"לא מצליח להבין את הרצון הנועז להעלות ריבית בישראל"

לקראת הודעת הריבית של בנק ישראל היום (ב') בשעה 16:00, גוף נוסף מצטרף לתחזית של לידר שוקי הון מאתמול, ולפיה בנק ישראל יעלה את הריבית. בבנק דיסקונט מאמצים את התחזית של לידר וקובעים כי בנק ישראל יודיע היום על העלאת הריבית ל-0.25%. תחזית זו מאתגרת במיוחד נוכח העובדה כי בראשות בנק ישראל מכהנת באופן זמני נדין בודו-טככטנבג עד לכניסתו של אמיר ירון לתפקיד הנגיד החדש, וסביר כי זו הראשונה לא תרצה לשאת באחריות על המהלך.

כלכלנית בנק דיסקונט, נירה שמיר, מסבירה כי "בשלו התנאים להעלאת ריבית. ראשית, סביבת האינפלציה מעוגנת כבר מספר חודשים מעל הגבול התחתון של היעד, השקל נחלש מול הדולר בכ-8% מראשית השנה (מזה: כ-3% מאז ההחלטה האחרונה), וגם מול הסל נחלש השקל. בנוסף, המשק צומח בהתאם לפוטנציאל הצמיחה, שוק העבודה בתעסוקה מלאה, השכר הריאלי במגזר העסקי עולה בקצב שנתי של כ-4% והמדינית הפיסקאלית מאד מרחיבה. ולא פחות חשוב מכך, חלון ההזדמנויות של בנק ישראל הוא צר ביותר".

לדברי שמיר, "בפרוטוקול ההחלטה הקודמת נרשם: 'הוועדה מעריכה שבכל אחת מהחלטות הריבית הבאות ניתן יהיה להעלות את הריבית בהתאם לנתונים ולאופן שבו חברי הועדה ינתחו אותם'. כזכור, בהחלטת הריבית הקודמת שני חברי וועדה תמכו בהעלאה, ואנו מעריכים שהם יתמכו בכך גם הפעם. לדעתנו, העובדה שהנגיד הנבחר עדיין לא ייקח חלק בוועדה הנוכחית, לא אמורה למנוע מיתר החברים להחליט על העלאה".

"בשלו התנאים שלא להעלות ריבית"

בניגוד לעמדה של לידר שוק הון ובנק דיסקונט, יניב חברון, הכלכלן הראשי של אלומות קובע נחרצות כי "בשלו התנאים שלא להעלות ריבית". לדברי חברון, "הצמיחה הגלובלית נחלשת זו כבר עובדה. ה-OECD חותך את תחזיות הצמיחה בחדות על רקע מלחמות הסחר והעלאות הריבית. החולשה בנדל"ן האמריקאי ובחלק מנתוני המאקרו תאט את קצב העלאות הריבית בארה"ב. באירופה המצב הופך גרוע יותר עם צניחה רוחבית בצמיחה וקריסה במדדי אמון הצרכנים - כלומר, העלאת ריבית שם לא נראה בקרוב. בישראל הצמיחה מאכזבת עם קריסה של הצריכה הפרטית. הגירעון המקומי צפוי לטפס וצפויים קיצוצים שרק יחלישו עוד יותר את הצמיחה. הקריסה של הנפט צפויה להחליש את האינפלציה הגלובלית והמקומית. בנוסף האינפלציה המקומית עדיין מצויה צמוד לרף התחתון של היעד (4-5 חודשים בסך הכל, בארה"ב הייתה מעל 1.5% במשך 3.5 שנים לפני שעלתה) עם סיכוי טוב לרדת מתחת. אם אני אתאמץ עוד קצת אני אמצע סיבות נוספות".

"אני לא מצליח להבין את הרצון הנועז הזה להעלות ריבית בישראל, העלאת ריבית אינה המטרה, אלא להשיג את תנאי המקרו להעלאת הריבית, זו המטרה. בוודאי שאין מטרה לצמצם פערי ריבית מול ארה"ב, זה ממש לא מזיק ההפך הוא נכון. במשך שנים חיכו בבנק ישראל ליום שבו פערי הריבית יובילו לפיחות של השקל מול הדולר ונראה שזה קורה לאט לאט. מאז השפל שנקבע בספטמבר, השקל פוחת ב- 4.5% מול הסל והיד עוד נטויה. אז למה דווקא עכשיו למהר ולהעלות את הריבית", כתב חברון.

חברון מסביר כי "העלאת ריבית מוקדמת מדי תהווה עננה על כל הקדנציה של הנגיד החדש. גם אם הריבית תעלה רק פעם אחת, ולאחר מכן לא תעלה עוד, בנק ישראל יעמוד בפני סיטואציה מביכה של להעלות את הריבית מוקדם מדי. ריבית לא מעלים שיכולים, גם לא מתוך עקרון תחרות, ריבית מעלים שצריך. אם בנק ישראל יעלה את הריבית מהר מדי ולאחר מכן ייאלץ לעצור או להוריד אותה מחדש, גם אם בעקבות האטה עולמית או האטה מקומית של המשק או פשוט כי התיסוף של השקל יחזור לבקר, הוא יאבד אמינות. אובדן אמינות לבנק המרכזי היא כישלון מוחלט ואחרי כל השבחים והקומפלימנטים שהבנק המרכזי הקטן והמקומי קטף בעולם בעשור האחרון, זו הסיטואציה האחרונה שהיו רוצים לראות בבנק ישראל. שורה תחתונה, אין מה להיות אמיצים ולהעלות ריבית, או כמו שאמרה ממלאת מקום הנגידה, יותר אמיץ זה לא להעלות ריבית".

בהראל פיננסים כותבים בהקשר זה: "ההערכה היא כי גם הפעם תישאר הריבית ללא שינוי. ההבנה בשווקים כי ככל הנראה העלאת הריבית בישראל תידחה והקצב יהיה איטי מהצפוי, הובילה בשבוע האחרון לביצועים טובים יותר של האפיק השקלי, כאשר במח"מ הארוך (מעל 5 שנים) ראינו עליות של כ-0.5% ובמח"מ קצר של יותר מ-0.2%. בצמודים ראינו השפעה פחות משמעותית. הדברים קיבלו ביטוי גם באפיק הקונצרני, עם ביצועים טובים יותר לקונצרני השקלים. גם בשבוע החולף ראינו את החשש מדירוגים נמוכים ומאג"ח חברות הנדל"ן האמריקאיות. מדד תל בונד גלובל ירד ביותר מ-1%".