נכנעה לאתגרי הקמעונאות: ספורט ורטהיימר הגישה בקשת פירוק

האתגרים בענף הקמעונאות והקניונים הכריעו גם את רשת החנויות ספורט ורטהיימר: רשת ספורט ורטהיימר הגישה בקשה למתן צו פירוק לחברה, לאור חוסר יכולתה להתמודד עם האתגרים בענף הקמעונאות והקושי של הרשת להתרומם לאחר קריסתה הכלכלית וכניסתה להליכי חדלות פירעון לפני כשנתיים.

בבקשה שהוגשה לבית המשפט מציינת הרשת כי על-פי דוחותיה הכספיים של החברה, בשנת 2016, ובכל תקופת הקפאת ההליכים שהסתיימה בהסדר נושים באפריל 2018, ההפסד התפעולי של החברה לאחר מימון הסתכם בסך של 18.47 מיליון שקל. בשנת 2017 ההפסד התפעולי הסתכם ב-13.24 מיליון שקל. עוד צוין בבקשה כי מגמה זו של הפסדים נמשכת גם בשנת 2018.

על-פי הבקשה, מזה מספר חודשים שהרשת הפסיקה את פעילותה, סניפיה פונו, והושבו למשכירים ושולמו לעובדים הכספים המגיעים להם בגין סיום עבודתם. "בנסיבות אלה, אין מנוס מפירוק החברה", נכתב בבקשה.

את הבקשה למתן צו פירוק הגישה ספורט ורטהיימר שיווק וסחר, שהיא חלק מקבוצת חברות פרטיות שהפעילו רשת חנויות קמעונאיות לציוד ואופנת ספורט תחת המותג "ספורט ורטהיימר".

בנובמבר 2015 הגישה החברה, יחד עם חברות נוספות בקבוצה, בקשה למתן צו הקפאת הליכים, מונו לה נאמנים, עורכי הדין עמית לדרמן וישראל בכר, והושג הסדר נושים שהתבסס על רכישת החברה על-ידי המשקיעה - חברת מ. טוקר. בהמשך צורפו שני משקיעים נוספים לחברה - החברות יובל בראון השקעות וחוג הסילון פשיין.

בבקשה לפירוק נכתב כי "בעלי המניות החדשים עשו ככל שניתן, על-פי הבנתם המקצועית, על-מנת לייצג את החברה ולהעבירה לרווחיות. ברם, המימוש בפועל של תכנית ההפעלה נתקל בקשיים לא מבוטלים".

כך למשל, נכתב כי החברה קרטעה זמן רב לאחר אישור העסקה על-ידי בית המשפט, עד שנפתחו חשבונות בנק, הוסרו שיעבודים, ובוטלו ההגבלות בחשבונות הבנקים.

"במשך כל התקופה מאז אישור הסדר הנושים נאלצה החברה להתמודד עם הטלת עיקולים חוזרים ונשנים בגין חובות עבר, שהיה צורך לנקוט הליכים משפטיים להסירם, ואלה אכן הוסרו פעם אחר פעם, אך פגעו בתדמית ובנתוני האשראי של החברה".

עוד נכתב כי "בנוסף, המעבר החד לרכישתו של הציבור באינטרנט והפטור ממע"מ לרכישות ברשת הכבידו מאוד על יכולת התחרות. הפטור ממע"מ יוצר אפליה של קמעונאים ישראלים ומעניק יתרון תחרותי מובהק לעסקים זרים בתחרות על לבו של הצרכן הישראלי. הטבת המס מהווה תמריץ לרכישה מקוונת, והתוצאה היא פגיעה קשה בענף הקמעונאות המתבטאת בהצטמצמות היקף הרכישות בסניפים, ירידה ברווחיות, סגירת חנויות וירידה בהיקף התעסוקה של העובדים".  

עוד נכתב בבקשת הפירוק של ורטהיימר כי הרכישה הצרכנית המאופיינת ברשת היא של זוג נעלי ספור, אשר אינם מחייבים מדידה והתאמה מיוחדת, תמורת מאות שקלים בודדות, כאשר על סוג רכישה כזה הפטור הרגולטורי ממע"מ עד 75 דולר מהווה מכה קשה ביותר, בהשוואה לשאר העסקים הקמעונאיים.

בנוסף צוינו דמי השכירות בקניונים, המהווים מכשול עבור רשתות קמעונאות רבות. "דמי השכירות בקניונים, כפי שנקבעו בהסכמים היסטוריים היו גבוהים מנשוא, אינם משקפים את תנועת הלקוחות הדלה בחלק נכבד מהמיקומים, ולעתים מגיעים עד כדי שליש ממחזור העסקים של החנות, דבר שהופך את ההפעלה ללא מעשית. חלק נכבד של סניפי הרשת התבררו בפועל כמכבידים", נכתב בבקשה.

נזכיר כי במאי השנה, שנתיים וחצי לאחר שקבוצת אופנת ומוצרי הספורט נקלעה להקפאת הליכים, חשף "גלובס" כי רשת הספורט צפויה להיסגר. גורמים המקורבים לספורט ורטהיימר ושמעורים במצבה אמרו אז ל"גלובס", בתשובה לשאלה בנוגע לעתידה של הרשת, כי הם לא יכולים להתחייב לומר מה יהיה מחר, וכי "גם בהוניגמן לא היו אומרים לך שהרשת עומדת להיסגר אם היית שואלת אותם שבוע לפני" (קבוצת האופנה בבעלותם של האחים הוניגמן נקלעה לחובות אדירים של 233 מיליון שקל ובימים אלה היא נמצאת בהקפאת הליכים והנאמנים שמונו לה מנהלים את מכירתה בחלקים לגורמים שונים).

בימי הזוהר שלה מנתה רשת ספורט ורטהיימר כ-60 סניפים והעסיקה 500 עובדים, ואולם ברבות השנים היא נקלעה לקשיים, כשבנובמבר 2015 היא נכנסה להקפאת הליכים, לאחר שצברה חובות-עתק בסך 109 מיליון שקל. בסוף 2017 רוי ורטהיימר, שכיהן כמנכ"ל החברה, סיים את תפקידו, ולתפקיד המנכ"ל מונה ערן שומרון.

בבקשת הפירוק מוסיפה רשת ורטהיימר ומתייחסת גם למצבו העגום הכללי של הענף. "מצבה של החברה, כחלק מרשת ספורט ורטהיימר, אינו יוצא דופן. ענף הקמעונאות והאופנה עבר בשנים האחרונות את אחת התקופות הקשות בתולדותיו עם ירידה במכירות, פשיטות רגל והקפאות הליכים של רשתות אופנה. גם רשתות מוכרות אחרות סוגרות סניפים, ומותגים בינלאומיים מוכרים מצמצמים את נוכחותם בישראל", נכתב בבקשה. עוד נכתב כי "חלק מהותי מהמשבר מקורו במעבר לקניות באינטרנט ורפורמות 'שמיים פתוחים' שהביאה לעלייה ברכישות הישראלים בחו"ל".