הסנטור ראנד פול, שמעכב את את ההצבעה בסנאט על חוק הסיוע הצבאי לישראל ל-10 השנים הבאות, אומר שכל סיוע לישראל צריך להיות מוגבל מבחינת היקפו ומשכו.
בהודעה לעיתונות, בעקבות חשיפת זהותו כמחוקק שמעכב את החקיקה האמורה, אומר פול: "בדרך כלל אינני תומך בסיוע למדינות זרות, אך אם אנו כבר שולחים סיוע לישראל, צריך להגביל את היקפו ואת משך הזמן שבו הוא ניתן. צריך לממן את הסיוע הזה ע"י קיצוץ בסיוע לאלה ששונאים את ישראל וארה"ב". ההודעה פורסמה לראשונה בסוכנות JTA.
בהודעתו אומר פול, כי הוא מתכנן להציג תיקון להצעת החוק, שמונחת עתה על שולחן הסנאט. חוק הסיוע לישראל (2018) אושר ברוב גדול במליאות הסנאט (באוגוסט) ובית-הנבחרים (בספטמבר), אבל הגרסה הסופית של החוק (פשרה בין גרסאות הסנאט ובית-הנבחרים) צריכה לעבור בהצבעה במליאת הסנאט לפני שתוגש לחתימת הנשיא - ובשלב קריטי זה חוסם הסנאטור פול את התקדמותה.
פול, רפובליקאי ממדינת קנטאקי, הציב "הולד" (hold) - הליך פרלמנטרי שקשה לסכלו או לעקוף אותו - על הצעת חוק הסיוע האמריקאי לישראל (U.S-Israel Security Assistance Authorization Act of 2018). הליך hold מאפשר לסנאטור אחד, או לקבוצת סנאטורים, לחסום דרכה של הצעת חוק בצנרת החקיקה.
הצעת החוק נותנת גושפנקה להסכם בין ממשל אובמה לישראל, שהושג בשנתו האחרונה של ברק אובמה בבית הלבן. זו חבילת הסיוע הגדולה ביותר שניתנה אי פעם לישראל, אם כי היא שוללת מישראל הטבה משמעותית: לנתב קצת יותר מרבע מסכום הסיוע השנתי לתעשיות הביטחוניות בישראל. ההטבה הזו נשללת בהדרגה, אך לקראת סוף תקופת הסיוע, ב-2029, תיאלץ ישראל לנצל את כל סכום הסיוע השנתי לרכש נשק בארה"ב.
אייפ"ק, השדולה הפרו-ישראלית בוושינגטון, והארגון האוונגאלי הפרו-ישראלי הגדול ביותר, "נוצרים מאוחדים למען ישראל" (CUFI), פתחו בקמפיינים נפרדים שנועדו לשכנע את הסנאטור להסיר את התנגדותו לחבילת הסיוע.
בתגובה, מאשים פול בהודעתו את אייפ"ק וקבוצות פרו-ישראליות אחרות, בכך שהן מסרבות לבוא לקראתו. "כל אימת שניסיתי להפסיק מתן סיוע לאויבי ארה"ב וישראל, נחסמתי ע"י קבוצות שטוענות שהן פרו-ישראליות", הוא אומר. "מדוע ארגונים פרו-ישראלים לכאורה יתנגדו ליזמת חוק שלי לשים קץ למתן סיוע לאש"ף? ייתכן שהסיבה היא, שארגונים אלה חוששים שדיון ציבורי על סיוע לכל גורם זר מאיים להצית ויכוח גדול יותר בסוגיה האם אנו צריכים ללוות כסף ממדינות זרות כדי לתת סיוע למדינות זרות אחרות"?
בעבר אכן התנגדה אייפ"ק ליזמות לקיצוצים גדולים בסיוע לפלסטינים, בין היתר בגלל התנגדות של הממסד הביטחוני הישראלי, שחשש שקיצוצים כאלה יערערו את היציבות באזור. בכל זאת, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הביע תמיכה בהחלטתו של דונלד טראמפ השנה לקצץ במידה משמעותית בסיוע לפלסטינים. סוכנות JTA מציינת, שלא ברור אם אייפ"ק תומכת אף היא בקיצוצים האלה.
מרשל וויטמן, דובר אייפ"ק, אמר לסוכנות: "אנו מאמינים שיש חשיבות קריטית לכך שהקונגרס יסמוך ידו על חוק הסיוע לפני יציאתו לפגרת סוף השנה, בהחשב באיומים הגוברים על ביטחונה של ישראל מצד איראן, חיזבאללה והחמאס".
סנאטור פול צבר ותק של שנים בהתנגדותו לסיוע אמריקאי למדינות זרות. הוא מדגיש שהמכשולים שהוא מנסה להציב לסיוע לישראל נובעים מהתנגדות עקרונית. על הוצאת כספים על גורמים זרים. הוא ליברטאריאן וממילא בדלן שמתנגד למעורבות אמריקאית מעבר לגבולותיה של ארה"ב.
בהצעתו לתקציב ארה"ב לשנת הכספים 2012, כתב הסנאטור: "הצעת תקציב זו אכן מבטלת את הסיוע האמריקאי לישראל, אך הכוונה אינה לפגוע באחת מבעלות הברית החשובות של ארה"ב, או לשלול את זכות קיומה, או להוקיעה. הצעת התקציב הזו מבטלת את כל הסיוע האמריקאי לכל המדינות הזרות. יכולתה של ישראל לנהל את מדיניות החוץ שלה, להגיע שוב למצב של עליונות כלכלית ולתמוך בעצמה בלי להיחשף להתערבות אמריקאית ולאינטרסים אמריקאים - רק תחזק את הקהיליה הישראלית".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.