משרד הכלכלה והרשות להגנת הצרכן מחמירים את הענישה על הונאות קשישים

שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן, השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל והרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן יוצאים בתכנית חירום למיגור ניצול צרכנים קשישים וצרכנים פגיעים אחרים. התכנית תוגש לממשלה לאישור והיא כוללת שורה של סעיפים שאמורים להרתיע את מי שירצה להתעשר על חשבון צרכנים מוחלשים בדרך של רמיה והטעיה. תופעה שמתרחשת באין מפרע בשנים האחרונות.

התכנית כוללת כמה סעיפים שיישומם עשוי להוביל לשינוי המיוחל ולעולם צרכני הוגן יותר. בין היתר, כוללת התכנית החמרת הענישה הפלילית לעבריינים, הענקת סמכויות לרשות להגנת הצרכן לשם תפיסת חומר מחשב וקבלת נתוני תקשורת. לרשות כיום יש סמכות להטיל קנסות מנהליים על חברות המפרות את החוק - לפי התכנית הקנסות, במקרים של חברות שעושקות קשישים, יוכלו להיות גבוהים ב-50% ולהגיע לעשרות אלפי שקלים לכל עבירה. עוד הוחלט כי הרשות תוכל להטיל סנקציות אישיות על נושאי משרה המעורבים בהפרות ונושא חשוב שכבר עלה לאחרונה - הרשות תוכל להורות לחברות האשראי להפסיק את הסליקה ולהשיב כספים לצרכנים כשהיא תזהה שמדובר בעסקה בעייתית. עוד כוללת התכנית הצעה שמטרתה להקשות על חברות לקיים זיקה עם מי שהיו מעורבים בהפרות. התכנית נכתבה בשיתוף יו"ר הוועדה המייעצת לרשות עו"ד דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים. הרשות תקבל תוספת של 10 מיליון שקל לטובת פעולות הסברה, חינוך והגברת המודעות ותוספת של 25 תקנים - לתגבור החקירות, המודיעין, העוצמים, הלשכה המשפטית ופניות הציבור.

עושק קשישים הוא תופעה מכוערת שמתרחשת מזה שנים ומסוקרת באופן תדיר. בבסיס הדברים עומדות חברות טלמרקטינג שמוצאות להן טרף קל בדמות צרכנים מוחלשים. באמצעות סוכני מכירות ממולחים וחסרי לב החברות מפתות את הצרכנים לכרות עמם עסקאות באלפי ועשרות אלפי שקלים בחודש על מוצרים שבמקרים רבים לא שווים עשירית מהסכום. הנציגים נטפלים לצרכנים שמתגלים כתמימים ומוציאים מכיסם כספים ללא הפרעה. השיטות כאמור הולכות ומשתכללות כמו פיתוי דרך הטבה שמגיעה לאותו צרכן. כך, למשל, לספר לו על נקודות שצבר במועדון לקוחות שהוא המצאה, לשלם רק על משלוח למתנה שלכאורה מגיעה לו, לעתים לא בוחלים הנציגים להפחיד צרכנים בכך שלכאורה יש להם חוב גדול שיוכלו לסגור באמצעות קניה של מוצרים. לעיתים החברות מציגות את עצמן כשותפות של חברות כרטיסי האשראי וכך הן מקבלות בקלות את פרטי האשראי של הצרכן. לאחר מכן, במקרים רבים מחייבים את הצרכנים על מוצרים שלא הזמינו כלל ואפילו לא שולחים את המוצר. חברות האשראי מצידן נשענות על חוק שמאפשר להן לבטל עסקה רק במקרה של כשל תמורה ובאישור בית העסק והעושק חוגג ורק תופח.

קנסות של כ-40 מיליון שקל

הרשות להגנת הצרכן החליטה לקחת את הנושא לידיה בין היתר לאור המספרים הצורמים: 40% מתיקי החקירות של אגף חקירות ליבה ברשות הם תיקים העוסקים בנושאים מהסוג הזה. 138 חברות טלמרקטינג נבדקו מתוכן 60 מתמקדות באוכלוסיית הקשישים - כולן בטיפול הרשות. הוגשו 8 תיקים פלילים בהובלת הרשות בשיתוף משטרת ישראל, רשות המיסים ועוד. והרשות השיתה קנסות של כ-40 מיליון שקל. "בעקבות הפעולות המתוארות קיימת ירידה במספר החברות המשווקות מוצרים לצרכנים מוחלשים, אולם התופעה לא מוגרה. הרשות זיהתה מספר חסמים באכיפה, המקשים עליה למגר את התופעה", כך לשון הודעת משרד הכלכלה והרשות להגנת הצרכן.

התכנית כאמור מנסה לתקוף את הנושא בכמה זוויות. ראשית דרך חיזוק האכיפה הפלילית. הכוונה היא להחמיר את רף הענישה הפלילית בחוק הגנת הצרכן, בדגש על הפרה כנגד צרכן מוחלש (מ-3 ל-5 שנים חובת מאסר בפועל). סעיף אחר מתייחס להטלת אחריות פלילית אישית על מי שמילא תפקיד בכיר בעסק והיה מעורב בביצוע העבירה (להבדיל מאחריות מופחתת על נושא משרה בשל העדר הפעלת פיקוח). ערוץ אחר הוא חיזוק האכיפה המנהלית דרך הגדלת הקנסות בצורה משמעותית כאשר מדובר בהפרה נגד מוחלש והטלת עיצום כספי על נושאי משרה. הרשות תקבל לידה סמכות להפסיק חיובים דרך חברות כרטיסי האשראי, סעיף חשוב שיכול לחולל שינוי דרמטי בעושק המתמשך. תופעה אחרת שאליה מתייחסים בתכנית היא גלגולן של חברות שנסגרות ונפתחות בשם חדש תחת אותה הנהלה - התכנית תעניק לממונה את הסמכות לקבוע כי מי שהיה מעורב בעסק מפר בנסיבות מחמירות יהיה מנוע מלהגיש בקשה לרישום חברה חדשה, או לחבור לחברה קיימת.

בנוסף פעולת התכנית לחיזוק כוח התביעה האזרחית של הצרכן דרך החובה שתוטל על החברות להקליט שיחות שיווק טלפוניות עם הצרכנים, לשמור אותן ולמסור אותן לצרכן ולרשות על פי דרישה. קביעה אחרת היא שלצרכן תהיה אפשרות לתבוע בקלות יותר עסק שהוטל עליו עיצום כספי שכן העיצום כשלעצמו מהווה ראיה לביצוע ההפרה וכך בתביעה הצרכן לא יצטרך להוכיח את עצם ההפרה.

שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: "התוכנית שאנחנו מציגים היום תשים סוף לתופעת ניצול הקשישים המכוערת. אנחנו עדים לא אחת לחברות שפועלות מתוך מטרה לנצל קשישים, עושקות אותם ומפילות אותם קורבן להונאות. התוכנית אותה אנו מקדמים תחמיר את רף הענישה לחברות, תעניק סמכויות אכיפה נוספות לרשות, תצמצם את פערי הכוחות בין העוסקים לצרכנים ותקדם סחר הוגן. מדובר בבשורה משמעותית וצעד חשוב שיעקור את התופעה מהשורש ויקשה על חברות שמנצלות קשישים להמשיך ולפעול".

השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל: "לא נפקיר את האזרחים הוותיקים והקשישים, נילחם בנוכלים המנצלים ועושקים את כספם. בשבועות האחרונים נפגשתי עם ראשי הבנקים וחברות האשראי, כולם מבינים שמדובר במאבק לאומי חשוב שמחייבת הירתמות כוללת של המדינה, החברה והמגזר העסקי. זוהי מערכה על צביונה המוסרי של ישראל, התכנית הלאומית תשים סוף לתופעה ותגן על דור מייסדי המדינה".

עו"ד מיכאל אטלן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, מציין כי: "מדובר בתוכנית תקדימית בתחום הצרכנות, תוכנית הוליסטית שמשלבת את כל הכוחות כנגד התופעה הנלוזה הזו של ניצול הצרכנים הקשישים והצרכנים המוחלשים. אני סמוך ובטוח כי לאחר כניסתה של התוכנית לביצוע בפועל היא תסייע לרשות לבצע את האכיפה בצורה מהירה יותר עם כלים שהיו חסרים לרשות, כך הדבר יסייע לרשות להמשיך ולמגר את התופעה עד תומה".

עו"ד דרור שטרום, יו"ר הוועדה המייעצת לרשות, מוסיף: "היום אנחנו מורידים את הכפפות מול תעשיות נוכלות ועוקץ, המנצלות חולשה של קבוצות אוכלוסייה מסוימת, ועוקצות אותם בעשרות אלפי שקלים לאדם. לא יהיה מצב שמוציאים במרמה מאנשים פרטי כרטיסי אשראי בשיח אגרסיבי בטלפון ומדינת ישראל תישאר אדישה. אם הכנסת תיתן לנו מנדט, האנשים שעושים זאת ישבו מאחורי סורג ובריח, והצרכנים יוכלו לקנות באופן מוגן ובטוח".

מירב כהן, מובילת מטה המאבק נגד עושק הקשישים מסרה כי "במדינת ישראל נוצרה תעשייה שלמה של חברות שעושות את הונן על גבם של אנשים מבוגרים שתמימותם מנוצלת בצורה מכפירה. לאור ריבוי המקרים המזעזעים יצאנו לפני כחצי שנה למאבק ציבורי עיקש ובמסגרתו אנחנו נלחמים יום יום להחזיר לבעליהם החוקיים את הכספים. נרגיש שמשימתנו הושלמה כשהאחראים לפשעים אלו ישלמו את המחיר וכשייווצר כח הרתעה משמעותי מול חברות שמרשות לעצמן לנצל קשישים.