קוואלקום הכריזה על קרן השקעות שתתמקד בבינה מלאכותית - ומשקיעה בחברה ישראלית

ענקית השבבים העולמית קוואלקום הכריזה הלילה (ה') על הקמת קרן השקעות לתחום הבינה המלאכותית. הקרן, בסך 100 מיליון דולר תשקיע בשנים הקרובות סכומים שנעים בין 2 ל-5 מיליון דולר בעיקר בחברות בינה מלאכותית בשלבי A, B, C וחברות צמיחה שמתמחות בעיבוד תמונה, עיבוד קול, כמו גם חברות שמפתחות אלגוריתמיקה חדשה ללמידת מכונה.

ההשקעה הראשונה של הקרן החדשה היא בחברת Anyvision, שמצטרפת להשקעה בסבב A. השקעה זו מצטרפת להשקעה של 28 מיליון דולר בסבב זה בהובלת Bosch, עליה הודיעה החברה ביולי השנה.

אניוויז'ן מפתחת טכנולוגיית זיהוי פנים, גוף ועצמים. מוצרי החברה כוללים טכנולוגיית זיהוי פנים לצורך אימות משתמשים, בדומה לטכנולוגיה של אייפון X ושל סטארט-אפים כמו מנטיס ויז'ן. מוצרים נוספים מיועדים לשימוש בתעשיית הספורט והבידור ובעולם הקמעונות.

לחברה מצלמות מעקב חכמות שלטענתה נועדו להגן על פרטיות הציבור: מצלמות מעקב כיום מצלמות ומקליטות את פניהם של כלל האנשים, והן מותקנות ביותר ויותר מקומות ומתעדות חלקים הולכים וגדלים מהמרחב הציבורי והפרטי. המצלמות של אניוויז'ן חושפות רק את פניהם של גורמים שיש בהם עניין, בעוד שאר הפרטים מפוקסלים כך שמפעיל המצלמות לא יכול לראותם.

בין לקוחות החברה ושותפיה העסקיים, ניתן למנות את מיקרוסופט, גוגל, טלפוניקה, ג׳נטק ו-Johnson Controls. על פי החברה, סבב גיוס זה נועד לתמוך בצמיחתה המהירה של החברה, אשר בתוך שנתיים בלבד צמחה מחברה של כ-20 עובדים לחברה של 130 עובדים. כיום, החברה פועלת בארה"ב, באנגליה ובישראל ובכוונתה לפתוח שלושה משרדים נוספים עד סוף השנה: בלוס אנג׳לס, לונדון וסינגפור.

החיבור בין קוואלקום  לאניוויז'ן הוא בשל העובדה שאניוויז'ן מתמחה בפיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית למכשירי קצה, בין אם מדובר בסלולר, באינטרנט של הדברים (IoT) או ברובוטיקה. זאת בניגוד לעיבוד שנעשה במחשבים מרוחקים בענן באמצעות חיבור לאינטרנט. "קוואלקום, שהכריזה על פלטפורמת בינה מלאכותית משלה, חושבת שצריך לעבור לפיתוח יכולות במכשירי הקצה, וזאת בכדי לייצר בינה מלאכותית בכל מקום", הסבירה מרב וינריב, מנהלת קוואלקום ונצ’רס בישראל. לדבריה, קוואלקום "רוצה לדחוף את התעשייה קדימה והדרך להשיג זאת, מעבר לפיתוחים פנימיים והשקת הפלטפורמה - היא בעזרת הקרן הייעודית".

 מירב וינריב / קרדיט צילום: רמי זרנגר

וינריב הסבירה כי ההשקעות של הקרן ייטו לכיוון האסטרטגי: "ההשקעות יהיו בכל החברות שתומכות באסטרטגיה שלנו. אנחנו משקיעים בתחומים שרלוונטיים ואסטרטגיים, אבל הן בסופו של דבר השקעות פיננסיות שנמדדות על החזרים. ברגע שנשקיע ונלמד על תחום מסוים נוכל לשפר את הטכנולוגיה שלנו או אולי לשתף פעולה עם החברות או שהן יהפכו ללקוחות שלנו. אנחנו לא משקיעים כדי לרכוש ובעבר רכשנו מעט מאוד מההשקעות בארץ. אניוויז'ן היא דוגמה מצוינת לסטארט-אפ שעובד על הפלטפורמה שלנו כי הוא יודע גם במצלמות גם במובייל וגם ברכב האוטונומי".

זו אינה ההשקעה הראשונה של קוואלקום ונצ'רס ישראל בחברות בתחום. קדמו לה ההשקעות בחברת מג'יסטו (Magisto), שהוקמה ב-2009 על-ידי ד"ר אורן בוימן וד"ר אלכס רב-אחא, ומשתמשת בבינה מלאכותית לניתוח וידאו ותמונות על מנת לערוך אותם אוטומטית בצורה מענינת; חברת פרוספרה (Prospera) שמשתמשת בבינה מלאכותית וראייה ממוחשבת כדי לשפר רווחיות בגידולים חקלאיים; וגם חברת האחסון weka.io שמפתחת מערכת ניהול קבצים לבינה מלאכותית ומוכרת לחברות בתחום האוטומוטיב והבריאות.

ככל שהדבר נוגע לעולם הטכנולוגיה בכלל ולחברות השבבים הגדולות בפרט - בינה מלאכותית היא טכנולוגיית העתיד בכל הטווחים, מהקצר ועד הארוך והארוך מאוד. במירוץ החימוש הזה משתתפות ענקיות הטכנולוגיה מארה"ב ועד סין. עסקת מובילאי שבה רכשה אינטל את הסטארט-אפ הירושלמי היתה בעצם עסקה לרכישת טכנולוגיות בינה מלאכותית שיישומן הוא בתחום ברכב האוטונומי - תעשייה שהמרכיב העיקרי שבה הוא בינה מלאכותית.

אנבידיה, המפתחת שבבים ומערכות המשמשים למשימות עיבוד של בינה מלאכותית עבור סטארט-אפים מוסדות מחקר ועבור הרכב האוטונומי פעילה גם היא בישראל. הרכישות שלה אמנם יותר צנועות אך היא מטפחת כאן את במרץ את קהילת המפתחים המשתמשים ב-"קודה", פלטפורמת הפיתוח שלה לבינה מלאכותית. תחום שגם אינטל שואפת לדומיננטיות בו.

את חשיבות התחום מבינות היטב גם ברמה המדינתית. בסין פרסם משרד המדע והטכנולוגיה קול קורא שאפתני בתחום הבינה המלאכותית, שמטרתו ליישר קו עם ארה"ב עד 2021 ולהפוך למובילה עולמית עד 2030. גם בישראל מבינים היטב את חשיבות ההשקעות בתחום ולא מסתפקים בכוחות השוק. באישורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו החל באוגוסט השנה אלוף במיל' יצחק בן ישראל בגיבושה של ועדה של 80 מומחים שתתווה את היעדים ואת תכנית הפעולה. היקף ההשקעות הכספי בתוכנית עשוי לעבור את סך ההשקעות בפרויקט הלאומי הטכנולוגי הקודם - הסייבר, שבו הושקעו כ-2.5 מיליארד שקלים.

במירוץ הזה, ההתמקדות של קוולאקום היא כאמור במכשירי הקצה, מה שמכונה Edge. " מצד אחד", מסבירה וינריב, "כמות הדאטה גדלה יותר ויותר, ומצד שני כוח החישוב במכשירי הקצה הולך וגדל, אבל כשמסתכל על תחום המובייל או ה- IoT, מצלמות אבטחה או סנסורים חכמים, לא הגיוני שכל הדאטה יעבור לענן ושם יעבור את העיבוד. הנטייה היא לעבור יותר למכשירי הקצה בין אם מדובר בשרתים או במכוניות. לא יכול להיות שמכונית אוטונומית תצטרך להעביר מידע לענן ורק אז זה יחזור למכשיר הקצה כדי שהיא תוכל להחליט אם לפנות ימינה או שמאלה. כנ"ל ברובוטיקה - לא יתכן שרובוט שצריך להחליט אם ואיך להרים משהו במחסן ישלח הכל לענן. לכן הפלטפורמות כל הזמן מתפתחות ויכולות לעשות הרבה מהחישובים בקצה".

"בנוסף, ככל שמדובר בזיהוי תמונה וקול יש אינטרס למשתמש שהעיבוד יהיה בקצה ולא בענן מסיבות אבטחה - למשל, מצלמה ששומרת על הבית, פחות בטוח להעביר את התמונות לענן מבחינת פרטיות המצולמים. גורם נוסף הוא הדור החמישי בסלולר שישפר את התקשורת, וייצר עוד נדבך לדאטה שנמצא במכשיר הקצה - שיוכלו להעביר חלק מהעיבוד לענן ולקבל דאטה בחזרה. יש המון צורות שימוש (יוז קייס) בשרתים או בענן אבל יותר ויותר תסריטים עוברים לקצה, במיוחד בתחומי המציאות המדומה והרבודה (AR/VR)".