של דלקים בארץ - ליציבות האזורית.

מה שאין בווידאו הוא כמובן הסכסוך המפורסם, המתנהל מזה עשרות שנים בין ישראל לאיראן, על שותפות העבר בחברה, בימים בהן הקשרים בין המדינות היו פורים. נכון ל-2016 ישראל הפסידה בהליכי הבוררות וחויבה לשלם 1.5 מיליארד דולר לאיראן - אך זה לא קרה, ככל הידוע.

גם העובדה שראש לשכתו לשעבר של ראש הממשלה  בנימין נתניהו דוד שרן היה מראשי החברה בשנים האחרונות, ובין השאר זכה בג'וב הנחשק של מזכיר החברה - ועוד קודם לכן, תפקידי ניהול אחרים שם - גם זה לא מוזכר בחגיגות ה-50 וה-70 . זאת אף שקצא"א נעזרה לאורך השנים בקשריו הטובים של שרן עם שר האנרגיה, שכיהן בעבר גם כשר אוצר, יובל שטייניץ, ובקשריו של שרן עם אנשי מפתח שונים במשרדי הממשלה.

שרן הוא חבר ותיק בליכוד - למעלה מ-20 שנה - והוא מוכר היטב לחברי המפלגה. בין מכריו ניתן למנות את גרי חכים, גיסו של השר שטייניץ, יוסף שבתאי קבלן מחולון ומראשי סניף הליכוד בחולון, ואחרים. הוא השתלב בלשכת ראש הממשלה אחרי עזיבתו של איל חיימובסקי ב-2104. כאשר ראש הסגל ארי הרו עזב, קודם שרן והחליף את הרו. עד ל-2014 עבד במשך שנים ארוכות בצמוד ליובל שטייניץ, כיועץ, ראש לשכה ואף סייע בגיוס תרומות באמצעות קשריו הענפים בארה"ב. שרן גדל בארה"ב ושמר על קשרים טובים שם.

לפני כמה ימים הודיעה משטרת ישראל ששרן הוא אחד החשודים המרכזיים בפרשת רכש הצוללות וכלי השיט. לפי הודעת המשטרה, נתגבשה תשתית ראייתית בנוגע לשרן בחשד לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, קשירת קשר לביצוע פשע, הלבנת הון ועבירות לפי חוק מימון מפלגות ובחירות. דברים חמורים.

  דוד שרן

בחלק העובדתי שפורט על ידי המשטרה נאמר שבתקופה הרלוונטית לחשדות, שימש שרן כראש המטה של שר האוצר דאז יובל שטייניץ ובהמשך כראש הסגל של ראש הממשלה נתניהו ולסירוגין המשיך בתפקידים בכירים בחברת קצא"א. "על פי החשד, פעל שרן לטובת האינטרסים של מיקי גנור בעסקאות כלי השיט, וקיבל ממנו בין השנים 2016-2013 סכומי כסף במספר פעימות בסך מצטבר של כ-130 אלף שקל, וזאת באמצעות מתווכים עסקיים המקורבים לשרן, אשר הוצבו על ידי שרן במטרה להסוות ולטשטש את הקשר השוחדי בינו לבין גנור. בנוסף נחשד שרן בגיוס תרומות דרך אנשי קש, לקמפיין הבחירות של השר שטייניץ, ב-2012", נכתב בהודעת המשטרה.

אנשים המכירים את שהתרחש בלשכת נתניהו בזמן ששרן החליף את הרו, סיפרו היום ל"גלובס" שב-2016 ביקש נתניהו לשבץ בתפקיד ראש הסגל את יואב הורביץ והציע לשרן לקבל על עצמו את תפקיד מזכיר הממשלה. המינוי כבר הודע לכלי התקשורת, אך כעבור זמן קצר בוטל. בדיעבד נראה שלנתניהו לא הייתה כוונה אמיתית למנות את שרן למזכיר הממשלה, והזזתו נעשתה רק על מנת לפנותו מתפקיד ראש הסגל, אך מבלי לפטר אותו באופן פורמלי.

אחרי שנות העבודה בלשכת ראש הממשלה, חזר שרן לקצא"א לתפקיד מזכיר החברה. במסגרת תפקידו היה אחראי על הקשרים עם משרדי הממשלה, כלומר בין השאר גם עם משרד האנרגיה בראשו עומד השר יובל שטייניץ. מאז ספטבר 2017, עת נעצר ונחקר, הוחלט בחברת קצא"א ששרן יפסיק להגיע למשרדי החברה, אך הוא ממשיך לקבל את מרבית שכרו. ל"גלובס" נודע, שאין מדובר בשכר העבודה המלא המקורי של שרן אלא בסכום העומד כ-80% משכרו. זאת על אף שהוא אינו ממלא תפקיד כיום בחברה.

הסיטואציה הזו מוכרת בשנים האחרונות, כאשר בכירים החשודים בעבירות שונות ממשיכים לעבוד ו/או יושבים בבית אך מקבלים שכר. כך המצב עם יו"ר מועצת רשות שדות התעופה אליעזר (צ'ייני) מרום וכך עם סמנכ"ל התחזוקה במעון ראש הממשלה עזרא סיידוף שממשיך לקבל שכר מלא בעודו נאשם במשפט פלילי. שרן, סיידוף ומרום חפים מפשע, כל עוד לא הורשעו בדין ובשל כך הם ממשיכים לקבל שכר ציבורי.

בחברת קצא"א לא מינו מזכיר חברה שיטול לידיו את הסמכויות של שרן. התפקיד נותר למעשה ריק, ותחומי האחריות חולקו בין מנהליה הנוכחיים של החברה.

בהקשר של שרן מעניין לשים לב ללוחות הזמנים: בפברואר 2017 עברה פרשת הצוללות וכלי השיט לחקירת משטרה גלויה. ביולי 2017 התקיים גל המעצרים הראשון במסגרתו נעצרו ונחקרו מיקי גנור, אבריאל בר יוסף וצ'ייני מרום. בסוף חודש יולי 2017 חתם מיקי גנור על הסכם עד מדינה ורק בחודש ספטמבר, כחודשיים אחרי שמיקי גנור ישב וסיפק חומרים למשטרה, התקיים גל המעצרים השני במסגרתו נעצר ונחקר גם דוד שרן.

בעוד גנור היה זה שסיבך את שרן בחקירה בשלב הראשון, היו אלה חשודים אחרים שנעצרו במסגרת הפרשה שהעמיקו את הסתבכותו בנבכי החקירה: בעקבות עדותו של גנור נעצרו גם היועץ האסטרטגי נתן (נתי) מור ושותפו, היועץ האסטרטגי צחי ליבר, שנחשב למקורב של השר יובל שטייניץ. מור נחשד בעבירות של תיווך בשוחד והעברת כספים לשרן, וליבר נחשד גם הוא בתיווך לשוחד ובעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, ושיבוש מהלכי חקירה.

לפי החשד, שרן התחבר לגנור בראשית דרכו של גנור כנציג של טיסנקרופ וביקש מגנור לתרום לקמפיין של שטייניץ. כדי שלא תיחשף העובדה שגנור עומד מאחורי שלל תרומות, ביקש שרן לכאורה מגנור לפזר את הסכום בין כל מיני מקורבים, שדרכם יועברו סכומים נמוכים, בהיקפים של 5,000 שקל, ובעילום שם. כך לכאורה יש תיעוד לכך שהיו תורמים.

בחקירה עלה עוד לכאורה כי מטרתו של שרן הייתה להעשיר את קופת הקמפיין של שר האוצר דאז שהתמודד בפריימריז בליכוד, גם ב-2009 וגם ב-2012. גנור לפי עדותו והחשדות שגובשו, סיפק את הסחורה. עוד נטען, כי בהמשך הדרך, בשנים 2013 ו-2016, גנור שוב ביקש משרן לפעול בעצמו ואל מול גורמי ממשל בלשכת רה"מ כדי לקדם את רכש כלי השייט מטיסנקרופ שבגרמניה - לוודא שאין מכרז בינלאומי שיקשה על האפשרות הזאת - ושרן נעתר לבקשה, אך ביקש לכאורה כסף בתמורה. היות ושרן עובד ציבור בשלב זה, אין אפשרות להעביר לו כספים ישרות, וכאן נכנסים לתמונה שני היועצים שנעצרו: אלה לפי החשדות סיפקו לשרן חשבוניות פיקטיביות על מתן שירותים לגנור, כאשר הכסף שמועבר מגנור הנו למעשה שוחד.

ל"גלובס" נודע, כי צחי ליבר הודה בחקירתו כי קיבל כספים מגנור, במסגרת פגישות משותפות וגם בנפרד, ומסיפק אותם לדוד שרן. בכך לכאורה מהווה ליבר את הגורם המסבך השני שקשר את שרן לפרשה.

אחת השאלות הגדולות שנותרה בשלב הזה לא פתורה, היא מי הוא האדם בתוך לשכת נתניהו שדחף וקידם את אבריאל בר יוסף, מסגן ראש המועצה לביטחון לאומי לבעל התפקיד הבכיר ראש המל"ל. בפברואר 2016 יצאה הודעה לעיתונות מלשכת נתניהו על המינוי של בר יוסף לתפקיד. כחודש לאחר מכן, ועקב חשדות ראשוניים בתיק חקירה מקביל אשר הוצגו בפני היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הוזז בר יוסף מתפקידו. למשך חודש ימים היה אבריאל בר יוסף ראש המל"ל של לשכת נתניהו - אחד התפקידים הבכירים והחשובים ביותר בשיטת הממשל של ישראל.

בעבר חשבו רבים שדוד שרן, מי שהכיר אישית את בר יוסף מתוקף העבודה עם שטייניץ בוועדת חוץ וביטחון, היה בעל החיבורים והקשרים כדי לפעול לקידומו. אך השאלה הזו נותרה עדיין עלומה. מאנשים עמם שוחחנו היום, עולה שדווקא שרן לא יזם את קידום בר יוסף. יתכן, כך נאמר לנו, שעו"ד דוד שמרון הוא שהעלה בפני נתניהו את האפשרות לקדם את בר יוסף.

אך בכך לא תמו השאלות בנוגע לשרן. לפי מידע שהגיע לידי "גלובס" שרן נחקר אך ורק על קבלת 30 אלף שקל במזומן ממור, אך בכתב החשדות הסופי שהועבר לפרקליטות לצורך העמדה לדין צוין סך של 130 אלף שקל. גורמים בסביבתו של גנור תוהים היום מהיכן צצו 100 אלף שקל נוספים, ומדוע הוא לא נשאל עליהם בחקירותיו.

שאלה נוספת שעולה וקשורה להשעייתו של שרן מקצצ"א היא האם היועץ המשפטי לממשלה לחץ על העברתו של שרן מתפקידו. לדברי מקורבים היועמ"ש לחץ על קצצ"א להשעות את שרן לאחר שהחברה לא נעתרה מידית לדרישה, ואולם גורמים המעורים בפרטים טוענים כי "אין ממש בטענות". לדבריהם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה העביר המלצה להעברתו של שרן מתפקידו נוכח טיב החשדות נגדו והערכת הראיות. לגישתם אם שרן היה עובד מדינה היה נפתח נגדו הליך להשעיה זמנית.

עו"ד איתן מעוז, סנגורו של שרן, מסר בתגובה: "הלינצ' הציבורי שעובר שרן בחודשים האחרונים פוגע קשות בזכותו הבסיסית להליך הוגן ונקי. שרן לא נתן טובת הנאה כלשהיא לגנור או למי מטעמו, לא בקשר לצוללות ולא בכלל. אין באפשרותו של שרן לנהל את הגנתו על גבי העיתון ולחשוף את פרטי המקרה כהוויתם. אך כאשר הציבור ייחשף לעובדות הוא יבין עד כמה גרירתו של שרן למשפט בטרם משפט הייתה מיותרת".

***חזקת החפות: ההליך בעניינו של דוד שרון נמצא עדיין בשלבים מקדמיים, והוא לא הורשע ולכן עומדת לו חזקת החפות.