רקיט בנקיזר רוצה לייעל את הייצור: מחפש טכנולוגיות ישראליות בעזרת רשות החדשנות

תאגיד Reckitt Benckiser (רקיט בנקיזר) הבינלאומי, המשווק תרופות ללא מרשם ומוצרי צריכה בתחום הבריאות, והוא בעל פעילות שיווקית ותיקה בישראל, יחתום על הסכם שיתוף-פעולה עם רשות החדשנות, לשם איתור פיתוחים טכנולוגיים בישראל. על ההסכם יחתמו מחר (ה') המדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה ויו"ר רשות החדשנות, ד"ר עמי אפלבום; דירק הונדמן, סמנכ"ל המדע הראשי בתאגיד רקיט בנקיזר; ומנכ"ל רקיט בנקיזר בישראל, כפיר אברהם.

תאגיד רקיט בנקיזר מייצר ומשווק בין היתר את המוצרים של המותגים נורופן, סטרפסילס, אנפמיל, דורקס, דטול, מותג הגילוח ויט ועוד. הוא נסחר בלונדון לפי שווי של 47 מיליארד ליש"ט. הכנסותיו ב-2017 הוערכו ב-11 מיליארד ליש"ט.

ההסכם שנחתם עם רשות החדשנות הינו במסגרת שיתוף-הפעולה עם תאגידים רב-לאומיים של רשות החדשנות, הפועל מ-2005. למרות העיסוק של רקיט בנקיזר בבריאות ומוצרי הצריכה, שיתוף-הפעולה יחל ביוזמות משותפות בתחומי הבינה המלאכותית והבלוקצ'יין, כשהמשימה היא לייעל את פעילות הייצור והשיווק של החברה. שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, אמר היום כי: "תחום התרופות והרפואה בכלל נמנה על התעשיות הצומחות בעולם ואין ספק שההסכם שנחתם בין תאגיד רקיט בנקיזר לרשות החדשנות הוא הבעת אמון בתעשיית הסטארט-אפים והחדשנות הישראלית".

לדברי נעם בר גל, מנהל תוכנית שיתופי-הפעולה עם תאגידים ברשות החדשנות: "בתחילת הדרך היה לנו יותר קל. שיתופי-פעולה רחבים כמו ההסכם הנוכחי היו באופנה אצל התאגידים הגדולים. עם השנים מי שהחל להכיר את ישראל העדיף לפעול בה בעצמו, וחברות רבות ביקשו לפעול באופן יותר ספציפי לצורכיהן - למשל באמצעות חממות שלנו או אקסלרטורים פרטיים, ולא בתוכנית שהגדרותיה רחבות יותר".

לכן פונה התוכנית כעת גם לחברות שאינן מעולמות הטכנולוגיה הקלאסיים, כמו למשל רקיט בנקיזר, וכמו כן הוסרה ההגבלה לפיה תאגיד שמשתתף בתוכנית חייב לרשום הכנסות של מעל 2 מיליארד דולר.

"אנחנו מעוניינים גם בתאגידים שרק מתחילים לפעול בארץ, ולכן יש לנו כרשות יותר רלוונטיות ביצירת הקשר בינן לבין חברות שיכולות לעניין אותן, וכן בחברות שהן לא טכנולוגיות בהגדרה, ולכן התחרות על להתאים להן שיתופי-פעולה טכנולוגיים היא פחותה. רקיט בנקיזר נכנסת לישראל כי הם מתעניינים ביכולות שלנו בתחום התוכנה והתקשורת, אבל מבחינתי זו 'טעימה', כלומר בהמשך אולי תוכל החברה למצוא בישראל שיתופי-פעולה בחדשנות שהיא בליבת הפעילות שלה. לא כל החברות יודעות שישראל מגוונת בחדשנות ושהסטארט-אפים שלנו פועלים בתחומים מגוונים ושונים. בואו קחו בלוקצ'יין, אבל תכירו את כל השאר".

עיקרון דומה עומד בבסיס ההסכם שנחתם לאחרונה עם חברת אדלר האיטלקית, העוסקת בעיצוב ואבזור פנים של מכוניות. "אנחנו מאמינים שלחברות הללו יש המון מה לתת לשותפות הישראליות שלהן, מבחינת הבנת השווקים שבהן הן פועלות והבנת התעשיות השונות", אומר בר גל.

התהליך הזה נראה כחלק מן המגמה של רשות החדשנות בהובלת היו"ר עמי אפלבוים והמנכ"ל אהרון אהרון לשים דגש רב מבעבר על חדשנות בתוך התעשייה המסורתית. "זו לא הייתה הנחיה של הרשות אלא התפתחות טבעית של התוכנית שלנו", אומר בר גל.

בין התאגידים שכבר חתמו על הסכם שיתופי-פעולה עם רשות החדשנות ניתן למנות חברות כגון: אינטל, אאודי, אבוט, יוניליוור, HP ו-IBM, פנסוניק, פיליפס, נילסן, Fujitsu, רנו ועוד רבות נוספות. הרשות עוזרת לחברות הללו באיתור חברות שיכולות להתאים לשיתוף-פעולה עמן, ואחר כך מממנת את הפרויקטים במסגרת תוכניות רשות החדשנות הקלאסיות. עד היום השקיעה הרשות כ-36 מיליון שקל בכ-108 פרוייקטים שנבעו מן התוכנית (כאשר הרשות משקיעה לרוב כ-30%-60% מהפרויקט). אחת ההצלחות היא שיתוף-הפעולה בין חברת מרק לבין חברת הננוטק למסכים Qlight - שיתוף-פעולה שמומן לכל אורכו בתמיכת רשות החדשנות והוביל לאקזיט בהיקף שלא פורסם אך כנראה עומד על עשרות רבות של מיליוני דולרים, והפעילות נותרה בישראל.