עלילות הדייר המוגן המפורסם ביותר בעולם (והחתול שלו): איך ייגמר הסיפור של מייסד ויקיליקס

כמו כל דבר שקשור למייסד ויקיליקס ג'וליאן אסאנג', גם הסיפור על החתול שלו משונה ושנוי במחלוקת. באמצע החודש שעבר הודיעו אנשי שגרירות אקוודור בלונדון שנמאס להם. במסמך רשמי שהגיע לידי הגרדיאן הבריטי, התבקש מייסד ויקיליקס, שמקבל מקלט מדיני בשגרירות כבר שש שנים, לקחת את עצמו בידיים ולהתחיל לנקות אחריו. אחרי שמארחיו כבר הגבילו את גישתו לאינטרנט במארס שעבר, הם הודיעו לו שמעמדו בסכנה. אם הוא לא יפסיק להתערב בענייני מדינות אחרות באמצעות הרשת; אם הוא לא ינקה את השירותים שלו; ואם הוא לא יתחיל לשלם על הארוחות ועל שירותי הכביסה שמהם הוא נהנה - אקוודור תפסיק להעניק לו מקלט. בנוסף, אם הוא לא יתחיל לטפל כיאות בחתול שלו, חיית המחמד תילקח ממנו. בעוד ששאר הבעיות לא הגיעו לפתרון, סוגיית החתול נפתרה סוף סוף ביום שלישי האחרון, כשאסאנג' שחרר את החתול האומלל לחופשי (אם כי מקום מרבצו לא נודע). 

עלילות הדייר המוגן המפורסם ביותר בעולם

לא ברור מי הביא לאסאנג' את החתלתול במאי 2016. בכתבת הפרופיל על אודות הדייר כסוף השיער של השגרירות (החתול שחור-אפור-לבן) שפורסמה בניו יורקר בספטמבר 2017 הופיעו גרסאות סותרות. מצד אחד, אסאנג' סיפר לתקשורת בעבר שמיצ'י ("באקוודוריאנית זה חתול", הוא אמר לכתב המגזין, על אף ש"אקוודוריאנית" אינה שפה) הוא מתנה שקיבל מילדיו, שכמה מהם חיים בצרפת תחת שמות בדויים. מצד שני, מקור עלום שם שמכיר את אסאנג' מקרוב סיפר סיפור מעט שונה. "כשהחתול הגיע, ג'וליאן הסתכל עליו במשך משהו כמו חצי שעה וניסה להבין איך הוא יכול לשמש אותו, ואז בא עם הרעיון הזה: 'כן, בואו נגיד שקיבלתי אותו מהילדים שלי'. במשך תקופה הוא אמר שלחתול אין שם בגלל שילדי בית ספר באקוודור עורכים תחרות לגבי השם שלו. הכול אצלו זה יחסי ציבור, הכול".

מיצ'י מוכר יותר בעולם כ-embassycat, כינויו באינסטגרם. אין לו הרבה עוקבים (רק 5,304), וחלק מהם ודאי מועסקים בסוכנויות מודיעין כאלו ואחרות, אבל הוא שחמש את אסאנג' יפה. גולשים שמעוניינים לתרום לוויקיליקס מוזמנים לרכוש באתר מגוון פריטים בכיכובו של מיצ'י: חולצות, ספלים, פוסטרים, משטחים לעכבר ונרתיקים למחשבים ניידים.

בחשבון האינסטגרם שלו (שלא התעדכן כבר חודשים בגלל הגבלת האינטרנט שהטילו המארחים) אפשר לראות מפגשים של החתול עם דמויות כמו הבמאי האמריקאי מייקל מור והתיאורטיקן המרקסיסט האיטלקי פרנקו ביררדי, ועם בעלי תפקידים כמו שר החוץ הבוליביאני ושליח האו"ם לזכויות אדם. תמונה עם פמלה אנדרסון - שחשפה מוקדם יותר השנה שניהלה קשר רומנטי מתמשך עם אסאנג' וביקרה בשגרירות "פעמים רבות" - דווקא אין (וגם לא של אורלי ויינרמן הישראלית שהצהירה ב-2017 שהיא ואסאנג' מאורסים).

מקלט מדיני שלא עלה יפה

ההיגיון אומר שאדם שמתארח אצלכם במשך שש שנים, ושכבר התרעתם בפניו בעבר שהתנהגותו מבאסת אתכם, ישתדל להתאפס על עצמו, אבל אסאנג' בחר לנהוג אחרת. שלושה ימים לאחר פרסום הידיעה על האולטימטום של מארחיו נגדו, נודע שעורך הדין של אסאנג' הגיש תלונה נגד שר החוץ של אקוודור, חוסה ולנסיה, בגין "בידוד והשתקה של אסאנג' באמצעות פגיעה בזכויות ובחירויות הבסיסיות ביותר שלו". את התנאים שבהם לקוחו הוחזק בשגרירות בשש השנים האחרונות כינה עורך הדין "לא אנושיים".

אף על פי שמפתה לקטלג את הסאגה הנוכחית כריב שכנים מחופף שמאפיין יותר בית דירות בפרברים מאשר שגרירות במרכז לונדון, נראה שמאחורי הקלעים פועלים כוחות משמעותיים יותר מתאוות הסדר של המארחים האקוודוריאניים או מנטייתו של אסאנג' לבלגאן. סדרת אירועים שראשיתם בחילופי השלטון באקוודור באפריל 2017 וסופם בגילוי מהשבוע שעבר, שעל-פיו ארה"ב מגבשת כתב אישום חדש נגד אסאנג', עשויים להצביע על אפשרות לשינוי במעמדו הסטטי של הדייר המוגן המפורסם ביותר בעולם.

באפריל 2017, כשמועמד השמאל לנין מורנו זכה בבחירות לנשיאות אקוודור, נראה היה שאסאנג' נושם לרווחה. בעוד שהמועמד השמרן בבחירות גיירמו לאסו הצהיר שיגרש את אסאנג' מהשגרירות "תוך 30 ימים", אם ינצח, מורנו אמר שהוא יאפשר למייסד ויקיליקס להישאר בה כל עוד "לא יתערב בענייניהן של מדינות ידידותיות". אסאנג', שעקב אחר המרוץ הצמוד מקרוב (מורנו ניצח בסופו של דבר בהפרש של שתי עשיריות האחוז), צייץ מיד עם פרסום התוצאות כי הוא "מזמין את לאסו לעזוב את אקוודור תוך 30 ימים עם או בלי המיליונים שהרוויח ממקלטי מס".

אבל ירח הדבש התברר כקצר ימים. זמן לא רב לאחר שנכנס לתפקיד, הודיע הנשיא שאסאנג' צריך להתחיל לחפש לעצמו סידור חדש. על-פי מידע שהגיע מאוחר יותר לידי הגרדיאן, המודיעין האקוודורי ניסה לתפור עסקה שמהלכה יוברח אסאנג' לרוסיה בחג המולד של 2017 ויקבל בה מקלט מדיני. התוכנית אומנם לא עלתה יפה, אבל כפי שניתן היה לראות בחודש שעבר עם רשימת הדרישות של המארחים, הם לא נואשו מהניסיונות להיפטר מאסאנג'.

מדוע דווקא עכשיו? על-פי בכיר לשעבר בוויקיליקס שכעת מסוכסך עם אסאנג', לא רק שהחיים במחיצתו של אסאנג' קשים, אלא העובדה שוויקיליקס פרסמה חומרים מביכים רבים על התנהלות ממשלת ספרד במהלך המשבר בקטלוניה, העמידה את אקוודור - המצויה עם מדריד בקשרים טובים - במצב רגיש. על השאלה אם במהלך התקופה הזאת הייתה אקוודור מודעת לגיבושו של כתב אישום אמריקאי נגד אסאנג' ואם היא מכירה את תוכנו, אין לעת עתה תשובה.

באירוניה שדומה שרק החיים עצמם מסוגלים לייצר, עצם קיומו של כתב האישום הסודי נגד אסאנג' נחשף בטעות במהלך דיון על סודיותו של תיק אחר לגמרי. תובעים בתיק פדרלי בגין סיכון קטין שנידון בווירג'יניה הגישו לבית המשפט בקשה להטיל על התיק חיסיון מלא. בנימוקים לכך, הם התייחסו לאסאנג' כדוגמה למישהו שיש להטיל איפול על המהלכים המשפטיים נגדו. "בשל התחכום של הנאשם והפרסום הרב של התיק", כתבו התובעים, "שום הליך אחר לא ישמור בסוד את העובדה שנגד אסאנג' הוגש כתב אישום".

במצב המשפטי הנוכחי, ביטול המקלט המדיני לו זוכה אסאנג' בשגרירות אקוודור יביא למעצרו המיידי. כששבדיה דרשה את הסגרתו ב-2012 כדי להעמיד אותו למשפט על אונס (התלונה בוטלה מאז), אסאנג' הפר את תנאי הערבות שלו ונמלט לשגרירות אקוודור בטענה שהוא נרדף בגלל פעילותו הפוליטית. אם אכן קיים כתב אישום סודי נגדו, ארה"ב ודאי תפעיל לחץ כבד כדי לקבל אותו לידיה.

נכון לעכשיו, לא ידוע באילו עבירות יואשם אסאנג'. מה שכן ידוע הוא שכבר ב-2011, בעקבות הדלפה של מאות אלפי מברקים דיפלומטיים, נפתחה בארה"ב חקירה נגד ויקיליקס. גם לאחר פרסום האימיילים של אנשי הקמפיין של הילרי קלינטון בתקופה שלפני בחירות 2016, פתח החוקר המיוחד רוברט מולר בחקירה נגד האתר. על-פי החשד (שהוא מכחיש), אסאנג' קיבל את אלפי המיילים מהאקרים רוסים שהנחיתו באמצעותו את מכת המוות האחרונה במאמץ האינטרנטי של רוסיה להביא לבחירתו של דונאלד טראמפ. כך או כך, העבירות שבהן יואשם יהיו מתחום הריגול. הרשעה בעבירות מסוג זה מאפשרת הטלת עונש מוות.

הסרטון וסוף עידן הסודיות

אסאנג', האקר ואקטיביסט אוסטרלי בן 47, הקים את ויקיליקס ב-2007 כארגון ללא כוונת רווח שרותם את כוחם של הגולשים ושל האינטרנט כדי לקעקע את יכולתן של ממשלות וחברות ענק להסתיר מהציבור מידע. השיטה: יצירת פלטפורמה שתאפשר לכל אחד להעלות לרשת מידע סודי בצורה מוצפנת ואנונימית.

בשנים הראשונות לקיומו, ויקיליקס לא יצר הד ציבורי רחב. עצם קיומו, וההבטחה שהוא נשא בקרבו לדמוקרטיזציה של הרשת ולעתיד אוטופי שבו מדינות לא יהיו מסוגלות להסתיר סודות מאזרחיהן, סוקרו על-ידי עיתונאי טכנולוגיה ותקשורת. אך בהיעדר מידע מודלף נפיץ באמת, רוב הממשלות ורוב הציבור לא התרשמו יותר מדי מהבייבי של אסאנג'. האתר פרסם אימיילים שהביכו את המועמדת הרפובליקאית לסגנית נשיא ארה"ב שרה פיילין לפני הבחירות ב-2008, אולם רוב המידע שהופיע באותם ימים בוויקיליקס עסק בהעברות כספים עלומות או בפעולותיהן של מדינות שלא מושכות תשומת לב בינלאומית רבה.

 הפגנת תמיכה באסאנג' בקיטו בירת אקוודור/ צילום: רויטרס STRINGER

רמז ראשון לעתיד לבוא הגיע ב-2009. ארגון אמנסטי אינטרנשיונל העניק לוויקיליקס ולאסאנג' את פרס הניו מדיה בעיתונות כתגובה לפרסום מסמכים שחשפו טפח ממדיניות קניה להעלמה או הוצאה להורג ללא משפט של מתנגדי משטר. לפרסום המסמכים ולזכייה בפרס הנחשב הייתה השפעה כפולה: הם הוכיחו שוויקיליקס אינה עוסקת רק באיזוטריה ואינה נרתעת מעימות עם שחקנים מדינתיים; בנוסף, הם פרסמו מאוד את האתר והביאו את עצם קיומו לידיעתם של מדליפים פוטנציאליים. כל מה שהיה חסר לוויקיליקס באותה תקופה היה מדליף רציני שיעביר לאתר חומר שערורייתי באמת, והרגע הזה הגיע ב-2010.

בתחילת אותה שנה פרסם ויקיליקס הודעה שבה האתר ביקש מהגולשים סיוע בפריצת הצפנה של סרט שהראה "רצח של כמה אזרחים עיראקים ושני עיתונאים של רויטרס". כשהסרטון בן 39 הדקות שוחרר ב-5 באפריל באותה השנה, ארה"ב הזדעזעה. לא רק משום שהסרטון שתיעד תקרית שאירעה שלוש שנים קודם לכן בבגדד חשף את הקלות והזחיחות שבה טייסי מסוקי אפאצ'י אמריקאים חיסלו קבוצה של אזרחים עיראקים לא חמושים ושני עיתונאים שהמצלמות שלהם זוהו בטעות כמשגרי רקטות, אלא גם בגלל שמעתה היה לכולם ברור שבעידן הדיגיטלי, קונספט הסודיות עצמו עומד לעבור שינוי עמוק.

פרסום הסרטון הביא לוויקיליקס את הפרסום שאסאנג' ייחל לו, אולם גם מיקד בו לא מעט חיצי ביקורת. עיתונאים מצד אחד ואנשי צבא מצד שני מחו על עריכה מניפולטיבית של הסרטון הקצר שוויקיליקס פרסם ועל כך שהתקרית הופיעה במנותק מההקשר שסביבה - עימותים אלימים באותו אזור בדיוק דקות אחדות קודם לכן.

חודש לאחר הפצת הסרטון, נעצרה החיילת צ'לסי מאנינג (אז החייל ברדלי מאנינג) ששירתה כאנליסטית מודיעין בצבא ארה"ב כחשודה בהדלפתו לוויקיליקס. מאוחר יותר שחררה ויקיליקס הררים של מסמכים אחרים שמאנינג העתיקה ללא היתר ממחשבי הצבא - כרבע מיליון תכתובות דיפלומטיות אמריקאיות מרחבי העולם, וחצי מיליון מסמכים צבאיים מהמלחמות בעיראק ובאפגניסטן. המידע, לא רק שהביך מאוד את הממשל האמריקאי בכך שחשף חוות דעת פנימיות והאיר בזרקור רב עוצמה את הצביעות שבה ממשלות מתנהלות, אלא גם העמיד בסכנה עיתונאים, סוכנים ודיפלומטים אמריקאים ברחבי העולם.

כשהימין האמריקאי התאהב

בראשית הדרך, היחס לאסאנג' ולוויקיליקס חפף במידה רבה להשתייכות הפוליטית של בעל הדעה. רבים בשמאל הליברלי האמריקאי ראו באסאנג' גיבור שלא חושש מעמידה בפני עוצמת הממשל החזק בעולם והתרשמו מכך שגילוייו חשפו בלי כחל ושרק את הברוטליות של המלחמה המיותרת שג'ורג' בוש יזם בעיראק. הימין הליברטריאני התרשם מכך שוויקיליקס קידם את ערך השקיפות שהם מאמינים בו בכך שחשף את הנעשה מאחורי מנגנוני הממשל השונים, ואילו הימין המסורתי (וגם השמאל הממלכתי, כלומר משטר אובמה, חשוב לומר) ראו אותו כאיום על הביטחון הלאומי האמריקאי וכאויב שיש לרדוף. שרה פיילין השוותה את ויקיליקס למגזין של אל קאעידה ותיארה את אסאנג' כ"סוכן אנטי אמריקאי עם דם על ידיו"; שון האניטי, המגיש הפופולרי של פוקס ניוז, קבל בזעם על כך שממשל אובמה לא מצליח לשים את ידיו על אסאנג'. כשנשיא ארה"ב דונאלד טראמפ, שהיה באותה עת כוכב ריאליטי, נשאל על הנושא בראיון, הוא אמר ש"צריך להיות עונש מוות או משהו" למי שאחראי להדלפות. הוא לא הבהיר אם הוא מתכוון למאנינג או לאסאנג'.

 אטאנג' ומיצ'י / צילום: מתוך אינסטגרם

באטלנטיק נכתב עליו באותה תקופה כי "מאז שהנשיא ניקסון הורה לעוזריו לרדוף את חושף מסמכי הפנטגון דניאל אלסברג ואת כתב הניו יורק טיימס ניל שיהאן, לא נתקלו עיתונאים פעילים והמקורות שלהם בסוג כזה של הפחדה רשמית כמו זו שהופנתה כלפי אסאנג' ומאנינג על-ידי בכירים בממשל אובמה".

אלא שמאז, המגמה התהפכה. בשלב הראשון, הליברלים האמריקאים מאסו באסאנג'. לאישומים נגדו על אונס שלכאורה ביצע בשבדיה ולהימלטותו לשגרירות אקוודור בלונדון כדי להימנע מהסגרה היה תפקיד חשוב. אחר כך שורה של תקריות שהעידו על אישיותו הבעייתית של אסאנג' (ביניהן, ביקורת שהפנה כלפיו מדליף מסמכי ה-NSA, אדוארד סנואדן) רק העמיקו את העניין. כשהחקירה בעניין התערבותה של רוסיה בבחירות האמריקאיות חשפה פרטים גם על מעורבותו של אסאנג' - למשל, הקשר הישיר שלו עם בנו של טראמפ מיד לאחר פרסום המיילים של מטה קלינטון - האדם שעד אז תואר כאביר חופש המידע הפך סופית לדמון. כעת, הוא תואר כבובת הסמרטוטים של פוטין: אידיוט שימושי בשליחותו של רודן אפל שרוקח מזימות.

במקביל, חלקים מהימין האמריקאי שינו לחלוטין את יחסם לאסאנג'. חודשיים לפני הבחירות לנשיאות, כשהאניטי ראיין את אסאנג' לגבי פרסום האימיילים ממטה קלינטון, הוא כבר דיבר בטון אחר. "בהתחלה, חלק ממני היה איתך בקונפליקט", הוא אמר לאסאנג'. לאחר הניצחון בבחירות, האניטי כבר היה הרבה פחות מרומז. "אני מאמין לכל מילה שהוא אומר, אם להיות כנים לחלוטין", הוא אמר לאחרונה על אסאנג' ועל האמינות של ויקיליקס בעיניו.

הדרך הארוכה לרוסיה

עוד במהלך מסע הבחירות שלו לנשיאות ב-2016, הצהיר טראמפ פעם אחר פעם שהוא "אוהב את ויקיליקס", ש"החומרים שוויקיליקס משחררים מדהימים ואתם חייבים לקרוא אותם", וגם ש"וויקיליקס היא כמו תיבת אוצר". לקהל שהמתין לו בווילמינגטון שבאוהיו ימים אחדים לפני הבחירות, הוא אמר בהתרגשות: "כשירדתי מהמטוס, בדיוק הודיעו על הדלפה חדשה מוויקיליקס. רציתי להתעכב ולקרוא אותה, אבל לא רציתי לעכב אתכם". המועמד לנשיאות גם צייץ לינק שהפנה לראיון האוהד של האניטי עם אסאנג' ולמחרת האשים את התקשורת הממלכתית בהתעלמות מדבריו של מייסד ויקיליקס. "התקשורת הלא הגונה אוהבת לומר שיש לי הסכם עם ג'וליאן אסאנג' - זה לא נכון. אני פשוט אומר את מה שהוא אומר - שאנשים צריכים להחליט מה אמת ומה לא".

היקף ואופי שיתוף הפעולה בין ויקיליקס לקרמלין ולקמפיין טראמפ לפני הבחירות של 2016 עדיין אינם ברורים לגמרי. המודיעין האמריקאי משוכנע שהמקור לאימיילים של מטה קלינטון שוויקיליקס שחררו לפני הבחירות היה פרי מאמצם של האקרים רוסים (ראש ה-CIA אז מייק פומפאו תיאר ב-2017 את ויקיליקס כ"סוכן של שירות מודיעין זר"). אסאנג' מכחיש. עם זאת, חשיפת הקשר שניהל בנו של טראמפ עם אסאנג' לפני הבחירות של 2016 באמצעות הודעות טוויטר אישיות והעובדה שהוא המליץ לו על תוכנת חיפוש חזקה, שמאוחר יותר טראמפ הצעיר המליץ עליה לתומכיו של אביו בניסיון לדלות מהררי המידע עוד ועוד מידע מביך על קלינטון, בהחלט הראתה שהמוטיבציות של אסאנג' חורגות מסתם שיתוף מידע.

כשמצרפים לכך את הרקורד של ויקיליקס מול רוסיה לאורך השנים, מתקבלת תמונה בעייתית. בראיון שנתן ללה רפובליקה האיטלקי אמר אסאנג' שוויקיליקס לא התמקדה בהדלפות מרוסיה הן משום שיש בה עיתונות חופשית ושוקקת חיים (טענה מגוחכת אם משווים את מצב העיתונות ברוסיה לזה שבארה"ב), והן משום ש"אף אחד בוויקיליקס אינו דובר רוסית ואתה צריך שייראו אותך כשחקן מקומי אם אתה פועל בזירה שיש לה תרבות חזקה ושפה משלה". כל זה לא הפריע בעבר לוויקיליקס לפרסם מסמכים בשפות אחרות, כולל מסמכים פנימיים שהודלפו ממשרד החוץ הסעודי. גם את הדלפת מסמכי פנמה ב-2015 ביקרה ויקיליקס כניסיון של הממשל בארה"ב לערער את מעמדו של פוטין.

לאור כל זאת, האפשרות שאסאנג' יעזוב בקרוב את שגרירות אקוודור בלונדון וייצא לעולם, בהחלט עשויה להכניס ללחץ בכירים ברוסיה ובארה"ב. רוסיה בוודאי תשמח להציע לאסאנג' מקלט מדיני שיאפשר לה לפקח על מעשיו והתבטאויותיו על-פי המודל שהיא מיישמת בהצלחה עם אדוארד סנואדן מזה כמה שנים. בצד השני של העולם, כתב האישום נגד אסאנג' עשוי לא רק להשתיק אותו ואת הארגון עוכר שלוות המשטרים שלו, אלא גם ליצור תקדימים מסוכנים לגבי חופש העיתונות בארה"ב, מעמד החיסיון העיתונאי והגדרת יחסיהם של כתבים ושל מקורות. אם זה יקרה, אפשר באמת יהיה לומר שפוטין עשה לאמריקאים בית ספר.

 שגרירות הביזאר