האם הפלסטינים באמת "ניצחו"?

אין טעם להתווכח עם תוצאות הסבב האחרון בעזה. טיפשי לנסות להתעלם מכך שהחמאס ניצח. אפשר וצריך להתרשם מהתושייה והיצירתיות שלהם. הם הזכירו לי את ימי המחתרות שלנו ותחילת המדינה. היצירתיות והתחכום היו הנשק העיקרי שלנו. במהלך השנים איבדנו את התכונות הללו במריבות פנימיות, ברדיפת הכסף והשלטון. עכשיו החמאס מגלה שגם הוא יודע. המערכה של העפיפונים ושאר אמצעים, שנועדו לעשות לנו את המוות, מראה בהחלט על מחשבה יוצרת. אלה דברים שהאמריקאים לא יכולים לספק לנו.

הרוויחו את החגיגות

יש לפלסטינים את כל הסיבות לחגוג, לשרוף דגלי ותמונות, לירות באוויר ולשאת נאומים שוצפים ומתלהמים. הם בהחלט הרוויחו את זה. אבל זו לא הפעם הראשונה שהפלסטינים "מנצחים" אותנו. אז מה? הם שואבים עידוד מהניצחונות האלה, הם מקבלים רוח גבית. אבל מה חוץ מזה? מה המטרה של כל המלחמות והניצחונות? עד ניצחון ועוד ניצחון - והם עדיין חיים בתת רמה, בעוני, בכפרים פרימיטיביים, מתלוננים וחיים על חשבון נדבות, מתפללים הרבה למרות שהתפילות עד היום לא עזרו להם, גם לא לנו, גם לא לאף אחד.

70 שנה מבוזבזות

כ-70 שנה בזבזו הפלסטינים בהרג, שיגור קסאמים ורקטות. הם גרמו לנו לא מעט נזק. אבל מה יצא להם מכל זה? האם חייהם השתפרו? האם השכלתם התעשרה? האם הכבישים שלהם יותר סלולים? בזמן שהם "מנצחים" אותנו, אנחנו בנינו מדינה לתפארת בתנאים קשים, ולמרות ה"ניצחונות" שלהם. הפלסטינים צוהלים משמחה על כל שדה שהם מבעירים, אנחנו ממשיכים לזרוע ולשתול ולבנות.

מה הם רוצים?

די עצוב לראות את הפלסטינים בעליבותם, ברדיפה אחר ניצחונות חסרי תוחלת, ונטישת רעיון יצירת שלום שיפסיק את הרג הבנים הצעירים בשני הצדדים ויקרב מצב של רגיעה וחיים נורמליים. אבל הם לא רוצים. הם לא יודעים מה הם כן רוצים. שולפים את הרוגטקות, העפיפונים והרקטות - ומבסוטים. למרות ששום דבר לא משתנה, בוודאי לא לטובתם. כך שאחרי כל הניצחונות הם מפסידים את הדבר העיקרי, הם לא מגיעים אל מה שהם באמת רוצים. מדינה משלהם.

עוד "ניצחונות" כאלה...

זה די מפליא. הפלסטינים נחשבים לאינטליגנציה של העולם הערבי. יש להם הרבה תחכום. מה שחסר להם מאוד, זה קצת חוכמה להבין שבדרכם הנוכחית בוודאי יהיו להם עוד "ניצחונות", אבל שום דבר חוץ מזה.