עובד או חבר?

זמן רב במהלך חיינו אנחנו מבלים בעבודה, שאין זה פלא שנוצרות חברויות בעבודה. אז מה רע?

עייפים?

לא מעט מחקרים מדברים על ההשפעות החיוביות שיש לריבוי מערכות יחסים ידידותיות בסביבת העבודה שלנו. נמצא, למשל, שאנחנו פרודוקטיביים פי שבעה בסביבה ידידותית, ומשקיעים יותר בעבודתנו.

אבל לחברויות בעבודה יש מחירים. למשל, ישנה העובדה שהחבר בעבודה, שאמור להיות לנו מקור לתמיכה ולרוגע, מצריך מאתנו בפועל משאבים נפשיים. עלינו להיות נחמדים אליו, להתחשב בעמדותיו, לדאוג לו, להתעניין בו, לתמוך בו, וכל זאת כשהדבר לא תמיד נוח ומתאים, וכשעלינו לעבוד בפרודוקטיביות ולהתמודד עם הסחת הדעת הזו מבלי לפגוע בו.

פייבוריזם וקבלת החלטות

חברות קרובה בעבודה גם מזמנת יותר פגיעות ופוטנציאל לאפליה ולפייבוריזם, לטשטוש גבולות, ולקונפליקטים שלא ברור כיצד לנהוג בהם. מחקרים רבים מצאו שחברות קרובה עם קולגה מקשה על היכולת לקבל החלטות קשות. בקרבה כזו נתקשה להציף שאלות קשות, וניטה לפעול בזהירות רבה.

לדוגמה, אם עליי לקבוע איך לחלק את התקציב, ואני מתייעצת עם אנשים שונים שחלקם הם חברים שלי, אאמין יותר בהצעות של החברים. יתרה זו, אם הם מתאמצים לשכנע בצדקת עמדתם, ארגיש לא בנוח להציב להם גבול כדי לקבל תמונה מאוזנת של הנתונים. סביר להניח שאוותר על ההתמודדות עם הקונפליקט בין ההצעות השונות, ופשוט אבחר בעמדתם, כדי שלא יכעסו עליי.

משקפי הצופים מן הצד

כשהחברות קרובה ביותר - גוברים הסיכונים. כשרבים עם חבר מחוץ למסגרת העבודה, קל יותר לשמור על מרחק ממנו או להתפייס עמו, אולם ריב בעבודה משמעו פגיעה ביכולת שלנו לעבוד עם אותו אדם, ואם עבודתנו תלויה בו, התוצאה תהיה פגיעה גדולה יותר בנו.

אתגר נוסף לחברות בעבודה נובע מכך שעובדים אחרים בארגון רואים את היחסים החבריים, ועלולים להרגיש מבודדים, לא שייכים, ולהרגיש צורך ליצור לעצמם "קליקה" משלהם. כך נוצרים מחנות בארגון, והפוטנציאל לקונפליקטים ולפגיעות עולה.

החברים הלא-נכונים

טשטוש הגבולות בין החברות לעבודה בעייתי. הוא יכול לגרום לנו להיעלב ולהתרעם כשהקולגה שלנו חושב מקצועית, למשל במקרה הזה שסופר לי לא מזמן:

"ראיתי בה חברה שלי, סמכתי עליה, סיפרתי לה דברים אישיים, היינו מרכלות... וכשהיא הייתה צריכה להמליץ על קולגה לפרויקט שידעה שאני מעוניינת בו - היא לא בחרה בי".

אולם מלבד זאת, מסתבר כי מלכתחילה, כאנשים בוגרים, אנו איננו מומחים גדולים בבחירת חברינו בעבודה. אנו מרבים לשגות בתפיסת ההדדיות של החברות שלנו עם הקולגות, ולא מעריכים מספיק בזהירות ובביקורתיות את טיב היחסים עמם.

חברוּת עם מינימום פגיעוּת

בדקו: האם החברות פוגעת בתפקוד שלכם בעבודה? האם תחזוקת הקשרים וטיפוחם פוגעים בכמות ובאיכות התוצרים של עבודתכם?

אם החברות קרובה, היו מודעים להשפעתה על עובדים אחרים. היו מודעים לכך שהסובבים עלולים להרגיש דחויים, ושאפו להיות יותר מקבלי פנים לאנשים אחרים.

בדקו כיצד אתם מתקשרים עם חבריכם, וקבעו גבולות בתיאום ציפיות. אפשר להיות חבר טוב מאוד של מישהו, אך להחליט לאתגר זה את זה בפתיחות בפגישות מקצועיות.

כדי שהחברות לא תפגע במישורים המקצועיים, קבעו מסגרת זמן ברורה לשיחות על עניינים אישיים שאינם קשורים לעבודה חוץ משרדיים, והימנעו מהפרעה זה לזה בזמן עבודה וריכוז.

בחברויות החוצות קווים היררכיים (למשל כשלחבר תפקיד בעל דרגה שונה משלכם), היו מודעים לאופן שבו הדברים נתפסים בעיני העובדים. הקפידו על קבלת החלטות בתהליך מסודר, מובנה, משתף ושקוף. כך תתחזק התחושה שההחלטה התקבלה בהוגנות, ולא על רקע העדפה לחבריכם.