ההנהלה, המושבים ונכסי הנדל"ן: כל הסיבות לקריסתה של רשת קואופ ישראל

בית המשפט המחוזי בירושלים נעתר אתמול (ב') לבקשת קואופ ישראל והוציא צו הקפאת הליכים זמני לרשת הקמעונאות. זאת, לאחר שאתמול בבוקר הגישה האגודה השיתופית קואופ ישראל ורשת הסופרמרקטים קואופ ישראל שבבעלותה בקשה לצו הקפאת הליכים לנוכח המצב התזרימי שאליו נקלעה הרשת, בעקבות מה שהיא מכנה "שחיקת הרווח הגולמי המאפיין את ענף הקמעונאות ורשתות המזון בפרט". מבקשת הקפאת ההליכים עולה כי סך הנכסים והזכויות של החברה עומד על כ-250 מיליון שקל ברוטו, אל מול סך חובות שאינו עולה על 200 מיליון שקל. 

לטענת החברה, מדובר ב"משבר שהחריף משנת 2011 לאור העלייה בעלויות התפעול והגברת התחרות בשוק ללא ירידה במחירי הסחורות, והוביל לסגירתן של חברות רבות גדולות וקטנות בשוק הקמעונאות הישראלי". הרשת, נציין, מעסיקה כ-1,000 עובדים בכ-170 חנויות, כאשר מחזור הפעילות של הסניפים העירוניים של קואופ מוערך בכ-450 מיליון שקל בשנה.

 מספר הסניפים של קואופ שופ גדל בעשור האחרון

קואופ שופ, בניהולו של עופר פיינשטיין, היא רשת קמעונאית שפועלת בעיקר במרכזי הערים עם חנויות קטנות שממוקמות בשכונות בשטח של 660 מ"ר, אשר עובדות על רווח גולמי גבוה יחסית. אלא שמבנה הפעילות שלה יוצא דופן ואינו שגרתי בנוף העסקי בכלל ובנוף הקמעונאי בפרט, והיא בנויה כאגודה שיתופית שבה מחזיקים כ-12 אלף חברים במה שמכונה יחידות השתתפות. שווי המניות שלהם, כך עולה מבקשת הקפאת ההליכים, מסתכם ב-28 מיליון שקל.

בחודשים האחרונים נרשמה כלפי הרשת שורת טענות על עיכובים בתשלומים לספקים, חברות שהפסיקו לספק סחורה לרשת, ספקיות מזון גדולות שעברו לעבוד מולה במזומן או קיצרו את ימי האשראי לרשת, לצד רצף עזיבות של מנהלים בכירים בחברה. ביממה האחרונה גם החלו לעלות לעמוד הפייסבוק של החברה פניות של צרכנים, כשאחד מהם כתב "מה קרה? יש מלא חוסרים במדפים? יש בעיות עם הרשת?". אתמול כאמור, הגישה הרשת בקשה להקפאת הליכים.

ייחודו של קואופ ישראל בענף הקמעונאי כאמור הוא בהיותו ארגון שיתופי ודמוקרטי, המאגד כ-13 אלף חברים פעילים. קואופ ישראל מתנהל באמצעות מוסדות דמוקרטיים הנבחרים אחת לארבע שנים, ומנוהל על-ידי הנהלה הכפופה למוסדות אלה. החברה מנהלת את פעילותה הקמעונאית בחלקה באופן ישיר ובחלקה באמצעות חברה-בת בבעלותה המלאה הנקראת 'קואופ ישראל רשת סופרמרקטים בע"מ'. חברי הדירקטוריון של החברה הם, ברובם המכריע, חברי המזכירות של האגודה. אותם בעלי יחידות השתתפות מחזיקים בחברה שנקראת קואופ ישראל אגודה שיתופית בע"מ, אשר לה פעילות נדל"ן ופעילות סופרמרקטים. משיחות עם גורמים מעורים עולה כי בבעלות החברה קיימת כמות מכובדת של נדל"ן מניב עם לא מעט זכויות בנייה שנצברו במשך השנים. 

בענף מעריכים כעת כי מי שייקח את המושכות לגבי המשך התהליך הם הבנקים. "ההערכה היא כי יש הרבה מאוד נכסים שמשועבדים לטובתם והם כנראה יחליטו מה יעלה בעתיד הרשת". ככל הידוע, החברה בימים האחרונים פנתה למספר גופים מוסדיים כדי לקבל הלוואה, אך היא לא הצליחה לממש את כוונותיה.

לדברי צח ברקי, סמנכ"ל בכיר ומנהל אגף כלכלה מידע ומחקר בדן אנד ברדסטריט, "במקרה כמו זה, שבו ישנן שתי פעילויות שהן קשורות - נדל"ן וקמעונאות - האפשרות האחת היא שהבנקים ינסו למכור הכל כמקשה אחת, והאפשרות השנייה היא לממש את הפעילות הקמעונאית בנפרד ואת פעילות הנדל"ן בנפרד, והאם למכור אותה כעסק חי או לפרק אותה. כך או כך, בדרך כלל במקרים כאלה המושכות עוברות לבנקים שכן כל הנכסים משועבדים לטובתם והם יצטרכו להחליט איך הם רואים את מימוש הפעילות הזו. מהדיווחים בנושא עולה כי לא היה פה אירוע משמעותי מסוים שהשפיע על הפעילות שהרשת צריכה להבריא ממנו או להתגבר עליו, אלא פעילות שלא נוהלה נכון במשך הרבה שנים".

 מה קרה לשוק

לא רוצים למכור למתחרה

בתוך כך, ל"גלובס" נודע כי לפחות שתי רשתות קמעונאות - "רמי לוי שיווק השקמה" ורשת הסופרמרקטים "ויקטורי" - מתעניינות ברכישת פעילות 42 הסניפים העירוניים של קואופ שופ. בנוסף, הערכות בענף גורסות כי גם הרשת הירושלמית "זול ובגדול" עשויה להתעניין ברכישת הסניפים.

לפי הערכות בענף, ויקטורי היא מועמדת בולטת לרכישת הפעילות הקמעונאית של הרשת, זאת משום שהיא מסתמנת כרשת היחידה שגם מחזיקה במזומנים בקופה שיאפשרו לה לבצע רכישה כזו, וגם קיימת סבירות גבוהה שהממונה להגבלים עסקיים תאשר לה לפעול כך. הסיבה לכך היא ש-15 מתוך 42 הסניפים השכונתיים של קואופ שופ ממוקמים בירושלים - שם מחזיק רמי לוי בפעילות קמעונאית רחבה. מבחינת הרשות להגבלים עסקיים, לכל קמעונאית גדולה שפועלת היום בשוק יש איסור לפתוח סניפים באזורים מסוימים בשל הגודל שלה באותו האזור. כך שלרשת שבבעלותו של לוי אסור להרחיב את הפעילות בירושלים ויהיה קשה לה לקבל אישור מהרשות לעשות זאת. עם זאת, הפעילות של לוי בירושלים היא ברובה בסניפי דיסקונאט ולא בתוך הערים, על כן הוא עשוי לנסות לשכנע את הרשות כי אין מניעה למכור לו את הפעילות של הסניפים השכונתיים.

נזכיר, כי עם קריסתה של מגה ביקש לוי לרכוש את הרשת שקרסה, אולם הרשות להגבלים אסרה עליו לעשות זאת בנימוק כי הוא "מחולל תחרות". מאז הוא רכש שתי רשתות נוספות - קופיקס וגוד פארם.

בכל אופן, המסר שעד כה שידרו בקואופ הוא שהם אינם מעוניינים למכור את הפעילות הקמעונאית למתחרה, אלא לבעלים שיסכים להמשיך ולהשכיר להם את הנכס שאינו קשור לפעילות קמעונאית. התמונה הזו עשויה להשתנות לאור כניסתה להקפאת הליכים. "בקונסטלציה של מבנה ההחזקות הנוכחי זה לא היה אפשרי למכור את הרשת", טוענים גורמים המכירים את מבנה הפעילות שלה, שאף מציינים כי גורמים דומיננטיים בחברה לא מוכנים לוותר על הפעילות הקמעונאית של הרשת. כך או כך, גורם בכיר בענף אמר ל"גלובס" כי "אין גורם מהשחקנים הגדולים שמעוניין ביותר חדירה לשכונות ולא ירצה לרכוש את הפעילות הזו".

מה אם כן היו הגורמים שהובילו להרעה כזאת במצבה של הרשת ולבקשה להקפאת הליכים? "גלובס" מנתח את המצב. 

1. השינויים בענף והתחרות

לדברי גורמים מעורים, פעילות הסופרמרקטים של הרשת נמצאת בירידה כבר תקופה ומתחילת השנה חלה הידרדרות בתוצאות העסקיות של הפעילות הקמעונאית שלה. אם בשנתיים וחצי האחרונות מאז קריסת רשת מגה מצבן של רוב הרשתות בשוק השתפר והן נהנו מהיכולת לנכס לעצמן חלקים מנתחי השוק שמגה איבדה, בקואופ שופ התמונה הייתה הפוכה. "רואים שחיקה מתמדת בהיקפי ההכנסות ובנתח השוק שלה", מציינים אותם גורמים.

משיחות שערכנו עם מספר גורמים שמכירים מקרוב את פעילות הרשת עולה כי מחזור המכירות של קואופ שופ עומד כיום על 700-800 מיליון שקל, וזאת לעומת למעלה ממיליארד ב-2009 וכ-900 מיליון ב-2011.

לדברי צח ברקי, סמנכ"ל בכיר ומנהל אגף כלכלה מידע ומחקר בדן אנד ברדסטריט, "יש כאן חברה שהפעילות הקמעונאית שלה לא נוהלה נכון. מי שניהל את הפעילות שם את רוב הפוקוס על הפעילות הנדל"נית מתוך הנחה שהפעילות הקמעונאית תמשיך לממן את האופרציה. זה לא עובד בלי תשומת לב ניהולית והבנה עמוקה בקמעונאות".

2. חילופים מתמשכים בהנהלת החברה

לצד הירידה בתוצאות העסקיות נרשם גם רצף מתמשך של חילופים בהנהלת החברה - גם במחלקת הכספים וגם במחלקת הסחר. בשיחה עם "גלובס" אמר אחד הספקים כי "כל כמה חודשים המנכ"ל מביא ומפטר מנהל אחר, יש תחלופה אדירה. כל חודשיים אנחנו עובדים קניין אחר".

כך, בין היתר, התחלפו כ-5 מנהלים בתחום המכירות והסחר, מנהלי תפעול וכ-10 קניינים במשך השנים האחרונות. במקביל, בחודשים האחרונים גייסה הרשת את גרשון וייסמן, מי שהיה לפני כ-5 שנים סמנכ"ל הסחר המיתולוגי של רשת מגה ונחשב למנהל מוערך, זאת בניסיון לשפר את מצבה ואת תוצאותיה.

3. כניסה לפעילות המושבים שהפכה למשקולת

לפני כשנתיים נכנסה קואופ שופ לפעילות חדשה. בנוסף לרשת החנויות העירוניות שאותן היא מפעילה (42 במספר), החברה החלה בפעילות נוספת תחת תת-מותג נוסף - "קואופ בכפר", והחלה לספק סחורה ולהפעיל כ-130 מכולות במושבים ברחבי הארץ. המטרה הייתה התרחבות: קואופ תוכל לנצל את יכולת הקנייה שלה מול הספקים, ובמקום שהמכולות הקטנות יתחרו ברשתות הקמעונאות הן ייהנו מכוח הקנייה של קואופ. בכך תגדיל קואופ את כוח הקנייה שלה ותמנף אותו כדי לשמור לעצמה יותר רווח מפעילות המכירה.

אלא שהתוכנית הזו נתקלה בקשיים אדירים והתגלתה כמורכבת הרבה יותר ממה שההנהלה צפתה. החברה נדרשה להקים מרכז לוגיסט, ולנהל את כל פעילות הסחר של המכולות בעצמה. הניהול הזה דרש הטמעה של מערכות חדשות (ERP), והמהלך נמשך יותר זמן ממה שצפו ברשת והחברה התקשתה לעכל אותו.

"זו משקולת שיושבת להם חזק על הכתפיים, היא מתקשה לבלוע אותה", ציין גורם מעורה. בענף טוענים כי מתחילת 2018 נרשמה "הידרדרות הרבה יותר משמעותית". גורם נוסף מציין כי "ישן המון קשיים תפעוליים עם פעילות המושבים", וכי יש לרשת "הוצאות גבוהות יותר ממה שהיא יכולה להכיל".

4. פיגורים בתשלומים לספקים

ניסיון העבר מקריסות של רשתות קמעונאות דוגמת מגה וקלאב מרקט מלמד כי כדור השלג שמוביל להקפאת ההליכים קשור ישירות למערכת היחסים של הרשת מול הספקים. מעבר לאספקת סחורה רק עבור תשלום במזומן או עיכובים בתשלומים, הם בדרך כלל השלב האחרון לקראת קריסה של רשת. כך, בימים האחרונים תנובה, חברת המזון הגדולה בישראל, הודיעה לרשת כי תספק לה סחורה רק אל מול תשלום מוקדם במזומן. ספקיות מזון גדולות המשיכו לספק לרשת סחורה עד היום, בעיקר אלה שמבוטחות בביטוחי אשראי. ואולם, לאור ההחלטה על בקשת ההקפאה הן בוחנות את המשך צעדיהן.

בבקשת ההקפאה שהוגשה לבית המשפט מפרטת קואופ כי בימים האחרונים התקבלה דרישה מחלק מספקיות המזון הגדולות, דוגמת תשלובת תנובה שמספקת חלב, דגים, בשר, בצקים קפואים ועוד; אסם; שטראוס; והחברה המרכזית (טרה וקוקה קולה), לעבור לאספקת סחורה על "בסיס מזומן" וצמצום קווי האשראי מטעם ספקים אחרים. זאת, בשל התפשטות השמועה אודות קשיי הנזילות אליהם נקלעה החברה.

"הדיווחים בפיגורים על תשלומים התחזקו מתחילת השנה", אמרו גורמים בכירים בשוק הקמעונאות ל"גלובס", שהוסיפו כי "כרגע יש פיגורים בתשלומים לספקים כבר כמה חודשים טובים ויש ספקים שהפסיקו לעבוד עם הרשת".  החששות של הספקים מצטרפים גם להורדת דירוג אצל חברות חיצוניות דוגמת דן אנד ברדסטריט שהורידה מתחילת 2018 את הדירוג לרשת מספר פעמים.

ככל הידוע, שני ספקים מנהלים תביעות בהיקף של מאות אלפי שקלים נגד הרשת - מאפיית דוידוביץ' שהגישה תביעה בהיקף של מעל ל-400 אלף שקל באוקטובר האחרון; וחברת אוהב ציון שהיא קבוצה המתמחה ביבוא ובשיווק של מגוון רחב של מוצרים דוגמת כלי בית, טקסטיל, צעצועים ועוד, שמנהלת נגד הרשת תביעה בהיקף של כ-700 אלף שקל.

5. תוכניות למימוש נכסי נדל"ן שלא התממשו כצפוי

נראה כי בשנים האחרונות רוב הפוקוס הניהולי בקואופ הושקע בהשבחת הנכסים והיה פחות הדוק על הפעילות הקמעונאית. על אף הפיגורים בתשלומים לספקים והחששות שעלו בענף בחודשיים האחרונים בנוגע ליציבות הרשת, בקואופ שידרו כי הם על סף התאוששות באמצעות מימוש נכסים שבבעלותם. כעת נראה כי הדבר לא התרחש במלואו או כפי שתוכנן, כיוון ש"קואופ רצתה מחיר יקר מדי ולא הגיוני לענף" עבור הנכסים.

גורמים מעורים מציינים כי כיום הפעילות של קואופ שופ ממומנת על-ידי חובות שנלקחו כנגד נכסי נדל"ן באגודה וברשת, וזאת כדי להמשיך וליצור מימון לחברה ההפסדית. גורם בענף אמר ל"גלובס" כי "עומס החובות על הפעילויות הוא כזה שהפעילות הקמעונאית לא תוכל לעמוד בו. כשלוקחים חוב כנגד נכס מניב, צריך להחזיר אותו - או בשכירות, או מתזרים של פעילות שוטפת. הפעילות הקמעונאית לא מייצרת תזרים חיובי שמאפשר לעמוד בפירעון חובות. העומס הוא על נכסים שהרשת עצמה שוכרת, כשהסניפים יושבים בחלק מהנכסים המניבים". 

מקלאבמרקט ועד למגה: רשתות הקמעונאות הנוספות שקרסו

זו אינה הפעם הראשונה שרשת מזון ישראלית נקלעת למצב של הקפאת הליכים בשל קשיי תזרים. ב-2005 רשת הקמעונאות קלאבמרקט, שהעסיקה בזמנו כ-3,500 עובדים עם כ-114 סניפים, נקלעה להקפאת הליכים עם חובות של כ-1.3 מיליארד שקל וקשיים תזרימיים. בהמשך היא נרכשה על-ידי קבוצת שופרסל.

ב-2011 המחאה החברתית טרפה שוב את הקלפים, כשהרשתות הארציות ספגו את מרבית הביקורת והיצרנים והיבואנים היו מתחת לרדאר הציבורי. "רווחיותן ונתח השוק שלהן נשחקו, ומנגד הרשתות הפרטיות התחזקו על גבן וגם מגיעות קרוב לבית ולשכונות. אלו האחרונות זיהו בזמן את התהוותו של הצרכן הישראלי החדש", אומר תמיר בן שחר ממשרד הייעוץ הכלכלי צ'מנסקי בן שחר.

בתחילת העשור השני של שנות האלפיים מגה נשחקת ומנסה לפתח פורמט חדש - YOU - שכשל. המציאות הזו הביאה אותה ואת שופרסל למצב שבו הן מוכרות, סוגרות ומקטינות חנויות שנלקחות ומופעלות על-ידי המתחרים. בהמשך, ב-2014, אושר בכנסת חוק המזון שגם לו ישנה השפעה דרמטית על הענף. כך או כך, מספר סניפי רשתות הסופרמרקטים הכפיל עצמו משנת 2000, ומספר השחקנים בענף עלה עד כדי פי 8 בתקופה של כשני עשורים.

עשור לאחר הקריסה של קלאבמרקט, ב-2015, זה קרה שוב: רשת מגה, שהייתה אחת משתי רשתות הקמעונאות הגדולות בישראל, קרסה עם חובות בהיקף של 1.4 מיליארד שקל. מגה שלא נהנתה מניהול מתוחכם בשוק תחרותי ומשתנה, עם בעלים שרבו ביניהם וחלבו אותה עד שהיא התמוטטה, נקלעה להקפאת הליכים ונרכשה על-ידי קבוצת יינות ביתן, מה שהפך אותה לרשת הקמעונאות השנייה בגודלה אחרי שופרסל. מגה נבלעה ברובה על-ידי יינות ביתן וחלקה הלך לשחקנים האחרים ב"מנות קטנות".

בן שחר מוסיף כי "עד כה, יינות ביתן התקשתה, לאור התהליך הארוך שלוקח לבלוע את מגה, לייצר מצב של תחרות על הכיס של צרכנים".

לדבריו, הקריסה השלישית הזו בתוך פחות משני עשורים היא "עדות לעובדה שהשוק הזה מאוד תחרותי עם רמת סיכון מאוד גבוהה לשחקנים, עם רווח תפעולי וגולמי שמצריך להיות זהיר בחיי היומיום". אך לא רק התחרות בענף אשמה בעיניו בקריסה הנוכחית. לפי בן שחר, הקפאת ההליכים שאליה נקלעה קואופ שופ היא "עוד עדות לכישלון המוחלט של חוק המזון שרצה לעודד תחרות ולהוזיל מחירים, אבל קיבל כרגע הפוך על הפוך - פחות תחרות במחירים יותר גבוהים".

לפי בן שחר, החוק בעצם יצר מצב ש"יש כמה שחקניות ששולטות בשוק. במבחן התוצאה אנחנו נמצאים במצב גרוע יותר צרכנית ממה שהיינו לפני החוק כי יש פחות תחרות. בעבר היו 2 שחקנים מאוד גדולים שהתחרו ראש בראש, והיום זה לא קורה".