חדוה בר בוועדת הטייקונים: "פעלנו בנחישות לטפל בבעיית הריכוזיות; נמנע סיכון גדול"

"הפיקוח על הבנקים פעל בנחישות ובאופן שיטתי לטיפול בבעיית הריכוזיות בתיק האשראי של הבנקים, שהייתה תמונת ראי של הריכוזיות במשק, ומנע בכך התממשות של סיכון גדול" - כך אמרה הבוקר (א') המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, בהופעתה לפני ועדת הטייקונים בכנסת - ועדת החקירה הפרלמנטרית שחוקרת את הסדרי האשראי שנתנו הבנקים ללווים העסקיים הגדולים במשק.

לדברי בר, "עשינו מספר רב של ביקורות, 95 במספר, מצד הפיקוח על הבנקים בתחום הלווים הגדולים ובאופן שהוביל לשינוי דרמטי באופן העמדת האשראי וניהולו. לפיקוח על הבנקים יש כלי פיקוח ואכיפה רבים ואפקטיביים שחלקם לא מוכרים לציבור, והוא עשה ועושה בהם שימוש שוטף. הפיקוח על הבנקים היה מעורב בעשור האחרון בסיום כהונה של 15 נושאים משרה בכירים ביותר בעקבות סיבות שונות שקשורות בממשך תאגידי".

בר הוסיפה ואמרה כי הפיקוח על הבנקים מונה 160 איש, על מערכת בנקאית של כ-42 אלף איש ובגובה של טריליון שקל: "אנו כפופים לנגיד בנק ישראל ופועלים איתו, נתונים לביקורת מבקר המדינה וקרן המטבע הבינלאומי, ואנו לא ממציאים את הגלגל, ויש כאן פיקוח מקצועי ובלתי תלוי", אמרה והוסיפה כי "הפסדי האשראי של הבנקים בישראל נמוכים מאלה של בנקים אחרים בעולם: בזמן שבנקים גדולים בעולם פשטו את הרגל, כאן אף בנק לא נסגר וזה בזכות הפיקוח על הבנקים".

"הסוסים ברחו מן האורווה"

טרם תחילת הופעתה של בר בוועדה, הביע יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל, תרעומת על כך שמצגת שבנק ישראל הכין וכללה נתונים שחברי הוועדה ממתינים להם זמן רב - נמסרה מאוחר. 

כבל הטיח בבר: "צמרת הבנקאות בישראל נתנה בעבר הערכות אופטימיות ללווים גדולים במשק, ובהם דנקנר ופישמן, והוועדה שלנו לא מקבלת את ההסברים שנתנה המערכת הבנקאית בכל הקשור להתנהלותה אל מול הלווים הגדולים. ההסבר האמיתי לכשלים הוא שהפיקוח על הבנקים לא ביסס הרתעה אפקטיבית, לא קיים אכיפה משמעותית נגד חריגות מהותיות - וכשנמצאו כאלה, במקום להעניש הפיקוח על הבנקים העיר".

עוד הטיח כבל במפקחת על הבנקים: "כשאתם פועלים - אתם פועלים באיחור רב, רק אחרי שהסוסים ברחו מן האורווה. זה בגלל שהפיקוח נתון לשבי רגולטורי". 

לדברי בר, "הטלנו על המערכת הבנקאית קנסות בסך של כ-150 מיליון שקל, בנוסף לדרישות הון שנעות בין 150 מיליון שקל למיליארד שקל לבנק - שמשמעותם הטלת סנקציה משמעותית על הבנק". 

חבר הוועדה, ח"כ דב חנין, שאל את בר כמה פעמים מאז 2005 הפיקוח על הבנקים הפעיל את סמכותו ונקט צעדים פרסונליים בבנקים בעקבות חריגה במתן אשראי ללווים.

בר החלה להשיב על השאלה ואמרה כי בסמכות הפיקוח לנקוט שורה של פעולות, אך חנין היה תקיף וקטע אותה: "אני שואל אותך בעברית פשוטה, הרי את אישה מאד אינטליגנטית, ואני שואל שאלה עובדתית פשוטה". אחרי הלחץ של חנין, בר השיבה: "לא נדרשנו לכך". 

"15 נושאי משרה הוזזו מתפקידם" 

חנין דרש מבר גם התייחסות לפרשת ציון קינן, שחרף דוח ביקורת חריף שחיבר הפיקוח על הבנקים באשר לפעילותו באחת החטיבות בבנק הפועלים - מונה מאוחר יותר למנכ"ל הבנק: "קרה שם משהו מאד גרוע, שהגיע גם למשטרה, והיא הגיעה מצדה למסקנה שמדובר במרמה והפרת אמונים, ולמרות כל אלה הפיקוח על הבנקים לא מנע את המינוי שלו לתפקיד מנכ"ל הבנק הגדול בישראל".

בר ענתה כי "זה אירוע חמור, שאירע לפני כעשור", והוסיפה כי "המינוי של קינן נעשה תוך ראייה כוללת, בעיצומו של משבר פיננסי, כשבנקים בכל העולם פשטו רגל". על השאלה של חנין, אם ננקטו צעדים נגד קינן, היא השיבה כי "אני לא יכולה לענות על השאלה הזו". 

לדברי בר, "15 נושאי משרה הוזזו מתפקידם, ומדובר בבעלי תפקידים מהבכירים ביותר בבנקים ובחברות-הבנות שלה, ובהם מנכ"ל, יו"ר בנק וחברי הנהלה. לא הזזנו את הש"ג".

אלא שחרף הסבר זה, כבל לא הרפה והטיח בבר ובמנהל יחידת הביקורת של בנק ישראל, אור סופר, כי הפיקוח על הבנקים לא הפעיל סמכויות שעמדו לו, ולא פתח בחקירה מתוקף פקודת הבנקאות.

בר וסופר ענו כי הגוף החוקר הוא משטרה, וסוגיות שמחייבות חקירה מועברות אליה, וזאת בשל היעדר כלי חקירה שעומדים לפיקוח על הבנקים. "זה מדהים", השיב כבל: "יש כאן מצבים של ניגודי עניינים, שיו"ר בנק הפועלים, דני דנקנר, הוא בן-דודו של אחד הלווים הגדולים במדינה, נוחי דנקנר, ואלה כשלים. יש כאן מצבים שהאשראי ניתן שוב ושוב בלי בדיקה מספקת ורק בהסתמך על שם הלווה, בלי כל בדיקה. כל בנקאי מתחיל יודע שאלה הלוואות שניתנו בצורה בלתי מתקבלת על הדעת". 

עוד אמרה בר בדיון: "אנחנו לא כאלה נחמדים כמו שאנחנו נראים. כשצריך, הבנקים מבינים את זה טוב מאד. בציבור לא יודעים כל מה שהפיקוח עושה - אבל יודעים היטב שהוא מגן על כספי האזרחים שמופקדים בבנקים".

כבל העיר בתגובה: "חברי הכנסת יודעים על המוסד יותר מאשר על הבנקים". 

כבל: "הרגולציה הפיננסית בבעיה קשה"

בסיום הדיון אמר ח"כ כבל: "אני רוצה לסכם שימוע זה. בשני הרגולטורים המרכזיים על המערכת הפיננסית בישראל מצאנו כשלי עומק מרכזיים. כפי שהבנו בשימוע קודם, רגולטור אחד - הרשות לשוק ההון - אינו עושה כמעט דבר בכל הנוגע לפיקוח על מתן אשראי על-ידי גופים מוסדיים. כפי שנכתב בתקשורת לאחר השימוע: רשות מפקחת שאינה מפקחת! הדבר עלה כאלף עדים בתשובותיו של הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון, והוא מדאיג שבעתיים במיוחד על רקע העברת מרכז הכובד מהבנקים לשוק ההון בכל הנוגע לאשראי ללווים גדולים.

"הרגולטור השני והוותיק יותר - הפיקוח על הבנקים - לטעמי לוקה בשבי רגולטורי. הוא אינו מעניש, אינו משתמש בכלי חקירה שניתנו לו, וכשהוא פועל, אם בכלל הוא פועל, הוא עושה זאת באיחור רב. בנוסף לכל אלה, הפיקוח על הבנקים לוקה בתסמונת 'הדלת המסתובבת והמועדון הסגור' - לעתים קשה להבחין בין מפקח לבין מפוקח. לא רק לנו קשה להבחין, אלא גם לפיקוח עצמו".

לדברי כבל, "הרגולציה הפיננסית בבעיה קשה בכל נושא מתן אשראי ללווים גדולים, ועל הוועדה וחברי לוועדה לתת על כך את הדעת. לכל אלה מצטרפת טענת הסודיות הגורפת, שלטעמי אין לה אח ורע, שאיננה מאפשרת כלל פיקוח על הקורה, בבחינת אין מי שישמור על השומרים.  טענה זו מאיינת הסדרי ניגוד עניינים, מונעת ביקורת יעילה ומנציחה מצב קיים שאת תוצאותיו העגומות ראינו זה מכבר.

"ידוע שיש כאלה האומרים - מדובר בעוולות עבר שתוקנו. ואני שואל - מהצוהר הקטן שנפתח לנו לתוך לשכות הסודיות של הבנקים ושל הפיקוח - מי תקע לידינו כף שממש כעת לא מתחיל המחדל הבא, מבלי שאנו יודעים עליו, מבלי שאנו יכולים לפקח על אלה שאמורים למנוע אותו, ומבלי שאנו יכולים להתכונן אליו.

"אנו לא מתכנסים כאן משום שדברים יכולים לחזור על עצמם, אנו מתכנסים כאן משום שבמצב הדברים הקיים אין ספק שהם יחזרו על עצמם, כשרק הצורה המדויקת של המחדל איננה ידועה", דברי ח"כ כבל.

"שיח של חירשים"

בשבועות האחרונים הופיעו לפני הוועדה מנכ"ל בנק הפועלים, אריק פינטו, והיו"ר, עודד ערן; וכן מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק-עמינח, והיו"ר, דוד ברודט. בשבוע שעבר הגיעו לוועדה יו"ר דירקטוריון הבנק הבינלאומי, אירית איזקסון, ומנכ"לית הבנק, סמדר ברבר-צדיק; וכן יו"ר דירקטוריון בנק דיסקונט, יוסי בכר, ומנכ"לית הבנק, לילך אשר-טופילסקי. 

הופעותיהם של ראשי הבנקים בשבועות האחרונים לפני הוועדה התאפיינו ב"שיח של חירשים", וזאת לאחר שחברי הכנסת המטירו לעברם שאלות אך לא קיבלו עליהן תשובות - בנימוק שמדובר ב"סודיות בנקאית" או שתהליכי בבנקים השתנו, כך שכיום כמעט ולא ניתן אשראי ללווים הגדולים. 

"הפיקוח נמצא בשבי רגולטורי" 

מהתנועה לאיכות השלטון נמסר בתגובה: "לצערנו בפיקוח על הבנקים מעוניינים להישאר באזור הנוחות של 'יועצים ארגוניים' ולנהל 'דיאלוגים לא פורמליים' עם הבנקים. אין להם שום עניין בהפעלת סנקציות מינהליות פליליות או בהתעמתות חזיתית מול הבנקים. חברי הכנסת הבהירו היום למפקחת על הבנקים, בצורה שלא משתמעת לשתי פנים, שהפיקוח נמצא בשבי רגולטורי קשה בידי המפוקחים שלו.

"הודות למחקרים שערכנו בשנים האחרונות והועברו לחברי הוועדה, הם יכלו לחשוף שבאופן כללי ומסיבה לא מובנת בפיקוח 'לא מאמינים' בסנקציות כספיות כשאת רוב המידע על הפעלת סמכויות האכיפה שלו מקפיד הפיקוח על הבנקים לשמור במחשכים. לא בכדי אמר יו"ר הוועדה בדיון 'כי חברי הכנסת יודעים על פעילות המוסד יותר מאשר על פעילות הפיקוח על הבנקים'. אנחנו שמחים שעבודה של יותר מ-5 שנים של המחלקה הכלכלית של התנועה חשפה את מחדלי הפיקוח והאכיפה, ואנחנו מקווים שמחדלים אלה יתורגמו להמלצות מעשיות של הוועדה".