קשה שלא להיכבש בקסמו האישי ובחיוכו הצחור של ויט ידליצ'קה (Vit Jedlicka), כשהוא מדבר על הרפובליקה החופשית של ליברלנד שאותה ייסד.
עיניו הכחולות והנוצצות מזכירות את צבעו של נהר הדנובה, שעל גדותיו הוא מנסה בשלוש השנים האחרונות לבסס מדינה עצמאית, הדוגלת במוטו "חיה ותן לחיות" ובחופש אישי וכלכלי לתושביה.
ויט ידליצ'קה: תעודת זהות
את ידליצ'קה הצ'כי בן ה-35, נשיא ליברלנד, פגשתי בשבוע שעבר בתל אביב, במשרדיו של סטארט-אפ הבלוקצ'יין Spacemesh, שם נערך מרתון פיתוח קוד ("האקתון") תחת השם ליברתון, שמשתתפיו נדרשו לפתח תשתית טכנולוגית לממשל מבוזר (ראו מסגרת).
על תשתית כזו מבקש ידליצ'קה לבסס את מערכות הממשל במיקרו-מדינה שעל הקמתה הכריז באפריל 2015, שלדבריו "תאפשר לאנשים ישרים לשגשג ללא דיכוי של ממשלות המטילות מגבלות ומסים בלתי נחוצים".
הביטקוין חוקי רק ב-110 מתוך 251 מדינות בעולם
לא במקרה מתעניין מייסד ליברלנד בתשתית של בלוקצ'יין - הטכנולוגיה שעליה מבוסס הביטקוין, המטבע הדיגיטלי המבוזר שהגיע לעולם בתחילת 2009, ובעקבותיו נוצרו יותר מ-2,000 סוגים שונים של מטבעות דיגיטליים. מחירו של הביטקוין , אגב, צנח אתמול לשפל של 13 חודשים (ראו על כך בהרחבה בכתבה נפרדת).
ביסודה, טכנולוגיית הבלוקצ'יין מאפשרת את ביצוען של תנועות כספיות בטוחות ואמינות בהיקף בינלאומי על גבי רשת מחשבים מבוזרת, שבה אין נקודת כשל מרכזית אחת וגם אין צורך לסמוך על גורם שלישי או על מתווך כלשהו.
מעבר למשמעויות הטכנולוגיות והכלכליות, הביטקוין מתאים מאוד לאידיאולוגיה הליברטריאנית, הדוגלת באוטונומיה אישית בקבלת החלטות ודוחה כל התערבות מוסדית בענייני הפרט. התפיסה הזו מקדמת, בין השאר, הפרטה מוחלטת של נכסים, שוק חופשי מכל רגולציה ומיסוי מצומצם ביותר. ידליצ'קה הוא חבר במפלגת האזרחים החופשיים הצ'כית, שמבססת את ערכיה על הליברטריאניזם. עד 2014 הוא כיהן כיו"ר המפלגה במחוז הראדץ קראלובה שבצ'כיה, ועל אותה אידיאולוגיה ביסס את חוקת ליברלנד כשהקים אותה ב-2015.
"ראינו שיש באירופה יותר מדי מסים ורגולציה שגורמים להרס, והבנו שצריך להתחיל משהו חדש. כפי שהביטקוין חולל מהפכה במגזר הפיננסי, בליברלנד רצינו לחולל מהפכה בתחום הממשל", אמר ידליצ'קה בשיחה עם "גלובס". לדבריו, הוא ושאר מייסדי ליברלנד החזיקו ברזרבות של ביטקוין המיועדות להקמת המדינה כבר מיום היווסדה. ליברלנד הצליחה לגייס תמיכה מלא מעט מחזיקי ביטקוין בעולם, ובהם רוג'ר ור, הידוע בשם "ישו של הביטקוין", שלדברי ידליצ'קה, השקיע 10 מיליון דולר שמיועדים להקמת תשתית למדינה החדשה. חוץ מזה, ליברלנד מתכננת להנפיק בתחילת השנה הבאה מטבע דיגיטלי משלה, שייקרא Merit (מילה שמשמעותה באנגלית "זכות").
האזור שבו הוקמה ליברלנד, הנקרא גורנייה סיגה, משתרע על שטח של כ-7 קמ"ר בגדה המערבית של נהר הדנובה בין קרואטיה לסרביה. מאז מלחמות יוגוסלביה בשנות ה-90, נותרו כמה "שטחי מריבה" על הגבול בין סרביה לקרואטיה, אבל אף מדינה לא תבעה ריבונות על גורנייה סיגה, כך שלפי המשפט הבינלאומי, המקום נחשב ל"טרה נוליוס" (מלטינית: Terra nullius) - אדמה שאינה שייכת לאיש. "זאת הסיבה שבחרנו להקים שם את ליברלנד", אומר ידליצ'קה.
ואולם, עד היום ממשלת קרואטיה מסרבת בתוקף להכיר בשאיפות העצמאות של ליברלנד וכוחות הביטחון שלה מונעים כניסה לשטח של גורנייה סיגה. ידליצ'קה ורבים אחרים שניסו להיכנס לאזור, נעצרו על ידי המשטרה הקרואטית כבר כמה פעמים. "ממשלת קרואטיה רודפת אותנו, אף שפגשתי כבר פוליטיקאים בכירים בקרואטיה שהביעו תמיכה בהכרה בעצמאות של ליברלנד", הוא אומר.
חשבתם על אפשרות להקים את ליברלנד במקום אחר?
"כמובן שחשבנו על כך"', הוא משיב. "אבל בסופו של דבר, מצאנו שזה המקום הנכון להקים את המדינה, מכיוון שמדובר בשטח 'טרה נוליוס', שלא חלה עליו כל ריבונות".
למעשה, מלבד אזור גורנייה סיגה, שבו קמה ליברלנד, רק עוד שני אזורים בעולם מוגדרים כ"טרה נוליוס" - אזור ביר טוויל שעל גבול מצרים-סודאן וארץ מרי בירד שבאנטרקטיקה.
מועמד לנשיאות ארה"ב ואזרח ליברלנד
עם זאת, מוסיף ידליצ'קה, הרעיונות של ליברלנד כבר מיושמים בעוד מקומות בעולם. המקרה הבולט ביותר, לדבריו, הוא ליברשטאד (Liberstad) בנורבגיה, שהוכרזה ביוני 2017 כעיר עצמאית בבעלות פרטית. ליברשטאד מוקמת כיום באזור שנקרא Tjelland, על שטח של 200 אלף מ"ר ששימש בעבר חווה. בשטח זה נרכשו עד היום חלקות על ידי יותר מ-120 משקיעים מכל רחבי העולם, שמתכננים להתיישב בעיר שתוקם, שתהיה העיר הראשונה בעולם המבוססת על בעלות פרטית בלבד של נכסים ושירותים.
התשלום על החלקות בליברשטאד, שלא במפתיע, נעשה באמצעות מטבעות דיגיטליים, ומייסדי העיר מתכננים לבסס את התשתיות שלה על פלטפורמת בלוקצ'יין חדשה בשם City Chain, שהמטבע הדיגיטלי שלה נקרא City Coin.
בינתיים, המאבק הפוליטי על אדמת ליברלנד לא הצליח לרפות את ידיו של ידליצ'קה. לדבריו, בשלוש השנים מאז היווסדה גדל והולך זרם הבקשות לאזרחות בליברלנד, שהוגשו עד היום על ידי כחצי מיליון איש מ-28 מדינות, ובתוכם גם יותר מ-4,000 ישראלים.
ידליצ'קה מסביר כי קבלת האזרחות בליברלנד אינה אוטומטית, וכי כל מבקשי האזרחות יקבלו מידע על תהליך הקבלה, כאשר המדינה תהיה מוכנה להתחיל בתהליך הקליטה. הדרישות הבסיסיות ממבקשי האזרחות הן לכבד אנשים אחרים ואת דעתם, בלי הבדל גזע, מוצא או דת, לכבד את קיומה של בעלות פרטית על נכסים, ולהצהיר שלא הורשעו בעבר בעבירות פליליות חמורות.
אחד האנשים הידועים שכבר זכו לקבל אזרחות של ליברלנד הוא הפוליטיקאי האמריקאי רון פול, לשעבר חבר קונגרס מטעם טקסס, ומי שהיה מועמד לנשיאות ארה"ב שלוש פעמים - פעם אחת מטעם המפלגה הליברטריאנית ופעמיים מטעם המפלגה הרפובליקנית.
בינתיים, ידליצ'קה ממשיך לטוס מסביב לעולם ולקדם את התמיכה במדינה החדשה שלו. באפריל 2019 מתכננים מייסדי ליברלנד להקים מושבה של בתי סירות על נהר הדנובה, סמוך למקום שבו הם רוצים להקים את המדינה, בתקווה שבסופו של דבר, ממשלת קרואטיה תתיר להם להתיישב על אדמת ליברלנד.
הסיפור של ליברלנד ושל ידליצ'קה מזכיר לנו שאף שכיום מעורבים בתעשיית הבלוקצ'יין גופים פיננסיים, חברות הייטק ומשקיעים עשירים, לצד עבריינים שמשתמשים במטבעות הדיגיטליים להלבנת הון, יש בעולם גם קהילה לא קטנה של אנשים המונעים מאידיאולוגיה ליברטריאנית וחותרים לשינוי הסדר הפוליטי והחברתי הקיים באמצעות המטבע הדיגיטלי.
"יש כבר בעולם מקומות חופשיים ממסים, ויש עוד מדינות ידידותיות למטבעות דיגיטליים", אומר ידליצ'קה, "אבל אנחנו רוצים שליברלנד תהיה לא רק גן עדן למשלמי המסים ולמחזיקי המטבעות הדיגיטליים, אלא גן עדן אמיתי לחיים".
ויט ידליצ'קה ומובילי ההאקתון במשרדי ספייסמאש בתל אביב / Maxim Dinshtein / צילום: מקסים דינשטיין
"כדי ליצור מערכת פיננסית חדשה, צריך לכונן אותה על הוגנות"
ויט ידליצ'קה, מייסד ונשיא המיקרו-מדינה ליברלנד, הגיע בשבוע שעבר לתל אביב כדי להוביל את אירוע הליברתון - מרתון קוד פתוח ("האקתון") במשרדיו של סטארט-אפ הבלוקצ'יין Spacemesh. בהאקתון השתתפו 60 איש ב-15 צוותים, שהתחרו ביניהם על פיתוח קוד לניהול ממשל מבוזר המבוסס על טכנולוגיית הבלוקצ'יין.
לצד ידליצ'קה, צוות השופטים בהאקתון כלל את אביב אייל, מייסד שותף בספייסמאש; ד"ר טל מורן, מנהל המחקר של ספייסמאש; ולאסה קלוסן, מייסד ושותף מנהל בקרן ההון סיכון 1KX. הזוכה במקום הראשון בתחרות היה צוות בראשותו של קיריל גנדיל, שפיתח מערכת מבוססת בלוקצ'יין ליצירת זהות דיגיטלית, הצבעה וקבלת החלטות חסויה ואנונימית. הפרסים לשלושת המקומות הראשונים בתחרות הסתכמו ב-18 אלף שקל, נוסף על זכויות לקבלת 30 אלף מטבעות דיגיטליים של ליברלנד (שם המטבע Merit), שהנפקתם צפויה בתחילת 2019.
בסיום התחרות הודיע ידליצ'קה שהוא מעוניין לשמור על קשר עם שלושת הצוותים המנצחים, נוסף על שלושה צוותים נוספים שהשתתפו בהאקתון, כדי לבחון שיתופי פעולה ועבודה משותפת לפיתוח התשתיות של ליברלנד.
הסטארט-אפ ספייסמאש, שהיה בין מובילי האירוע, גייס עד היום 18.5 מיליון דולר, מתוכם 15 מיליון דולר בספטמבר האחרון. בסבב הגיוס האחרון השקיעו בסטארט-אפ כמה קרנות הון סיכון אמריקאיות, בהובלת Polychain Capital. ספייסמאש מפתחת בקוד פתוח מערכת הפעלה מבוססת בלוקצ'יין, המשתמשת בפרוטוקול חדש, שנקרא "הוכחת מרחב זמן" (Proof of Space Time או בקיצור PoST).
המטרה של ספייסמאש היא שניתן יהיה להפעיל את PoST על כל מחשב, כך שהמערכת תהיה עמידה בפני מעבדי כרייה חזקים. זאת, בניגוד לבלוקצ'יין של ביטקוין, למשל, שמבוסס על פרוטוקול הוכחת עבודה (Proof of Work), הדורש כוח מחשוב רב - ולכן משתמשים בו במכונות כרייה מבוססות ASIC, הצורכות חשמל רב.
בשיחה עם "גלובס" הסביר מנכ"ל ספייסמאש, תומר אפק, כי תשתית הבלוקצ'יין שלהם תהיה הוגנת יותר מזו של פלטפורמות הבלוקצ'יין הקיימות כיום. "כדי ליצור מערכת פיננסית חדשה, צריך לכונן אותה על הוגנות - ערך שמשותף לכל העמים ולכל בני האדם", אמר אפק. "יש לנו הוכחות מתמטיות לכך שהתשתית שלנו בטוחה ואמינה יותר וגם בעל יכולת גידול וצמיחה חזקה יותר בהשוואה לתשתיות בלוקצ'יין קיימות. נוסף על כך, היא גם הרבה פחות בזבזנית ועמלות הטרזנקציה למשתמשים בה יהיו הרבה יותר נמוכות".
מי שארגן את האירוע וחיבר בין ספייסמאש לליברלנד, הוא תומר וייס, בעל חברת ייעוץ ומייסד הסטארט-אפ Cytex, שמפתח מוצר לתחום של Security tokens - אסימוני קריפטו הנחשבים לניירות ערך. לדברי וייס, "בספייסמאש רצו לפתח פרויקטים של שימוש בטכנולוגיית הבלוקצ'יין להעצמת זכויות הפרט בתוך קהילות ומדינות. הם הגיעו אליי בעקבות הצלחה של האקתון שהייתי בין המארגנים שלו בשגרירות הביטקוין בתל אביב. פניתי אל ידליצ'קה אחרי שראיתי אותו בכנס בלוקצ'יין שנערך בליטא, והוא מיד התלהב מהרעיון של ההאקתון. זהו הביקור השני שלו בישראל, אחרי שכבר היה כאן לפני כשנתיים".