הפגישה עם רוני בונג'ק מפייסבוק משאירה אותך עם הרגשה אופטימית. בתוך הארגון הענק הזה, שיודע כמעט כל פרט עלינו וחולש על כל היבט בחיינו, ושנהרות של מילים זורמים כל יום בדיונים על כוונותיו והתנהלותו, בתוך כל זה בונג'ק תפסה נישה שקטה, חיובית לכל הדעות, והיא שמחה וטובת לב והאמת - גם נלהבת מאוד. ההתלהבות הזו, אפשר להתרשם, מדביקה את הסובבים אותה וגורמת לה להיות מאוד משכנעת בהשגת המטרות שלה.
מזה שנה וקצת, שבונג'ק משמשת בתפקיד ראש תחום שותפויות אסטרטגיות ותחום סטארט-אפים ומפתחים בפייסבוק, אחראית לפעילות החברה בתחומים אלה באירופה, המזרח התיכון ואפריקה. הצוות שלה כולל אנשים בתל אביב, אבל גם בפריז, לונדון, לאגוס ודובאי. מה שהם עושים זה לתמוך בסטארט-אפים ולעזור להם לעשות את הצעדים הראשונים. בלי להשקיע בהם, בלי לקחת אקוויטי (מניות בחברה), ובלי לצפות לתמלוגים. חוץ מזה פייסבוק לוקחת על עצמה לתמוך באנשי פיתוח, בין אם עצמאיים או עובדי חברות, באמצעות הקמת קהילות מפתחים במקומות רבים בעולם וסיוע בהתארגנות ויצירת ערך משותף.
את ההסבר מדוע פייסבוק מקציבה סכומים משמעותיים (שלא נמסרו) לפיתוח פעילות תמיכה כזו, ומדוע היא משגרת עובדים בכירים בחברה, על חשבונה, כחלק מיום העבודה שלהם כדי לשמש מנטורים לסטארט-אפיסטים שאך זה צנחו מהלימודים, אפשר למצוא באינטרס הבסיסי של פייסבוק לעודד חברות לשווק ולמכור באמצעות הפלטפורמה של פייסבוק, לפני שגוגל תחטוף אותם. ויש כמובן גם את העניין המוצהר של פייסבוק להרחיב את פעילות הקהילות בעולם באמצעות הפלטפורמה שלה. ומעבר לכך היא עושה מאמץ גלובלי עצום, נואש כמעט, לשפר את תדמיתה שהולכת ונכתשת מפרשיה לפרשיה. ובכל זאת, בנישה השקטה שתפסה בונג'ק, עושים פעילות יפה.
אני מניח שמרבית הקוראים והקוראות לא שמעו את שמך לפני כן. שנה וחצי בתפקיד בלי אף חשיפה תקשורתית - איך הצלחת?
"אני בוגרת 8200, ולמדתי לחיות מתחת לרדאר כשצריך... מעבר לכך, גרתי בעמק הסיליקון בשש השנים האחרונות, אז אני קצת עולה חדשה".
השירות ב-8200 הוא המנוף לתפקידים הנוכחיים?
"למדתי להעריך את הידע שצברתי בשירות רק כשעברתי לעמק הסיליקון. אתה מרגיש 'השתחררתי כרגע אז לא הספקתי לעשות כלום, אני טרי מהצבא', אבל בעצם היה לי המון ידע ואני מרגישה עד היום שאני משתמשת בו. מבחינת מיומנויות, השירות לימד אותי להבין המון דברים ברמה מספקת כדי שאוכל להסתכל על התמונה הרחבה. אלה כישורים שמשתמשים בהם בעיקר כדי להקים סטארט-אפ אבל גם בחברה כמו פייסבוק, כשמנהל צוות מתעסק בהרבה מאוד דברים".
"לא נשקיע בחברות אלא באקו-סיסטם"
תוך כדי לימודי הנדסת תעשייה וניהול היתה בונג'ק ממקימי הסטארט-אפ הראשון שלה, שעסק בקלינטק בדרום אמריקה. מדוע דווקא דרום אמריקה? משום שבאותו זמן היא הגיעה למקום באופן תדיר כמדריכת טיולים. ב-2008 הסתיימה האפיזודה הזו, והיא התחילה לעבור בגוגל בתל אביב, כאנליסטית לשוק המקומי. ב-2011 עברה המשפחה לעמק הסיליקון והיא הצטרפה לסטארט-אפ השני שלה כמנהלת שיווק ופיתוח עסקי ב-Spicebox הישראלית. לאחר מכן שימשה מנהלת שיווק בסטארט-אפ האמריקאי Elementum, ומשם חזרה לגוגל, הפעם בעמק הסיליקון, כמנהלת תוכנית הסטארט-אפים Google developers launchpad. מהתפקיד הזה שלפה אותה פייסבוק להקמת התחום עליו היא מופקדת כיום במשרדה בתל אביב.
אז עכשיו את בפייסבוק, ומה את עושה?
"היום אני יושבת בתל אביב ויש לי מישהו בדובאי שמנהל את כל המזרח התיכון, ועוד מישהי בניגריה, ובפריז, ובלונדון ועוד. אנחנו עובדים עם סטארט-אפים ועם מפתחים. עם הסטארט-אפים אנחנו מקימים רשת של אקסלרטורים ומרכזי יזמות ברחבי העולם, מתאימים אותם לשוק המקומי. לדוגמה בניגריה ראינו שרמת המפתחים עלתה מאוד אבל הבעיה שלהם היא להצליח לבנות מוצר טוב שמשתמשים אוהבים, לכן התוכנית שלנו שם מתרכזת בבניית מוצר ובפיתוח אסטרטגיות כיצד להגיע ללקוחות. בעבודה עם המפתחים אנחנו מנהלים קהילות. בפייסבוק הרחבנו בשנים האחרונות את המשימה ואנחנו רוצים לתת לאנשים את הכוח להקים קהילות, וזה מה שאנחנו עושים כאן - מאתרים מפתחים חזקים עם יכולת הובלה והנהגה ואיתם בונים קהילה בעיר שלהם, מסייעים במיטאפים, הדרכות, תכנים שהם לא בהכרח של פייסבוק אבל מאפשרים לקהילות לייצר מפתחים טובים יותר ולמשוך למעלה את הרמה של הטכנולוגיה בעיר".
למה פייסבוק רוצה לעשות את זה? מה היא מרוויחה כאן?
"המטרות שלנו הן לעזור לסטארט-אפים לצמוח, ובטווח הארוך לתרום לכלכלת הערים. ככל שמייצרים יותר סטארט-אפים, כך בונים תעשיות חדשות ומייצרים עוד מקומות עבודה - וכך אנחנו נחשבים גורם מועיל ומשפיע באקו-סיסטם. לפייסבוק זה טוב שיש אקוסיסטמים מצליחים של סטארט-אפ ברחבי העולם, וזה ממש לא חייב להיות בתחום העיסוק שלה. אנחנו כן משתדלים לעבוד עם סטארט-אפים שמתמקדים בלקוח, ששמים את האנשים במרכז, ואז אנחנו מרגישים שיש לנו מה לעשות שם".
פייסבוק מתכננת להשקיע בחלק מהחברות האלה?
"לא, אנחנו לא משקיעים בחברות עצמן, אלא השקעה במרכזי יזמות, כמו ההשקעה שעשינו החודש ב-Siftech בירושלים שזו השקעה במערכת יחסים לטווח ארוך עם אקו-סיסטם".
אפשר להניח שחברות שאתם עובדים איתן מקוות שפייסבוק ירכשו אותן.
"יכול להיות, אני לא מאשימה אותן. בישראל יש איזו תרבות, שבגלל שכולם מפתחים אחלה טכנולוגיות וזה שוק קטן, אז אתה רוצה ישר לעשות אופטימיזציה לאקזיט, ישר רוצה למכור. המשימה שלנו כאן היא להצליח לבנות חברות שיישארו פה לאורך זמן ויגדלו. אז יכול להיות שהם מקווים שיום אחד זה ייגמר באקזיט, אבל יש לנו המון כלים לעבוד עם סטארט-אפ ולעזור לו להצליח לבנות את עצמו כחברה בסדר גודל עולמי, לשתף את השיטות שהוכחו אצלנו כיעילות ולבנות מוצר לשני מיליארד אנשים".
מנהלת מרחוק פעילויות בערב הסעודית
לא צריך להתבלבל, פייסבוק מחפשת טכנולוגיות חדשות ורוכשת אותן בשפע, כמו למשל Onavo הישראלית, שפיתחה את טכנולוגיה לדחיסת נתונים, והפכה למרכז המו"פ של פייסבוק בתל אביב, בו מפתחים את פייסבוק לייט, גרסה רזה של אפליקציית הרשת החברתית, שמיועדת למדינות המתפתחות. אלא שזה לא ייפוי הכוח שניתן לרוני בונג'ק: התפקיד שלה הוא לקדם חברות באמצעות כלים של פייסבוק, שיהפכו אותן לצרכניות משמעותיות של שירותי פייסבוק, ובנוסף לזה לקדם קהילות של מפתחים ואקו-סיסטמים עם התמקדות בערים שנבחרות בקפידה, ולא במדינות, שם הפוליטיקאים אוהבים לבחוש בעסקיה של פייסבוק.
הבחירה הראשונה, ובינתיים היחידה, של פייסבוק בישראל, היא ירושלים, אחד המקומות המסובכים שאפשר לחשוב עליהם. קהילת ההייטק הירושלמית היא מהתוססות והפעילות שיש בישראל, אבל סובלת מדימוי לקוי. בונג'ק, אפשר להתרשם, ממש בעניין. היא מדברת על האקו-סיסטם הירושלמי בעיניים נוצצות, עם הרבה התלהבות כנה.
נכנסתם עכשיו לשיתופי פעולה בירושלים, לא בהכרח בירת ההייטק של ישראל. מה גיליתם?
"אין ספק שהשוק של תל אביב רווי באקסלרטורים ובסטארט-אפים, אבל התחלנו במיפוי האקו-סיסטמים שיש דווקא מחוץ לתל אביב. בירושלים יש 600 חברות טכנולוגיה, מתוכן 500 סטארט-אפים; יש 16 קרנות הון סיכון, ועשרה אקסלרטורים. יש היום 360 אירועים בשנה לקהילת הסטארט-אפים בירושלים, כל הזמן קורה משהו.
"לפייסבוק יש את האחריות והרצון להיות חלק משמעותי מבניית האקו-סיסטם, להיות שחקן משמעותי בצמיחה שלו, ואנחנו רוצים להיות חתומים ומשפיעים על צמיחה כלכלית של ירושלים. כשאנחנו מנתחים את האקו-סיסטם של ירושלים אנחנו רואים שיש פער בין היקף הפעילות לבין מעורבות החברות הבינלאומיות ולנו יש הזדמנות לסגור את הפער הזה: לתת מנטורים מתוך פייסבוק, להנגיש את ההון האנושי לסטארט-אפים ולעזור בתחומים של ניהול מוצר, הנדסה, עיצוב, אסטרטגיה ושיווק".
יש בעיה למנהלת ישראלית להיות אחראית על מרכזים של פייסבוק במזרח התיכון?
"מובן שזה מורכב. למשל הצוות שלי ניהל אירוע של פייסבוק ושל אתר טקראנץ' לכל המזרח התיכון שהתקיים בביירות. אז הבדיחות היו שנבצר ממני להגיע אבל הייתי שם בנפשי. זה בעיקר מבאס. אני מעורבת מאוד בשינויים המרתקים בערב הסעודית: יש שם הבנה שהתמורות יבואו דרך שיתופי פעולה עם חברות כמו פייסבוק. לנשים היה מותר ללמוד כל השנים אבל אסור היה לעבוד, וזה יצר מצב שיש שם הרבה נשים משכילות, עם המון ידע ומוטיבציה להוכיח שהן יכולות, וזו הזדמנות לעזור להן בלימוד יסודות של יזמות".
פייסבוק מקדמת קהילות מפתחים פלסטיניים?
"יש קהילה אחת של מפתחים, בעזה, והיא אחת הקהילות המצליחות והמובילות. היא חלק מתוכנית ה-developers circles שהקמנו בעולם, ומובילה אותה אישה. אחד הסיפורים המרגשים שהיו, זה שכשהקמנו את קהילת המפתחים בירושלים בסיפטק, הראשונים להגיב היו החבר'ה מעזה, ומובילת הקהילה שלחה להם המון לבבות".
מספרים שאת נמצאת כל הזמן בנסיעות למרכזים שאת אחראית להם. עם כל הבנאליות, יש זמן למשפחה?
"אחרי כמה שנים בעמק הסיליקון, אני חושבת שרגילים לזה שגם הגבר וגם האשה מפרנסים וזה נותן כוח לצמוח ואני מרגישה שאני בתהליך חיובי. בכלל, יש מקום לשפר גם את איך שמתייחסים לגברים. פה בפייסבוק גברים מקבלים ארבעה חודשי חופשת לידה. זו הסתכלות נכונה כי מן הסתם, כדי שאני אטוס לנהל את הצוות שלי בכל העולם ואעבוד בשעות מטורפות מול כל הצוות, ברור שמישהו צריך להיות עם הילדים. בעלי גם בהייטק ועובד שעות מטורפות. אבל ברור שאנחנו חצי-חצי בהכל".
את מוצאת זמן להיות עם הילדים?
"ממש לא כמו שהייתי רוצה. זה האיזון הכי קשה בחיים, אבל בגלל שלא דופקים פה שעון בסוף יום עבודה, והיא מתבצעת לא משנה באילו שעות, אז אני אצא לאסוף את הילדים בשלוש ואהיה איתם כל אחר הצהריים, ובשמונה בערב אתחיל משמרת שנייה. הייתי בכנס שבו היה פאנל עם יזם ויזמית. לפני כן הגבר סיפר לי בהתלהבות רבה על הזמן שהוא מקדיש לילדים והאשה סיפרה לי שבגלל היזמות היא מחכה עם ילדים. אבל בפאנל המראיינת שאלה רק את האשה איך היא מסתדרת. בתכלס, רק כשאתה הורה מתחיל הקושי והוא דומה אצל נשים ואצל גברים".
ההשקעה של פייסבוק באקו-סיסטם בירושלים: חלק מקידום מכירות
האקסלרטור הירושלמי Siftech (סיפטק) הוא מקור גאווה מקומית למאות השותפים באקו-סיסטם הירושלמי. מה שהתחיל כפרויקט של אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית מקיים עתה תוכניות תמיכה לסטארט-אפים במחזורים של ארבעה חודשים עם חללי עבודה, סדנאות, ליווי ותמיכה קהילתית.
מנהל סיפטק ניצן אדלר, מדווח על הפעילות המשותפת עם פייסבוק והוא מאוד מתלהב מהצטרפותו לרשת הבינלאומית של האקסלורטורים של פייסבוק ומההכרה לה זוכה סיפטק בעולם. אבל פרט לכך, פייסבוק מסייעת לסיפטק לשווק את עצמה, איך לא, על הפלטפורמה של פייסבוק, וגם תומכת ומממנת פרוייקט מבוא ליזמות בסגנון בוטקאמפ שמכונה problems worth solving ("בעיות ששווה לפתור") ומציג ליזמים תחומים פוטנציאליים לפעילות.
האם החבר'ה בירושלים התלבטו שמא פייסבוק מנקה מצפון באמצעותם? אדלר נשמע מופתע מהשאלה: "יש פה שיתוף פעולה ישירות מול הצוות בישראל, וזה מרגש. כיף לעבוד איתם, היחס שהם נותנים מפרגן ובגובה העיניים. זה מאוד מרשים לילד ירושלמי כמוני לבוא למשרדים שלהם בתל אביב וזה נראה תלוש לשאול אותם על מה שצוקרברג אמר בקונגרס".
אבל אדם אחר שמכיר את הסצנה הירושלמית מקרוב מסתכל על הדברים אחרת: "פייסבוק שמה קצת כסף, לא המון, בהקמת מרכז היזמות. אבל צריך לזכור שהתפקיד של פייסבוק בארץ הוא בעיקר לעשות מכירות, ולכן לא מעניינות אותם חברות B2B, סייבר, פתרונות אחסון וכו', אלא לעזור לסטארט-אפים שמשתמשים בכלים של פייסבוק, למשל לפרסום ממוקד". לדבריו, ההתעניינות בירושלים היא חלק מקידום מוצר הקהילות של פייסבוק: "הם הזניחו את זה בעבר ועכשיו מבינים שזה אחד ממנועי הצמיחה של פייסבוק בניגוד לפיד, שקצת דועך. וכאן בירושלים יש לנו קהילה מאוד חזקה, עם יותר מ-7,000 אנשים וזה מאוד מתאים לכיוון שלהם". ומה לגבי הביקורות על פייסבוק? "בארץ אין להם תדמית רעה. מה שקרה בפייסבוק בארה"ב לא נדבק כאן וכולם ישמחו לעבוד עם פייסבוק".
שחר רז, מנכ"ל Socially, שמתמחה בשיווק במדיה החברתית, נחרץ יותר בהסתכלות על האסטרטגיה הנוכחית של החברה. "פייסבוק היא מהעסקים הראשונים שהבינו, שאם בנית קהילה מוצלחת אז יש לך כוח מאוד חזק ביד. בסופו של דבר פייסבוק היא חברת תוכנה והם השכילו להבין שאם בונים קהילת מפתחים שדואגת להם ומפיצה אותם ומייצרת אינטגרציה עמוקה עם החזון של החברה, אז זה משרת אותה לטווח ארוך, שומר אותה עם האצבע על הדופק, וגם מאפשר להם למשוך אליהם את הטאלנטים הכי טובים ונותן יחסי ציבור טובים".
רז אומר שדברים לא טובים קורים לפייסבוק: "לא עובר שבוע בלי שמישהו שם מתנצל על משהו. זה התחיל עם קיימברידג' אנליטיקה, המשיך עם 50 מיליון פרופילים נוספים וחברת יחסי הציבור שעשתה קמפיינים נגטיביים, והיציאה הפומבית של עובדי פייסבוק שהתמרמרו על ההתנהלות של הבוסים שלהם. הכי מתסכל אותי, זה שאני רואה ראיונות ישנים של צוקרברג, לפני חמש ושמונה שנים, שבהם הוא מתנצל ומסביר שאם הוא לא יצליח לשמור על בטיחות הגולשים אז הוא לא ראוי לאמון - ואחר כך ממשיך בשלו".
על רקע הירידה בגיוס משתמשים חדשים עליה דיווחה פייסבוק, רז אומר שאפשר כבר כיום לדמיין את מה שנראה חסר סיכוי עד לא מזמן: סיום דרכה הנוכחית של פייסבוק. "אני מאמין שמה שיוביל לזה יהיה דור שלישי של המדיה החברתית, שייתכן שיקרה מתוך פייסבוק וייתכן שמשחקן חדש, אבל זו תהיה חברה שתתן לנו בעלות על המידע האישי שלנו, ותדע לנהל את השיח בצורה טובה יותר, בלי פייק ניוז ובלי בריונות רשת. השחקן שיידע לעשות את זה ייקח לדעתי את הקופה".