מחיר הדורסנות של הותמ"ל : בתוך שני עשורים חמישית משטחי החקלאות בישראל ייעלמו

"אם תימשך המגמה הנוכחית של תכנון 2.6 מיליון יחידות דיור בשולי הערים - עד לשנת 2040 מדינת ישראל עלולה לאבד כ-20% משטחי החקלאות", כך עולה ממחקר שערך צוות חוקרים בראשות פרופ' ערן פייטלסון מהאוניברסיטה העברית, ושממצאיו מתפרסמים כעת לראשונה.

המחקר, שבוצע בהזמנת מרכז המועצות האזוריות מבקש לבחון את השפעת תכניות הותמ"ל (הוועדה הארצית לתכנון מתחמים מועדפים) שהוגשו עד סוף 2017. הותמ"ל הוקמה מכוח חוק מאוגוסט 2014, אשר נועד לאפשר את קידומן המהיר של תכניות בנייה לשכונות מגורים, במתחמים ייעודיים ורחבי היקף, שעליהם הכריזה הממשלה כמתחמים מועדפים לדיור. זאת במטרה להגדיל את היקף היצע היח"ד למגורים בישראל. מאז הקמתה, מטופלים במסגרת הוועדה למעלה מ-100 תכניות, שכוללות יותר מ-370 אלף יחידות דיור.

 פגיעה גדולה בחקלאות בפריפריה

חריגות גדולות מהתכנון המקורי

לפי נתונים של מינהל התכנון שבמשרד האוצר, בסיוע פעילות הותמ"ל אושרו ב-2017, כמות עצומה של 127 אלף יח"ד, כאשר בשנה הנוכחית המספרים צפויים להיות גבוהים יותר. זאת, כאמור כדי לעמוד ביעד הממשלה לשנת 2040 שנוקב במספר של 2.6 מיליון יח"ד מתוכננות, על מנת לספק היצע מספיק להיקף האוכלוסייה שאמור להגיע בתקופה זו לכ 16 מיליון תושבים.

לפי הדוח חלק משמעותי מהתכניות חורג מהתכנון המקורי בועדות המחוזיות. החוקרים מצאו כי עד סוף 2017, הועברו לדיון בותמ"ל 77 תכניות המשתרעות על גבי 100,660 דונם. כ-39% משטחים אלו הם שטחים שחורגים מהשטח שתוכנן לבינוי במסגרת תוכניות המתאר המחוזיות (תמ"מ). לפי החוקרים בעייתית במיוחד החריגה באזור המרכז שם היקף השטח שבחריגה מהתמ"מ (כמעט 14 אלף דונם), כפול מהשטח התואם את התמ"מ (6600 דונם). גם במחוז הצפון הרגיש במיוחד מבחינה סביבתית, היקף החריגות עולה במובהק על השטח של התוכניות התואמות תמ"מ.

לפי ממצא נוסף שמצביע על ה"מחיר", של בולמיית הבנייה המתוכננת, הפגיעה בפועל גדולה מהנתונים היבשים. בדוח צוין כי מרבית הבנייה המתוכננת במסגרת הותמ"ל (מעל 52 אלף דונם), תיעשה על קרקע חקלאית תוך חריגה אל שטחים חקלאיים צמודים. ובמספרים - כל דונם שנפגע באופן ישיר, חצי דונם שטחי מעטפת ייפגעו גם הם, ובהערכה 78 אלף דונם שייפגעו בפועל כתוצאה מהפקעת שטח נטו של 52 אלף דונם. על כן, מעריכים החוקרים בדוח, כי תכניות ותמ"ל שנבדקו יביאו להקטנת השטח החקלאי המעובד בפועל בישראל בכ-3%. משמעות הפגיעה מבחינת הערך הנוכחי של תוצר השטחים שייפגעו הוא אובדן של 11 מיליארד שקל על פני 25 שנים. לכך יש להוסיף פיצויים לבעלי הקרקע שמוערכים בכ-4 מיליארד שקל.

ממצא מעניין שצריך לעורר דאגה בכמה יישובים חקלאיים בארץ הוא כי התכניות הנבדקות פוגעות באופן חמור ב-31 יישובים חקלאיים שעלולים להיות מסופחים לערים הסמוכות. המשמעות היא שאלה יאבדו את הצביון החקלאי ואת הפעילות החקלאית שלהם. לפי הנחת החוקרים הישובים בהם יש פגיעה משמעותית בהיקף הקרקע החקלאית שלהן, יפסיקו לתפקד כישובים חקלאיים עקב שינוי יעוד המשבצות שלהם, והמצויים בקרבת ריכוזים עירוניים, יסופחו במהלך השנים לערים. בכך יואץ תהליך התפשטות העירונית על חשבון המרחב הכפרי ותפקוד המועצות האזוריות. מדובר ביישובים בכל הארץ ובהם רגבה, אחיסמך, בית נחמיה, כפר ביל"ו, חבצלת השרון ועוד. בנוסף, צופים החוקרים כי חמישה כפרי נוער חקלאיים ושתי חוות חקלאיות ניסיוניות עתידים להיסגר, פגיעה שיש לה משמעות ערכית חינוכית.

"עודפים תכנוניים שאינם נדרשים"

לפי ממצא נוסף שגם הופיע בדוח שערכה בעבר החברה להגנת הטבע על השפעות הותמ"ל, ייעוד התכנון גדול פי 1.7 מצורכי הדיור שזוהו. וזאת בהתעלם מהשוק הפרטי, מהמלאי הקיים, מעתודות בסקטור הכפרי ומבינוי ביוזמה מקומית. לדברי החוקרים ליצירת המלאי התכנוני העודף יש מחיר גבוה, שעלול להביא לכך שבעת מימוש התכניות הן תהיינה מיושנות ולא רלבנטיות לצרכים באותה העת. "להקדמת התכנון באמצעות הותמ"ל יש השלכות חברתיות וכלכליות נרחבות. הוא יגרום לצמצום מרחב הבחירה של הדורות הבאים, אף כתבו החוקרים, שהוסיפו לסיכום כי "התמונה העולה היא שגם בשלב הראשון של פעולת הותמ"ל נגרמו נזקים נרחבים למרקם הכפרי, לישובים ספציפיים בו, לחקלאות הישראלית ולרצף השטחים הפתוחים. נזקים אלו צפויים להחמיר ככל שהותמ"ל ימשיך לקדם תכניות החורגות מהתמ"מים. יתר על כן, התכניות הותמ"ליות מייצרות עודפים תכנוניים, שאינם דרושים, ושאת מחירם ישלמו תושבי ישראל לא רק בדור הנוכחי אלא גם בדורות הבאים".

יו"ר מרכז המועצות האזוריות וראש מועצת לב השרון, עמיר ריטוב, הגיב לממצאי הדו"ח ואמר: "הנתונים המדאיגים שהוצגו במחקר, מגלים מציאות חיים שונה מזו המוצגת בגאווה בותמ"ל. הפגיעה בשטחי החקלאיים הוכפלה פי שלושה, הנזק הכלכלי עתיד להיות חסר תקדים והצביון החקלאי עשוי להפוך בהרף עין לנחלת העבר עבור יישובים רבים במרחב הכפרי. צפויה פגיעה בלתי הפיכה בשטחים הפתוחים, באוויר שאנו נושמים, בתוצרת החקלאית ובביטחון התזונתי של כל תושב במדינה. יש לעצור ולפעול תוך שיתוף ציבור ושיתוף פעולה מקצועי לצד הרשויות, האקדמיה והגורמים הרלוונטיים, כדי שיחד נצליח להציל את עתיד החקלאות הישראלית והערים מפני קריסה".

ממינהל התכנון נמסר בתגובה: "הותמ"ל שותף חשוב בהגדלת היצע יחידות הדיור במדינת ישראל. המחקר האמור כולל אי דיוקים, ולכן אנו מבקשים להעמיד דברים על דיוקם. לעניין הטענות על פגיעה בחקלאות, מנתוני מנהל התכנון שטח הקרקעות החקלאיות בתכניות הותמ"ל, מהווה 1% בלבד מסך הקרקעות החקלאיות בישראל, ולא 3% כפי שנטען במחקר. באשר לטענה על סתירות של תכניות ותמ"ל לתכניות מתאר מחוזיות, חשוב לציין כי כל פעילות הותמ"ל תואמת את המדיניות הארצית שבתוכנית המתאר הארצית - תמ"א 35. כמו כן, מינהל התכנון מוביל בימים אלו מהלך אסטרטגי לתכנון במרחב הכפרי הכולל בין השאר את בחינת סוגיית השטחים החקלאיים".

נדחתה העתירה שביקשה לעצור את הותמ"ל

חוק הותמ"ל שאושר בשנת 2014, תקף ל-4 שנים, ובאוגוסט 2018 נדרשה הכנסת לאשר את הארכתו בשנה נוספת. טרם ההחלטה לאשר את הארכתו, הגישה תנועת המושבים עתירה לבית המשפט בו דרשה שלא להאריך את החוק, בין היתר בטענה שההיצע העצום שיצרה הותמ"ל, לא תרם בפתרון מצוקת הדיור. מנגד טענה המדינה כי יש לדחות את העתירה על הסף שכן היא הוגשה באיחור רב מאחר והיא תוקפת חוק שנחקק ב- 2014. עוד נטען כי משבר הדיור לא הסתיים וכי לדעת גורמי המקצוע ועל פי עבודת מטה שנערכה במשרדי הממשלה (תכנית אסטרטגית לדיור), יש להמשיך בקצב אישור תכניות שהולך וגדל, זאת כדי לתת מענה להיקפי הדירות הנדרשות במדינה ישראל.

בדיון שהתקיים בימים האחרונים בבית המשפט העליון, החליטו בתנועה לקבל את המלצת הרכב השופטים ולמשוך את העתירה. בכך נסללה הדרך להמשך עבודת הותמ"ל. לדברי היועמ"ש של תנועת המושבים, עמית יפרח יו"ר תנועת המושבים, למרות דחיית העתירה, בית המשפט ציין כי בעוד שנה כאשר המדינה תבקש להאריך את חוק הותמ"ל בשנה נוספת, תידרש המדינה לשאת בנטל הוכחה כבד, וכי בכוונתם להגיש עתירה נוספת למניעת הארכת החוק בשנת 2019 לשנה נוספת. "מדובר בוועדה דורסנית, ואנחנו נילחם בה עד שתבוטל" מסר יפרח.