מתייצב נפתלי בנט ומודיע שמפלגתו הבית היהודי לא עוזבת את הקואליציה. אחריו תופסת איילת שקד את המיקרופון. לא היה בהודעה שלה כמעט שום דבר שלא נאמר קודם לכן על ידי בנט, אבל לא שקד תוותר על זמן מסך ומיקרופון. גם כשבנט דיבר, היא עמדה לידו וחיכתה לתורה. היא הפגינה נוכחות ודיברה - משמע שגם היא מנהיגה של הבית היהודי. לא רק בנט. ושכולם יראו וישמעו. שלא תהיה טעות בעניין הזה. אין רק בנט. יש בנט ושקד.
כמו שרה נתניהו
כמו שרה נתניהו, גם שקד נצמדת לבנט בכל מקום. אני לא יודע איך היא מצליחה להכריח אותו להופיע יחד איתה גם כאשר אין בה צורך, וזה המצב ברוב המקרים, ולמה היא מדברת גם כאשר אין לה מה לחדש. גם לאיילת שקד יש כנראה צורך בלתי ניתן להפגין שליטה ונוכחות רבה ככל האפשר.
המלחמה בקדמה
בנט אינו יכול היום למנוע משקד לחלוק אתו את המנהיגות וההופעות, או בכלל לעשות כרצונה. היא הפכה עצמה לגיבורה של הבית היהודי, מעין ז'אן ד'ארק של הכוחות הנלחמים נגד הקדמה. אלא שז'אן דארק הצרפתייה לחמה נגד כוחות זרים (אנגליה), שקד לוחמת נגד המדינה שלה, כשהיא מובילה, במודע או לא, להרס הדמוקרטיה והשיטה המשפטית הקיימת. אין סיכוי ששקד תשכח ולו פעם אחת להזכיר שהיא מינתה שופטים ימניים לעליון, ושהיא עשתה מהפכה. רק שזו מהפכה שמסיגה אותנו לאחור.
הזחילה הגדולה
חבל ששקד ובנט, שבימים רגילים מציגים עצמם כגיבורים, לא עמדו באיומם וזחלו חזרה לממשלה, על גבי נאומים צבועים ובעיקר חסרי שחר. אם לשאול מעולם הדימויים שלהם, הם עשו מעשה זמרי ודורשים שכר כפנחס. הם אנשים מסוכנים מכיוון שהם מונחים על ידי תאוות שלטון בוטה. אין להם מעצורים, ונתניהו יודע זאת ומשחק אתם כרצונו.
כתבות
ני"ע
