"בין גיוס המונים לאנג'לים": הכירו את קרן ההשקעות הלא שגרתית של יוצאי אינטל

לפרנסיס גלטון, מדען בריטי, הייתה ב-1906 תגלית מרתקת: בתחרות בין 800 חוואים בפלימות' בה הם התבקשו לנחש את משקלו של שור, היה ממוצע הניחושים כמעט זהה למשקלו האמיתי של השור. את העיקרון הזה, ששוחזר על ידי ליאור צורף ב-2012 בהרצאת TED, אנחנו מכירים כ"חוכמת ההמונים". עכשיו מציע עודד אגם עיקרון חדש: "חוכמת ההמונים המנוסים". בניגוד לגלטון ולצורף, במקרה שלו אם יוכח העיקרון, הוא עשוי להיות שווה הרבה כסף לשורה ארוכה של משקיעים. בשיחה עם "גלובס" אומר אגם: "למדתי שהפלורליזם והדעה של הרבה אנשים, זה מה שמביא אותך לעשות משהו שהוא נכון יותר".

לפני כשנה הקימו עודד אגם, יואב הוכברג, יוסי גובזנסקי, רוני קורנר, ועידו לפידות קרן השקעות חדשה, Next Leap Ventures. כל החמישה שימשו בעבר בתפקידים בכירים באינטל העולמית ובישראל. מה שבאמת מייחד את היוזמה שלהם זה, שכל המשקיעים בקרן הם יוצאי אינטל כמותם, ושאת ההחלטות על הבחירה בסטארט-אפים בהם הם ישקיעו כולם מקבלים ביחד. אם יש דבר כזה "חוכמת המונים מנוסים", אז עשרות עובדי אינטל שבחרו בחמש חברות סטארט-אפ (בשני סבבי בחירה) וגם השקיעו בהן מכספם הפרטי, אולי עומדים להתעשר.

השיטה עובדת כך: חמשת המייסדים עושים את תהליך הסינון הראשוני, סוקרים מאות חברות סטארט-אפ בתחומים שונים, נפגשים ובוחנים לעומק את המעניינות יותר, ובסופו של דבר נותרים עם כמה פיינליסטיות - חמש בסבב הראשון, שבע בסבב השני. עד כאן זה נראה כמו תחרות סטארט-אפים רגילה. תהליך הבחירה עצמו הופך את זה לשונה: בערב המיועד, על הגג של משרד עורכי הדין עמית פולק מטלון, מתכנס קהל של כ-80 מאנשי אינטל בעבר.

האווירה על הגג חגיגית, אנשים מחליפים רעיונות ומתייעצים משל הוזמנו לישיבה של הוועדה לביטחון לאומי. עודד אגם מציג את הסטארט-אפים בזה אחר זה. המנכ"לים משווקים את עצמם בנאום מסכם נרגש, כמו שמקובל. לאורחים יש גם הזדמנות לשוחח באופן אישי עם כל אחד מהם. אחר כך נערך תהליך הבחירה, ושלוש חברות נבחרות בהסתמך על ידע ההמונים של המוזמנים. מאותו רגע, כל אחד מהם מוזמן להצטרף לקבוצת המשקיעים באחת או יותר מהחברות. 

אגם: "אנחנו מאמינים מאוד באיכות של האנשים שנכנסים לאינטל, בישראל ובכל העולם. אינטל היא חברה של 100 אלף אנשים, עם כמעט 70 מיליארד דולר במכירות, ועם היסטוריה של חמישים שנה. היא כמו מדינה - יש לה תרבות, יש לה שפה, זה בית ספר טוב לחיים לכל מי שבא להייטק. זה סוג של מסננת שנכנסים בה אנשים באיכויות מסוימות, אנשים מצוינים באמת. אנחנו משתמשים גם בניסיון וברקע של חמשתנו, כי כל החברות שאנחנו מביאים הן כאלו ששווה להשקיע בהן, כאלה שבאופן אישי היינו רוצים להשקיע בהן. והטיוב הנוסף של ההשקעה באמצעות בחירת המשתתפים - זו חוכמת ההמונים המנוסים. יוצאי אינטל יודעים להעריך דברים בעולם ההייטק".

 חמשת יוצאי אינטל, שהקימו את הקרן/ צילום: באדיבות נקסטליפ ונצ'רס

יוצאי אינטל יודעים טוב יותר מהאדם הממוצע או ממשקיע ההון הסיכון הממוצע?

"אחד הדברים שלמדתי בשנים רבות בעולם ההייטק, זה שלא כל החוכמה והידע והניסיון נמצאים אצל אדם אחד, ולכן חשוב הפלורליזם והדעה של הרבה אנשים. אלה עובדי אינטל ולא עובדי מיקרוסופט או אפל, בלי להעליב: יש הבדל גדול ומשמעותי בין מי שחי את עולם ההייטק מבפנים לחברות בעולם ההייטק שנותנות שירותים. מי שלא מעולם המוצרים לא מבין בעומק נימי נשמתו ודמו מה זה אומר לפתח את המוצר הנכון".

מודל השקעה שבו מחליפים את האנג'לים

חמשת המייסדים הם עמיתים וחברים מאינטל: יואב הוכברג הוביל את קבוצת התכנון האסטרטגי, והיה המנהל של אגם בתחילת הדרך באינטל. רוני קורנר ניהל קבוצות פיתוח וארכיטקטורה באינטל והוביל את תחום הפיתוח העסקי, יוסי גובזנסקי עסק רוב השנים בפיתוח תוכנה וניהול תוכנה. ובשנים האחרונות היה אחראי לצפי האסטרטגי. עידו לפידות ניהל את מפעלי ייצור של אינטל ופיתח את תחום החשיבה ההמצאתית.

הכסף שמשקיעה NLV מגיע משלושה מקורות: חמשת המייסדים עצמם משקיעים כספים פרטיים שלהם בחברות ומשתתפי התוכנית, יוצאי אינטל, מבצעים גם הם השקעות, בהיקפים משתנים. גם עובדי אינטל נוכחיים, שעדיין עובדים בחברה, ביקשו וצורפו הם למעגל המשקיעים; למעגל המשקיעים הצטרפו גורמים חיצוניים: מספר משרדי ניהול כספים משפחתיים, וקרן השקעות גרמנית - Dive Digital. עד כה הושקעו 1.5 מיליון דולר בחמש חברות, ביניהן GuardKnox שמפתחת טכנולוגיית סייבר למכוניות, Zuta-Core שמציעה מערכת לקירור רכיבים אלקטרוניים בטכנולוגיה שמבוססת על ואקום, ו-Magentiq Eye שמגלה ממצאים בבדיקות אנדוסקופיות באמצעות ראיית מכונה ולמידה עמוקה.

זו סוג של קרן הון סיכון?

"לא בדיוק, קרן הון סיכון מגייסת קודם כל כסף ואז בוחרת את החברות להשקיע. אנחנו החלטנו לעשות הפוך: אנחנו חושבים שזה יותר נכון וחכם למצוא את החברות ואז להשתמש בידע ובניסיון של קהילת יוצאי אינטל הרחבה יותר גם כדי למצוא את הסטארט-אפים הנכונים וגם כדי להשתמש בכסף הזה ולהשקיע אותו".

במודל השקעות הון הסיכון הרגיל, המשקיעים יודעים שתשע מתוך עשר השקעות שלהם עלולות לרדת לטימיון. גם המשקיעים שלכם מוכנים לזה?

"אתה צודק. לכן בנינו מודל אחר, שונה, שנמצא באמצע בין גיוס המונים כמו OurCrowd לבין מודל אנג'לים דוגמת מועדון ה-100. לאנשי אינטל יש כסף פנוי להשקעות, הגם שלא מדובר במיליוני דולרים. המחקרים מראים שאם אתה מנהל פורטפוליו פיננסי ושם 5% על סטארט-אפים, אתה מגדיל באופן משמעותי את ההחזר הפוטנציאלי. אבל השונות שם מאוד גדולה. ממוצע הזמן להיפגש עם הכסף עם החזר של פי 2.5 הוא 4.5 שנים - אבל זה הממוצע, והחציון הוא הפסד. זאת אומרת שרוב המשקיעים מפסידים, ואלה שמצליחים מקבלים הרבה יותר מפי 2.5. לכן חשוב לעשות את ההשקעה בצורה חכמה ולא סתם לזרוק חיצים ולקוות שאחד מתוך עשרה יפגע".

לאחר קבלת ההחלטה על החברות מתחיל תהליך גיוס הכסף מקרב המשתתפים. עבור כל חברה מוקמת שותפות מוגבלת, שבה מייסדי NLV הם השותף הכללי ושאר המשקיעים הם השותף המוגבל. מרבית ההחלטות מתקבלות על ידי המנהלים, אבל החלטות מסוימות, למשל על אקזיט, ידרשו מעורבות של כל המשקיעים.

במקביל מתחיל תהליך משא ומתן עם החברות על הכניסה להשקעה בהן. במסגרת ההשקעה NLV מקבלת מושב בדירקטוריון, או מושב משקיף או מעמד ייעוץ - תלוי בחברה ובתנאי ההשקעה. לדברי אגם, הליווי לחברה נמשך כל העת בכל החלטה שבה נדרש סיוע, מאסטרטגיה ועד כוח אדם. "עשינו מפגש סקירת עומק למשקיעים עם אחת החברות וישבו שם 25 יוצאי אינטל עם המנכ"ל, שדיווח על פעולות החברה ועל הסכומים שגייסה החברה. מישהו שאל מדוע בכלל היה צריך את המעורבות של NLV, ואז הוא הצביע על האנשים סביב השולחן ואמר 'אתם רואים את כל המוחות בחדר? אני רוצה שאתם תעבדו בשבילי ואם אתם משקיעים בי, אתם באמת רוצים שהכסף שלכם יצליח'". 

"אינטל לא מובילה בעולם הסלולר בגלל עיכוב בפיתוח"

אגם עבד 11 שנים באינטל. לפני כן עבד בחברות סטארט-אפ ישראליות - רדקום, מקספו ועוד. הקשרים שנוצרו במהלך הדרך עם זרוע ההשקעות אינטל קפיטל הביאו אותו ב-2006 להצטרף לאינטל בתפקידי פיתוח וניהול מוצרים. מרבית השנים באינטל עבדו אגם וחבריו במסגרת ארגון הפיתוח של אינטל (PEG). אגם אומר שבעשר השנים שבין 2006 ל-2016 היה מצב ייחודי באינטל, שהרבה מהאסטרטגיות והחדשנות שלה פותחו והובלו מישראל. "חמשתנו באים מאותה קבוצה באינטל, והיינו אחראים בשנים האלה על הגדרת המוצרים שייצרו מעל 80% של ההכנסות של של אינטל העולמית. הייתי המתכנן האסטרטגי הראשון של קו המוצרים של מעבדי ATOM, שבשנה הראשונה השיג מיליארד דולר במכירות לאינטל. מהשנים שלי בסטארט-אפים לא הכרתי מספרים כאלה, אבל בפרספקטיבה של אינטל זה לא נחשב להצלחה גדולה".

טכנולוגיה אחרת שאגם קידם הייתה המעבר של אינטל למערכות SOC והוא ניהל את הגדרת המוצר הראשון של אינטל לסמארטפונים. בין השאר היו מגעים עם אפל להכנסת הטכנולוגיה למכשירי אייפון, עד שקרתה תקלה: "זה היה אמור לצאת ב-2010 אבל בגלל בעיות בפיתוח הוא יצא רק ב-2012. שנתיים איחור בעולם הזה הופך אותו ללא רלוונטי, ולכן אינטל לא מובילה היום בעולם של טלפונים סלולריים".

בחמש השנים האחרונות באינטל הוא הוביל קבוצה לפיתוח סטארט-אפים בתוך אינטל, בשם Strategic Technologies Group. הפעילות בתחום הטכנולוגיות החדשות נעשתה במודל מובנה: בשלב ראשון עושים צפי אסטרטגי, בתהליך שאורך חצי שנה ומערב מידע פנימי, מידע מחקרי, ולקוחות מודל שאינטל נעזרת בהם, כמו אגנס בת ה-72 מאנגליה, אנג'לה בת ה-15 מברזיל, איש עסקים הודי בן 42 ועוד. בסופו של התהליך נוצר ידע: מה יהיו הטכנולוגיות הגדולות והתחומים המובילים בעשר השנים הקרובות. על בסיס הידע הזה בוחנת אינטל טכנולוגיות רבות, ומסננת עד שהיא מגיעה לשניים או שלושה LLTs - טכנולוגיות ארוכות חיים, מטלטלות שוק, שבהן היא רוצה להוביל. בשלב השלישי מאתרים קבוצות פיתוח ומוצר באינטל שיכולות להרים את הפרויקט, ממש כמו סטארט-אפ פרטי.

עשית דברים מעניינים, משפיעים. איזו סיבה יש לעזוב דבר כזה?

"היה תענוג גדול, אבל כל החיים רציתי לעשות דברים חדשים. אמרתי - 'בואו נשתמש בכל זה כי זה מאוד רלוונטי לעולם הסטארט-אפים'. אפשר להשתמש ביכולות האלה ולבנות מודל שמשפר את סיכויי ההצלחה של סטארט-אפים ולכן גם את ההחזר על ההשקעה למשקיעים".