בנק לאומי מוכר לויזה העולמית 10% ממניות שבא לפי שווי של 370 מיליון שקל

התחילה מכירת מניות הבנקים בחברת שירותי בנק אוטומטיים ("שבא") שמחזיקה בתשתיות מערכות התשלום במשק, בהתאם להוראות חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות (חוק שטרום): היום נודע כי בנק לאומי, שמחזיק ב-42.2% ממניות שבא, וחייב לרדת עד לסוף ינואר 2021 להחזקה של עד 10% מהחברה, כמו שאר הבנקים, מוכר 10% ממניות החברה לחברת ויזה העולמית בתמורה ל-37 מיליון שקל.

על פי ההסכם שנחתם בין הצדדים, ושהשלמתו תלויה בקבלת אישורים והתקיימות תנאים מתלים, שווי שבא עומד על סך של 370 מיליון שקל. לכשתושלם העסקה, לאומי  יכיר ברווח לפני מס של 24.5 מיליון שקל בגין העסקה עם ויזה. מבחינת ויזה מדובר בהשקעה אשר "משקפת את המחויבות העמוקה של ויזה לקידום תשלומים דיגיטליים בישראל".

מאז ההכרעה בחוק שטרום דובר לא אחת גם על האפשרות להנפיק את שבא בבורסה, וזאת כדי לפתור את הפלונטר של מימוש החזקות הבנקים וחוסר ההצלחה במציאת קונים לחברה, שבעקבות חוק שטרום אסור שיהיה בה בעל שליטה.

לאומי פרטנרס מנהלים את הליך המכירה של שבא, ועל פי הערכות הם עדיין מקדמים הנפקה, ועמלים על תשקיף. בסביבת שבא מעריכים כי ההנפקה אמורה להתבצע עד סוף השנה, ועתה ניתן גם תג מחיר "של קונה מרצון ומוכר מרצון" שיתלווה להליך.

עוד דיווחו הצדדים לעסקה, כי "במסגרת ההסכם ובכפוף לתנאיו, תינתן לויזה זכות הצעה ראשונה במקרה שהבנק יבקש למכור מניות נוספות בחברה (שלא בדרך של הצעת מכר על פי תשקיף), ובכפוף למגבלות החזקה על פי החוק כפי שיחולו". כמו כן קיבלה ויזה מלאומי זכויות הצעה או סירוב ראשונות בכל מה שנוגע למכירת החזקות הבנק במס"ב.

בעל המניות העיקרי השני בגודלו בשבא הוא בנק הפועלים, שמחזיק ב-34.5% ממניותיה, וגם דיסקונט מחזיק יותר מ-10% - עם החזקה של 20%. הבינלאומי מחזיק ביתרת המניות - 3.3% ממניות שבא. גם בנק המזרחי טפחות טוען לזכויות של 3.2% בחברה, שלגביהן הוא במגעים עם יתרת הבנקים המחזיקים בה. במחצית הראשונה של 2018 רשמה שבא רווח של 7.6 מיליון שקל, לעומת רווח של כ-8.3 מיליון שקל בשני הרבעונים הראשונים של 2017, ולעומת רווח של 18.2 מיליון שקל בכל 2017.

בעבר ניסה לאומי לקדם מיזוג של שבא ושל החברה האחות מס"ב, שמוחזקת גם היא על-ידי הבנקים, אך ללא הצלחה. זאת בין היתר בגלל שיעורי החזקה שונים של הבנקים בכל אחת משתי החברות, ובשל התנגדות למיזוג כאמור מצד הפועלים.