נבחרת לרשות העיר? טיפים להפוך אותה לחכמה

אז מי היא העיר החכמה בעולם? סינגפור, שהקימה מערכת תחבורה חכמה ומתקדמת? אמסטרדם, שמינפה את הכלכלה השיתופית למגוון תחומי חיים? ברצלונה, החלוצה בפריסת רשת הסיבים האופטיים? ניו-יורק, שהחליפה את תאי הטלפון הישנים בעמדות WiFi? או אולי תל-אביב, שמהווה מרכז ייחודי לסטארט-אפים וחדשנות ומפתחת תפיסה ייחודית לניהול השירות והממשק עם התושב?

בעשור האחרון הבינו קובעי המדיניות בעולם כי הדרך ליצירת סביבת חיים עירונית משגשגת היא שילוב של טכנולוגיה וחדשנות. שוק הערים החכמות העולמי מוערך כבר היום במאות מיליארדי דולרים בשנה, וצפוי להמשיך ולצמוח בקצב דו-ספרתי בשנים הקרובות. מכאן עולה שאלת מיליארד הדולר: מה הופך עיר חכמה למוצלחת?

התמקדות בתושב. ערים חכמות מאמצות את נקודת מבטו של התושב בפיתוח השירותים העירוניים. עובר דירה? נציע לך תו חניה מתאים. סוגרים לך את הרחוב? נשלח לך הודעה מראש. הן עובדות שעות נוספות בהפיכתו לשותף פעיל ביצירת שינויים עירוניים. זאת מתוך ההבנה שהדרך ליצירת שינויים עירוניים אמתיים, כגון הפחתת לכלוך במרחב העירוני או גמילה מהרכב הפרטי ומעבר לאמצעי תחבורה ציבוריים, עוברת גם דרך שינוי התנהגות מורכב של התושב, ותוך הפעלת כלים של כלכלה התנהגותית. כך לדוגמה, בעיר קשקאיש שבפורטוגל החליטו שבמקביל לשדרוג מערכי השירות הדיגיטלי, יוקמו ממשקים ייחודיים לשיתוף וקשר עם התושב. הוחלט על תקציב שייעודו נקבע באופן דמוקרטי על ידי הקהילה, ואפליקציה דיגיטלית שכוללת נקודות עירוניות ("כסף וירטואלי"), שניתן להרוויח בתמורה לפעילות קהילתית או תרומה לסביבה העירונית. שיעורי המעורבות העירונית עלו בעשרות רבות של אחוזים.

המידע הוא המלך. על מנת להכיר את התושב צריך מידע. צריך לדעת לאסוף, לנתח, לשפר תהליכים, למדוד ושוב לשפר. המידע הוא הדלק של העולם הדיגיטלי. השימוש של ערים במידע עדיין בחיתוליו. עיריית בוסטון, למשל, השתמשה במידע של אפליקציית דירוג המסעדות Yelp בשילוב מידע מביקורות קודמות של מחלקת התברואה בעיר, כדי לגשר על החוסר בפקחים עירוניים. בשיתוף מומחים מקומיים, פיתחה מנוע שמייצר מסלולים חכמים עבור פקחי העירייה ומייעל משמעותית את עבודתם. גם הנגשת המידע עצמה היא מרכיב הכרחי להצלחה.

חיבור הקהילה העסקית לחדשנות העירונית. הידע, הטכנולוגיה והחדשנות אינם מצויים במקום אחד, ומי שלא משתף יתקשה להתקדם. הכרחי לקדם שיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיה וסטרטאפים לצד גורמים עירוניים, שלהם אינטרס חזק לראות את העיר מתפתחת, ולכך דוגמאות רבות ומוצלחות ברחבי העולם, כמו גוגל, שמקימה אזור חכם בטורונטו וביל גייטס, שהחליט להקים עיר חכמה מאפס במדבר של נבדה.

אסטרטגיה ברורה ושקופה. השותפים חשובים, אבל העירייה היא שקובעת את המדיניות, וזו שטובת התושבים עומדת לנגד עיניה. ערים מובילות מגבשות ומתקשרות אסטרטגיה ברורה הכוללת מטרות, צרכים, פעילות עירונית רצויה וגם גבולות גזרה. דוגמה עדכנית לכך מספקות לנו מספר ערים שמגבילות את פעילות Uber, מחשש להשפעות שליליות על התחבורה הציבורית ועומסי התנועה.

תשתית שירות דיגיטלי כבסיס. לפני הכנסת רכבים אוטונומיים ושיתופיים ורחפני לוגיסטיקה, הצעד הראשון צריך להתמקד במתן שירות דיגיטלי איכותי ויעיל לתושב ולעסק, כדי לחסוך להם שעות המתנה ובירוקרטיה. בישראל לדוגמה "מדד דיגילוקאלי" של Deloitte בשיתוף הבינתחומי הרצליה, מצא כי ישנן מספר ערים מובילות בתחום, כגון תל-אביב-יפו, חיפה וירושלים, אולם אחריהן ישנו זנב ארוך של רשויות שבחלקן חסרים שירותים דיגיטליים בסיסיים, כמו רישום למוסדות חינוך.

מטה ישראל דיגיטלית במשרד לשוויון חברתי לקח על עצמו את המשימה המאתגרת והשיק, בין היתר, תכנית למימון שדרוג תשתיות השירות הדיגיטליות הבסיסיות עבור יותר מ-230 רשויות. רבות מהרשויות בישראל כבר מציבות את הנושא בראש מעייניהן, וגם זירת היזמות והסטארט-אפים הישראלית כבר מזהה את הפוטנציאל. לשילוב החדשנות והמרחב העירוני פוטנציאל עצום לא רק לשיפור איכות החיים והסביבה העירונית, אלא גם לחיזוק הסטארט-אפ ניישן, שמרכיבים רבים ממנו, כגון תחבורה, בריאות וסייבר, כבר קיימים בעיר החכמה.

■ הכותב הוא מוביל תחום ערים חכמות ב-Deloitte ישראל.