הלפרין: "התיקון לחוק הפטם הוא הצעת חוק שערורייתית"

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, דנה היום (ד') לקריאה ראשונה את ההצעה לתקן את חוק מועצת הלול, על מנת לאפשר למועצת הלול להסדיר את ויסות הייצור והשיווק של תוצרת הלול בענף הפטם. כבל הודיע שינסה למצוא פשרה בחילוקי הדעות על החוק, והבהיר: "המחיר לא יעלה בשקל אחד, שערה משערות ראשו של הצרכן לא תיפול".

ח"כ רועי פולקמן, יו"ר סיעת "כולנו", מתנגד לתוואי הצעת החוק הפרטית של ח"כ יצחק וקנין מסיעת ש"ס, שבמרכזה החזרת ענף הפטם למסגרת של תכנון ופיקוח על ידי מועצת הלול. פולקמן אמר בדיון שנערך היום בוועדת הכלכלה של הכנסת כי "הבעיה שמתאר ח"כ וקנין היא אכן בעיה אמתית של הצפת השוק ופערי תיווך קמעונאים. צריך להביא פתרון אבל המתווה הנוכחי לא הגיוני, מחזיר אותנו עשרות שנים לאחור, ויפגע בצרכנים כי מחירי העוף יעלו. יש פה בעיות אמתיות וצריך לסייע לחקלאים אבל לא על חשבון הצרכן. הפתרון שמוצע כאן הוא לא נכון, ואני היום מתנגד בכל מצב לחוק הזה".

כפי שפורסם אתמול (ג') ב"גלובס", הממונה על הגבלים עסקיים, מיכל הלפרין מתנגדת להצעת החוק של ח"כ וקנין, והיא טוענת כי היוזמה תביא לעליית מחיר הפטם. לדבריה, הצעתו של וקנין מאפשרת "לעשות הסדרים כובלים מסוג קרטל עם מגדלים ומשווקים של פטם, לשם צמצום כמות התוצרת והעלאת המחיר לצרכן... הפיקוח האמור צפוי להקטין את כמות הפטם ובהתאם להביא לעליה במחיר המוצר לצרכן - כתוצאה מהירידה בהיצע. זאת היא מטרתו המוצהרת של התיקון... בעוד העלאת מחיר כתוצאה מקרטל היא מיידית, חזרה לרמות מחירים לפני קיומו של קרטל עשויה לעתים לארוך שנים רבות".

הלפרין אומרת, כי הסדרים כובלים של מועצת הלול, כפי שמבוקש בהצעת החוק, "אינה הדרך הראויה להגן על חקלאים. הדרך להגן על החקלאים הקטנים היא באמצעות תמיכות ישירות (סובסידיות) על ידי הממשלה. תמיכות ישירות מאפשרות לקיים בקרה שתמיכת הממשלה אכן מגיעה לאותם גורמים עליהם יש להגן, מבטיחות את אספקת הכמות לכל אותם צרכנים המבקשים לרכוש עוף כיום ויימנעו מכך בעקבות עליית המחיר; ואת עלויות התמיכה ממומנות מן הקופה הציבורית, ולא על ידי האוכלוסיות החלשות הצורכות יותר עוף".

לסיכום עמדתה כתבה הלפרין בחוות הדעת: "הצעת החוק עומדת בסתירה חזיתית ובלתי ניתנת ליישוב למדיניות המוצהרת של הממשלה והכנסת ביחס למאבק ביוקר המחייה בכלל, ולהורדת מחירי המזון בפרט, פוגעת פגיעה משמעותית בצרכנים ובייחוד במשפחות בעלות הכנסה נמוכה. נוכח כל האמור, הממונה על ההגבלים העסקיים מתנגדת להצעת החוק וסבורה שאין לקדמה".

"המשבר מפיל חללים"

יוזם הצעת החוק לויסות הענף ח"כ וקנין אמר כי "המשבר בענף מפיל חקלאים אחד אחרי השני ובסוף יהיה קרטל אמיתי של 4-5 גופים - לא ניתן שהמחיר יעלה; הממונה על רשות ההגבלים: אם ההצעה תעבור הצרכן הישראלי יהיה היחיד שיישא במחיר; משרד החקלאות: לא מתנגדים להצעה - גם כשהמחירים לסיטונאים יורדים מאוד המחירים לצרכן יורדים קצת והמחיר לחקלאי נופל.

היו"ר כבל פתח את הישיבה ואמר כי "יש כאן קרב יצרי ואמיתי ואני רוצה שכל אחד יתייחס לכך בצורה עניינית, חלק מהחקלאים לא רואים עין בעין את ההצעה. אני רוצה למחות על ההתקפה הפרועה על חברי יצחק וקנין שהוא מאושיות הבית הזה אדם עם יושרה מהמדרגה העליונה. אפשר להתווכח עם עמדתו אבל מי שירד מתחת לקו לא אאפשר לו להיות כאן". לפי ההצעה יוחזר הסדר הוויסות שהיה נהוג בענף הפטם שהיה נהוג מאוגוסט 2012 ועד ספטמבר 2015, כך שתיקבע כמות הייצור של המגדלים בענף.

ח"כ יצחק וקנין אמר כי בחודש האחרון הוא חוטף מתקפה פרועה, שקרית וחסרת שחר. "נכון אני מייצר ביצים, אבל להבדיל מאלה שקיבלו מכסה מהמדינה אני לא קיבלתי מכסה מהמדינה, קניתי משק במיטב כספי ולא קיבלתי כלום מאף אחד. מי שניסה ללכת על הראש שלי בקו הזה עושה לא רק טעות אלא עוול לעצמו. מעל שנתיים וחצי אני מתנהל עם הצעת החוק הזו ולא גידלתי בחיים פטם ואף אחד ממשפחתי לא גידל פטם. הלוואי שזה יביא מזור ליוקר המחייה, אבל הוכחתי במספרים ב-10 שנים האחרונות שזה לא קורה. אין היום בישראל לול אחד שהוא לא יעיל. היום בשעה הזאת שאני מדבר אתכם 800 אלף עופות נמצאים בלולים מעל 50 יום ואין אפשרות להוציא אותם כי הכל רווי. יתרה מזאת, המחסנים מפוצצים בעופות מוקפאים. איך זה קרה? עד 2011 הייתה מציאות מסוימת ואז נעשה הסדר ראשון לווסת את הענף, בשנים האחרונות נבנו לולים רבים בדרום הארץ ולא של חקלאים. נוצר מצב שיש ייצור עודף שאי אפשר לקלוט במשק. הסיכום היה להוציא את הסעיף הזה מחוק הגליל ולהגיש את הצעת החוק הזו בנפרד ותוך חודשיים לתת מענה לבעיה הזו. החקלאים מתים וירידת המחיר לא מחלחלת לצרכן".

"יש פה משבר שלא מביא מזור לצרכן ומפיל חקלאים אחד אחרי השני ואני מנהל דיונים שנתיים וחצי עם שר האוצר ולצערי לא נעשה כלום. היום המשבר הוא פי 100 יותר. מחיר ממוצע של עוף מחולק הוא בין 28 ל-32 שקלים ומה מקבל החקלאי? 3 שקלים כשעלות הגידול היא 5.5 שקלים. בסוף יישארו פה 4-5 גופים גדולים שיוסתו את הענף הפועל ואף אחד לא יצליח לשלוט בו ואתם תייצרו את הקרטל האמתי של הפטם. ניתן את כל ההגנה שהמחיר לא יעלה".

"להחזיר את השוק לאיזון"

ד"ר אסף לוי, סמנכ"ל גורמי ייצור במשרד החקלאות, אמר כי הבעיה נוצרה כשישנו את חוק ההגבלים העסקיים, כך שלא אפשר למועצת הלול להמשיך את ההסדר. "היה למשרד סיכום והבנות עם רשות ההגבלים לתקן את חוק המועצה לענף הלול, כדי לאפשר למועצה לעשות את המבוקש. קיימת בעיה בענף והמשרד לא מתנגד לתיקון הזה. צריך למצוא איזון בין הצרכן לחקלאי", אמר.

ח"כ דוד ביטן הוסיף כי האוצר לא עמד בשום הבטחה ולכן הצעת החוק תעבור כמו שהיא וללא הסתייגויות. היו"ר כבל הוסיף כי החקלאים נמצאים בתחתית שרשרת המזון ולא משנה אם יש או אין קרטל ושאל איפה הבעיה. סמנכ"ל משרד החקלאות אורי צוק בר "הסביר כי גם כשהמחירים לסיטונאים יורדים מאוד, המחירים לצרכן יורדים קצת והמחיר לחקלאי נופל, ולכן יש אפשרות בנקודות מסוימות להוריד מהייצור ולהחזיר את השוק לאיזון. זה לא יעלה מחירים".

ח"כ רועי פולקמן אמר כי הבעיה שמתאר ח"כ וקנין היא אמתית ואי אפשר להתעלם ממנה, אך המתווה שמציע וקנין ב-2019 הוא לא הגיוני. אי אפשר לקחת מנגנונים שהיו נהוגים בישראל לפני עשרות שנים, של מכסות, ולהגיד שזו השיטה.

ח"כ יפעת שאשא ביטון אמרה כי גם שר האוצר דרש פתרון עבור החקלאים ובמקביל אסור שהמחיר לצרכן יעלה.

ח"כ איתן ברושי אמר כי "הדיון הזה הוא לא רק על הפטם אלא על החקלאות כולה והענף הבא בתור הוא החלב. אתמול ניהלנו דיון על מזון בריא ואין מזון בריא בלי חקלאות ישראלית. בענף שאין יצוא או יבוא יש שתי אפשרויות, או שיגדלו אותם חוואים בעלי ממון או חקלאים שזה מה שהם יודעים לעשות מול החיזבאללה. זה לא שאלות רק של שקלים אלא גם של ערכים".

הממונה על הרשות להגבלים עסקיים, עו"ד מיכל הלפרין, אמרה כי "הצעת החוק שמונחת בפני הוועדה היא לא פחות משערורייתית כי היא לא מסתירה את כוונתה - לצמצם את כמות העוף כדי שמחירי העוף יעלו. כולנו מבינים שלווסת משמעותו לצמצם וזה כתוב במפורש בהצעה. רוצים להעלות רווחיות ולהעלות את המחירים של העוף, וזאת הצעה מאוד אפקטיבית. בתקופת הקרטל יש עלייה של 10% במחירי העוף לצרכן והפער בין נקודות השפל והשיא בקרטל הוא של 30% במחיר. שוק הפטם בישראל זה 7 מיליארד שקל וזה הבשר הבסיסי שמשפחה בישראל צורכת ואת זה רוצים לייקר ב-10% ולהטיל עול על הצרכן הישראלי ב-700 מיליון שקל בשנה. מי ייהנה מזה? כל שרשרת הייצור, הקמעונאים, המשווקים, הסיטונאים וגם החקלאי קצת ומי שיישא בעלות זה בעיקר הצרכן העני הישראלי. החקלאי הקטן יראה מעט מאוד מהדבר הזה. במועצת הלול יושבים 15 נציגים למגדלים הגדולים והמשחתות שנגדם אתם יוצאים. למגדלים הקטנים יש הרבה פחות נציגים במועצת הלול. היחיד שיישא במחיר הזה הוא הצרכן הישראלי. אם תצביעו בעד ההצעה הזו אתם מצביעים בעד העלאת יוקר המחייה".

היו"ר כבל אמר: "כל היום מראים לי גרפים אבל בחנות אין גרפים והמחיר לא יורד והמלחמה הכי גדולה של הוועדה הזו היא לטובת הצרכנים ומצד שני מקומו של החקלאי שלא זוכה לראות שכר לפרי עמלו. אנחנו לא מתעלמים מהבעיה של החקלאים אבל היא צריכה להיפתר מול החקלאים בתמיכות ישירות ועזרה לייעל לולים. היו"ר כבל הגיב: "אם זו תהייה התוצאה לא אתן שסעיף אחד יעבור אבל אני רוצה להיות משוכנע שיהיה שינוי כי המצב כפי שהוא עכשיו לא יכול להתקיים, הצרכן לא מקבל מחיר נמוך והחקלאי לא נהנה. קודם כל אני מייצג את הצרכנים והמחיר לא יעלה בשקל אחד, שערה משערות ראשו של הצרכן לא תיפול".

מנכ"ל מועצת הלול, שמואל לויט, אמר כי למגדלים הקטנים יש רוב במועצת הלול ושר החקלאות הוא הממונה עליה, ואם הוא חושב שהמועצה עשתה הסדר שפוגע בציבור הוא לא ייתן להעביר את זה. לדבריו, "המושבניקים הם גורמי התחרות בענף, יכול להיות שהאוצר רוצה לחסל את המושבניקים ותחרות לטווח קצר תהייה אבל תחרות לטווח ארוך תהייה כמו עם שני בנקים גדולים ועוד 4 קטנים וזו. המגדלים הקטנים הם היעילים ביותר, יש להם רק בעיה קטנה שאין להם גב כלכלי לספוג הפסדים. אי הסדר משמעותו הגנה על הקמעונאים והם הצליחו להעלות את הרווח שלהם מ-7 שקלים ל-8 שקלים ומעלה. מטרת החוק היא לא צמצום כמויות, יש ביקוש יתר לקראת החגים וביקוש חסר בתקופות אחרות וכשאין הסדר יש ייצור בלתי כלכלי שאף אחד לא צריך אותו. כל ההצעות ששמענו מהאוצר זה מתווה פרישה למגדלים, ודבר שני זה סבסוד ישיר שמעוות סחר ויוצר קומבינות לא רצויות. המגדל אלעד רמות מרמת צבי אמר מנגד כי אמנם הענף במצב קשה אבל הוא צריך להתנהל כשוק חופשי ולתת למגדלים לשלוט בענף.

סגנית הממונה על התקציבים באוצר, עדי חכמון, ביקשה להדגיש כי אין ספק בניקיון כפיו של ח"כ וקנין, והוסיפה: "זה נכון שיש בעיה והמשק לא מאוזן ויש מרוץ חימוש של השוק שרוצה לאגור כמויות, הצענו הרבה פתרונות ואנחנו מוכנים להציע פתרונות נוספים, אבל הצעת החוק היא לא נכונה כי קרטל מעלה מחירים ותהייה פגיעה בצרכן".

היו"ר כבל סיכם את הדיון ואמר: "חייבת להיות נקודת איזון. אני יודע שהחקלאים במצב רע, וגם המחיר לצרכן חייב לרדת" הוא הוסיף כי יכנס את כל הגורים לדיון בלשכתו, על מנת למצוא פתרונות, ואמר כי אין צדק מוחלט - לא בהצעתו של ח"כ וקנין ולא בהתנגדות האוצר ורשות ההגבלים.