הכתובת הייתה על הקיר: המסמכים שהתריעו על מצבה המסוכן של רשת קואופ

יום לפני הדיון בבית המשפט המחוזי בירושלים בעקבות פנייתה של רשת קואופ בבקשה לצו הקפאת הליכים, מסמכים שהגיעו לידי "גלובס" מגלים כי כבר בתחילת השנה היה ברור שמדובר בחברה בסיכון גבוה שחוותה בשנה שעברה ירידה במכירות. 

מניתוח על קואופ של דן אנד ברדסטריט שערך צח ברקי, סמנכ"ל בכיר, מנהל אגף כלכלה מידע ומחקר, שהגיע לידי "גלובס", עולה כי לרשת הסופרמרקטים היה ב-2016 מחזור מכירות של 813 מיליון שקל, כשב-2017 כבר נרשמה ירידה במכירות בסניפיה של כמעט 2% למחזור מכירות של 798 מיליון שקל. במקביל חלה ירידה גם במספר העובדים - כשבסוף 2015 ובסוף 2016 היו בה 1,160 עובדים, אך בשנת 2017 מספרם קטן בכ-12% ל-1,017.

סביר שהשחיקה בשני ההיבטים החשובים הללו נמשכה ביתר שאת גם ב-2018, מה שהביא את הרשת להכרח לפנות לבית המשפט בבקשה להקפאת הליכים, כשבמקביל התרוקנו מדפיה מתוצרת של ספקים רבים.

כמו כן, בסקירה מתגלה כי נכון לסוף 2017 "ניכר גירעון בשנים 2016-2017, לצד יציבות בשיעור ההון העצמי מסך המאזן", תוך שהוסיפו כי "מדוח תזרימי מזומנים ניכר מעבר לתזרים מזומנים חיובי מפעילות שוטפת. כמו כן, ניכרת יציבות ביתרת המזומנים לסוף שנה", אך זאת היה נכון לתקופה של לפני יותר מעשרה חודשים.

בכל אופן, דן אנד ברדסטריט נתנו לקואופ בעבר הלא רחוק דירוג "סיכון התקשרות ממוצע", אך זה הידרדר ל"סיכון התקשרות גבוה", כשבנוסף הם ציינו ללקוחותיהם כי יש לעקוב אחר דירוג החברה, וכי המצב הכללי לגביה "מסוכן". על כן, ומשום שמדובר בדירוג הנמוך של דן אנד ברדסטריט, הרי שהם המליצו ללקוחותיהם - הספקים של רשת קואופ - כ"המלצת אשראי" לעבוד עם הרשת שקורסת עתה "במזומן או כנגד ביטחונות מלאים בלבד".

בין היתר מצוין בסקירה של דן אנד ברדסטריט כי בשנתיים שקדמו לבחינה ולדירוג אותרו בקואופ "התרעות מהותיות מאוד", ובשנה האחרונה גם אותרו "פיגורים". 

■ גם רשת מחסני השוק מתעניינת ברכישת קואופ הקורסת

■ בעלי המניות בקואופ חצויים: רק למחציתם משתלם למכור את הנכסים 

"מוסר תשלומים רעוע" 

למעשה, ההידרדרות בדירוג של קואופ אצל דן אנד ברדסטריט החלה במהלך הרבעון הראשון השנה, הגם שגם קודם לכן היא הייתה "בסיכון מעל הממוצע". כך, עוד במהלך השלישון הראשון של 2018 נשחק הדירוג שלה בהדרגה ובמספר שלבים, עד שהגיעה לדירוג סיכון גבוה.

כך או כך, במסגרת המסמך שהגיע לידי "גלובס", ושנכון ל-20 באוגוסט השנה, נכתב כי חוות-הדעת של האנליסט היא ש"לאור מוסר התשלומים הרעוע של החברה לספקיה, זאת לצד מספר אירועים שהתרחשו בשנת 2018, בהם הטמעה של מערכת ה-ERP ופתיחת מספר סניפים ומרלו"ג לצורך פעילותה - להערכתנו דירוג החברה משקף את סיכון ההתקשרות עמה", ולכן "מומלץ המשך מעקב".

קואופ היא חברה פרטית שנוסדה בשנת 1992 ועוסקת בהפעלת רשת השיווק קואופ שופ, כשבנוסף היא עוסקת בפעילות רכש מרוכז של מוצרי מזון והפצתם עבור למעלה מ-150 מכולות ומינימרקטים במרחב הכפרי. הקואופ עצמה בבעלות אגודת "קואופ ירושלים אגודה צרכנית שיתופית", שהוקמה ב-1943 ושבה מעל ל-10 אלף מניות פרטיים. לרשת היו נכון לסוף הקיץ האחרון 42 סניפים בפריסה ארצית, וזאת לאחר שבין השנים 2013 ל-2015 סגרה הרשת 10 סניפים.

עם זאת, מציינים בדן אנד ברדסטריט, היא פתחה גם סניפים נוספים, בהם גם סניף ומרלו"ג במודיעין ב-2018, תוך שסגרה סניף נוסף בבית שמש במהלך 2017. בכל אופן, רשת קואופ שופ היא השלישית בגודלה בסגמנט הסופרמרקטים השכונתיים. יש לה פריסה ענפה בסביבת העיר ירושלים, וסניפיה מהווים "מרכזים שכונתיים בשכונות שבהן ממוקמים", כדברי האנליסט של דן אנד ברדסטריט.

כמו כן, על-פי הערכות שצוינו בסקירה שהגיעה לידינו, ערך הנכסים בבעלות חברת קואופ נאמד בכ-300 מיליון שקל (נכון לסוף הרבעון הראשון השנה), כאשר הם מציינים בנוסף כי "במהלך שנת 2015 מכרה את חלקה (50%) בבניין המשביר לצרכן ברחוב המלך ג'ורג' בירושלים, תמורת 47.25 מיליון שקל", תוך שהוסיפו כי "במהלך דצמבר 2016 אותר במאגרנו דיווח על תשלומים המתבצעים בפיגור, מהנהלת הנדונה (כלומר, קואופ, ש"מ) נמסר כי קבוצת קואופ פועלת מול מאות ספקים בארץ ובחו"ל, ובמהלך חודש דצמבר 2016 עברה למשרדים החדשים בפרויקט שבו הועסקו קבלנים וספקים חיצוניים רבים. במסגרת המעבר נוצרו אי-התאמות בין החשבוניות שהוצאו לבין כתבי הכמויות ונדרשה לביצוע ההתאמות בדיקה מעמיקה". עם זאת, מהבקשה להקפאת הליכים עולה כי נכון להיום השווי העדכני של נכסי הנדל"ן של החברה מסתכם ב-160 מיליון שקל, לאחר שמכרה מספר נכסים, ביניהם שלושה רק ברבעון האחרון.

קואופ מפרטת בבקשת ההקפאה כי עלויות המימון הכרוכות בהפסדי העבר ותלותה המרכזית של החברה בהכנסות בשל שיעור הוצאותיה הקשיח "אינן מאפשרות לחברה להגיע לכלל יציבות". הבעיה התזרימית החריפה במהלך שנת 2018 עם ירידה צפויה של כ-7.6% בהכנסותיה ברוטו של החברה, אל מול הכנסותיה של החברה בשנת 2017, וגרמה להעמקת הקשיים התזרימיים עימם מתמודדת החברה ב-7 השנים האחרונות, זאת במיוחד לנוכח ה"הערכה בחסר שמעניקים הבנקים לנכסי האגודה". ההערכה הזו מתבססת על תוכנית ההבראה, בעוד שההערכה השמרנית יותר צופה ירידה של קרוב ל-9% בהכנסות בפעילות קמעונאית.

בשיחה עם "גלובס" מעריכים היום (ג') בענף כי "זה לא סיפור מגה. במגה לא היה מה למכור חוץ מהעסק. כאן המזל של הרשת הוא שהיא השכילה לרכוש נכסים לפני 20 שנה שערכם עלה, ואם הם יימכרו בלי לחץ גם בשווי של 80%, היא תוכל להישאר עם חוב קטן הרבה יותר. לאור שווי הנכסים שבבעלותה, הרשת לא תקלע לפשיטת רגל, כיוון שמימוש הנכסים יאפשר לה את המשך הפעילות".

עוד מפורט בסקירה כי "במהלך מארס 2018 אותר במאגרנו מידע אודות ספקים המדווחים על תשלומים המתבצעים כלפיהם בפיגור. מהנהלת החברה נמסר בתגובה לסקירה כי לאור פיתוח מערכת חדשנית מבוססת ענן, ולאור עלייתה לאוויר במהלך ינואר 2018, נוצרו אי-התאמות ומספר חיובים כפולים מטעם ספקי החברה, דבר שחייב בדיקות ידניות עבור כל תעודת משלוח. עוד נמסר כי הטמעת המערכת בוצעה באופן עצמאי ונמשכה מעבר לזמן הצפוי שהוערך על-ידי החברה.

"כתוצאה מכך, נאלצה הנדונה לעכב תשלומים לספקיה ואף לפרוס את חלקם מחדש". "נציין", כותבים בדן אנד ברדסטריט, "כי מהנהלת החברה נמסר על צפי להסדר התשלום לספקיה עד סוף חודש מארס 2018. עוד אותרו דיווחים נוספים מהחודשים האחרונים על עיכובים בתשלומים".

כעת, כך מתברר, התמונה הייתה בעייתית בהרבה מאשר בעיות הטמעת מערכת ERP חדשה.

מה יקרה ביום שאחרי? 

הכניסה של רשת קואופ להקפאת הליכים היא תזכורת נוספת לרמת הסיכון הגבוהה שמאפיינת את ענף הקמעונאות. אמנם עוד מוקדם לקבוע שרשת קואופ לא תצליח לעמוד בתכנית ההבראה שהציגה לבית המשפט עם הבקשה להקפאת ההליכים, אולם בשוק המזון, שכבר למוד קריסות של רשתות גדולות כמו מגה ב-2015 וקלאבמרקט עשור קודם לכן ב-2005, כבר ממהרים להסתכל קדימה ולתכנן חנויות חדשות על חורבותיהן של הישנות.

רשת הסופרמרקטים של קואופ משמעותית לשוק הקמעונאות בעיקר מזווית הסופרים השכונתיים שבבעלותה. מדובר בתחום שמרכז המון עניין לאחרונה ובו פועלת שופרסל באמצעות תתי-הרשתות שופרסל שלי; קבוצת יינות ביתן באמצעות מגה בעיר; רמי לוי באמצעות רשת סופר קופיקס; וגם רשת ויקטורי שמרחיבה את פריסתה בערים.

בהקשר זה, הסניפים העירוניים השכונתיים של הרשת, שסביר שייצאו למכירה בקרוב, עשויים לשנות את מאזן הכוחות בשוק הזה וכנראה בעיקר לסייע לשחקניות הקטנות יותר מקרב הגדולות. כפי שנחשף אמש (ב') ב"גלובס", ויקטורי המתרחבת בערים, ורמי לוי שרכש את גוד פארם וקופיקס, ורשת זול ובגדול, כבר מתעניינות ברכישת הרשת. עוד נודע ל"גלובס" כי גם רשת מחסני השוק מתעניינת ברכישה. לצד זאת, יש עוד רשתות שמתמחות בסופרים שכונתיים שמציגים שיעורי רווחיות גבוהים יותר מסניפי הדיסקאונט שבפאתי הערים, ובהן טיב טעם, שמחזיקה גם היא בפעילות עירונית; פרשמרקט, שחזרה בה מתוכנית ההנפקה שיצאה אליה לאחרונה; וגם רשתות קטנות יותר דוגמת AM:PM.

לא מן הנמנע שכמו שקרה בקריסות קודמות בשוק הקמעונאות, הקריסה של אחד תהיה הזדמנות הצמיחה של האחר. סבירות נמוכה שמי שירכוש את הסניפים הללו תהיה אחת משתי רשתות הקמעונאות הגדולות, שופרסל וקבוצת יינות ביתן, שכן הן עדיין מצויות בתהליך העיכול של הרשתות שהן כבר רכשו - שופרסל שרכשה את ניו-פארם (והשיקה אותה מחדש היום), ויינות ביתן שרכשה לפני כשנתיים וחצי את רשת מגה שקרסה גם היא.