המשטרה פרסמה היום (א') את סיכום חקירת תיק 4000, שבו חשוד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בקבלת שוחד משאול אלוביץ, הבעלים של בזק ואתר וואלה.
"תיק 4000" עוסק בעיקרו בחשד לכאורה לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים שבוצעו על-ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו ועל-ידי מר שאול אלוביץ, בעל השליטה בקבוצת בזק ואתר וואלה.
החשד המרכזי הוא שראש הממשלה לקח שוחד ופעל תוך ניגוד עניינים, בכך שהתערב ופעל בהחלטות רגולטוריות המטיבות עם שאול אלוביץ ועם קבוצת בזק, ובמקביל דרש, במישרין ובעקיפין, להתערב בתכני אתר וואלה באופן שיטיב עמו.
כל תיקי נתניהו
נציין כי ההמלצות מפורסמות היום - ביום האחרון של רב-ניצב רוני אלשיך כמפכ"ל המשטרה. נזכיר כי המשטרה היא הגוף החוקר, ואין לה סמכות להעמיד לדין. חומרי החקירה הרבים יועברו לפרקליטות וליועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט. הם ינתחו את הראיות ובסופו של דבר יחליטו האם לזמן שימוע לפני העמדה לדין את החשודים.
ראשיתה של הפרשה בחקירה שניהלה מחלקת חקירות ברשות ניירות ערך בעניינה של קבוצת בזק. במסגרת חקירה זו אותרו ראיות משמעותיות, אשר הצביעו על חשדות לעניין התנהלותו והתערבותו הפסולה של מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, בענייני חברת בזק ושאול אלוביץ בסוגיות רגולטוריות שונות. כל זאת, תוך הסתרת פעילותו זו מעיניהם של גורמים מקצועיים ומשפטיים במשרד האוצר, במשרד התקשורת ומשרד המשפטים, ותוך העדפת האינטרסים של שאול אלוביץ ובזק על פני האינטרס הציבורי.
לאחר העברת תיק החקירה בעניינה של קבוצת בזק לפרקליטות ובמסגרת השלמת חקירה שבוצעה על-ידי חוקרי רשות ניירות ערך, אותרו ממצאים ראייתיים משמעותיים שבעקבותיהם המליצו פרקליטות מיסוי וכלכלה ופרקליט המדינה ליועץ המשפטי לממשלה להרחיב את החקירה ובכלל זאת לפתוח בחקירה גם נגד ראש הממשלה. היועץ המשפטי לממשלה קיבל ההמלצה והורה על פתיחה בחקירה משותפת של המשטרה ורשות ניירות ערך.
על-פי החלטת ראש אח"מ וראש להב 433 החקירה הוטלה על היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ) בלהב 433 ולוותה מקרוב על-ידי צוות פרקליטים מפרקליטות מיסוי וכלכלה. החשדות חייבו חקירה מקיפה, מורכבת ומאומצת, שבוצעה על-ידי צוות חקירה משותף ליאל"כ ולרשות ניירות ערך.
עם התפתחות החקירה בוצעו מאות פעולות חקירה, וכן נחתמו הסכמי עדי מדינה עם שני חשודים - שלמה פילבר וניר חפץ, אשר חשפו התנהלות פסולה בין נתניהו לאלוביץ בשני צירים מרכזיים: הטיית הסיקור התקשורתי תמורת רגולציה מיטיבה.
מממצאי החקירה עולה כי ראש הממשלה פעל לקידום ענייניו של שאול אלוביץ בתחום הרגולציה, ובין היתר בסוגיית מיזוג בזק-yes תוך כריכת קידום עניינים אלה בסיקור החיובי בוואלה.
בסיכומה של חקירה ענפה זו, אשר התנהלה מפברואר 2018 עד נובמבר 2018, נחקרו תחת אזהרה 13 חשודים, חלק מן החשודים מעורבים, על-פי החשד, במנגנון השוחד וחלקם מסייעים לעבירות השוחד. חלק מהחשודים נעצרו לפרקי זמן כאלה ואחרים על-פי צורכי החקירה.
במהלך החקירה נגבו עדויותיהם של 60 עדים (ב-176 הודעות), בוצע חיקור דין מחוץ למדינת ישראל, ונאספו ונותחו חומרי חקירה רבים, לרבות הקלטות ומסמכים.
במהלכה של החקירה על שלביה השונים נתפסו נכסים וכספים המיועדים לחילוט מקרב מי מהמעורבים בפרשה, בסך הנאמד ב-118 מיליון שקל.
פעולות החקירה בוצעו כמקובל בכפוף לאישורים שניתנו על-ידי פיקוד להב 433, ראש אח"מ, פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה בהתאם להתקדמות החקירה וממצאיה.
תמצית הראיות והחשדות:
הראיות בתיק מצביעות על כך כי מערכת היחסים בין ראש הממשלה ומקורביו למר שאול אלוביץ הייתה מערכת יחסים שוחדית.
מממצאי החקירה עולה כי בין השנים 2012-2017 ראש הממשלה ומקורביו התערבו באופן בוטה ומתמשך ולעתים אף יומיומי בתכנים שפורסמו על-ידי אתר החדשות וואלה, וכן ביקשו להשפיע על מינויים של נושאי משרה באתר (עורכים וכתבים) וזאת תוך כדי שימוש בקשרים שהיו להם עם שאול ואיריס אלוביץ.
לפי החשד, התערבות ראש הממשלה ומקורביו בתכנים ובמינויי נושאי משרה באתר וואלה נועדה לקדם את האינטרסים האישיים שלו, וזאת באמצעות פרסום כתבות ותמונות מחמיאות, הסרת תכנים ביקורתיים כלפי ראש הממשלה ובני משפחתו וכדומה.
עוד עלה מן הממצאים כי בני הזוג אלוביץ השפיעו על הפרסומים באתר וואלה, וזאת בעד החלטותיו הרגולטוריות של ראש הממשלה לטובת שאול אלוביץ וקבוצת בזק, ומתוך רצון להמשיך ולקדם את האינטרסים העסקיים של קבוצת בזק בכלל, ובעל השליטה בה בפרט.
סיכום תיק 4000 - ממצאים ומסקנות:
עם סיום החקירה עמדת משטרת ישראל ורשות ניירות ערך היא כי התגבשה בתיק זה תשתית ראייתית מספקת לביסוס החשדות נגד המעורבים העיקריים בפרשה כמפורט להלן:
• נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, התגבשה תשתית ראייתית מספקת לביצוע עבירות של לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.
• נגד שרה נתניהו התגבשה תשתית ראייתית מספקת לביצוע עבירות של לקיחת שוחד (בצוותא), מרמה והפרת אמונים (בצוותא) ושיבוש מהלכי חקירה ומשפט.
• נגד שאול אלוביץ התגבשה תשתית ראייתית מספקת לביצוע עבירות של מתן שוחד, שיבוש מהלכי חקירה ומשפט, עבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך ועבירות לפי חוק איסור הלבנת הון.
• נגד איריס אלוביץ התגבשה תשתית ראייתית מספקת לביצוע עבירות של מתן שוחד, שיבוש מהלכי חקירה ומשפט ועבירות לפי חוק איסור הלבנת הון.
• נגד עמיקם שורר, נושא משרה בכיר בחברת בזק, התגבשה תשתית ראייתית מספקת לביצוע עבירות של מתן שוחד (מסייע), עבירות מנהלים בתאגיד, עבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך ועבירות לפי חוק איסור הלבנת הון.
• נגד זאב רובינשטיין, איש עסקים המקורב למשפחות נתניהו ואלוביץ המכהן כסגן יו"ר הבונדס, התגבשה תשתית ראייתית מספקת לביצוע עבירות של תיווך במתן שוחד, ולקיחת שוחד (בצוותא).
• נגד סטלה הנדלר, מנכ"לית חברת בזק, התגבשה תשתית ראייתית מספקת לביצוע עבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך.
• נגד אור אלוביץ התגבשה תשתית ראייתית מספקת לביצוע עבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך.
• נגד אלי קמיר לא התגבשה תשתית ראייתית מספקת לביצוע עבירות.
• נגד עו"ד איתן צפריר לא התגבשה תשתית ראייתית מספקת לביצוע עבירות.
• נגד יאיר נתניהו לא התגבשה תשתית ראייתית מספקת לביצוע עבירות.
נזכיר כי חקירת תיק 4000 נחשבת למשמעותית ביותר מבין שלושת תיקי נתניהו - 1000, 2000 ו-4000. הפרקליטות והמשטרה גייסו שני עדי מדינה, את שלמה מומו פילבר, שהיה מנכ"ל התקשורת; ואת ניר חפץ, יועץ התקשורת לשעבר של משפחת נתניהו, שהיה בעבר גם עורך "מעריב"; שמספקים לכאורה גרסאות מפלילות נגד נתניהו ואלוביץ.
תגובות: "לא היה כלום כי אין כלום"
אלוביץ, נתניהו ושאר החשודים בפרשה מכחישים את המיוחס להם. נתניהו טען אחרי חקירתו האחרונה כי תיק 4000 "התפוגג".
מטעם ראש הממשלה נתניהו נמסר: "המלצות המשטרה לגביי ולגבי רעייתי לא מפתיעות איש, וכן לא העיתוי השקוף של פרסומן. המלצות אלה נקבעו והודלפו עוד לפני שבכלל החלו החקירות. להמלצות המשטרה אין שום מעמד משפטי. רק לאחרונה הגורמים המוסמכים דחו באופן גורף את המלצות המשטרה נגד שורה של אישי ציבור. אני בטוח שגם במקרה זה הגורמים המוסמכים, לאחר שיבחנו את הדברים, יגיעו לאותה מסקנה - שלא היה כלום כי אין כלום".
פרקליטו של שאול אלוביץ, עו"ד ז'ק חן, מסר: "מזה זמן רב שהמשטרה בהדלפותיה הכינה אותנו להמלצה זו. מדובר באטריות מחוממות, ואין חדש תחת השמש. מקווים שעכשיו יתפנו אנשי המשפט לבחון את הראיות בכלים משפטיים ומקצועיים, כשהם מנסים לעמוד במשימה הלא פשוטה לנתק את עצמם מהלחצים העצומים שמופעלים עליהם ואשר ליוו חקירה זו מראשיתה וזיהמו אותה. מר אלוביץ עומד על טענתו שהוא לא עבר כל עבירה".
פרקליטתה של איריס אלוביץ, עו"ד מיכל רוזן-עוזר, מסרה: "המלצות המשטרה היום הן חלק מהמגמתיות שבחקירתה ומעצרה של גברת אלוביץ מלכתחילה. אנו תקווה שאנשי הפרקליטות יוכלו להשתחרר ממגמתיות זו ויבחנו את הראיות. אין לנו ספק שבחינה כזו מלמדת שהגברת אלוביץ לא עברה עבירה".
עו"ד דרור מתתיהו, שותף במשרד פישר, בכר, חן, וול, אוריון ושות, אשר מייצג את אור אלוביץ, מסר בתגובה: "אין כל בסיס להמלצת המשטרה בעניינו של מרשנו, והיא שגויה מיסודה. העובדה כי ההמלצה אינה קושרת את מרשנו לעבירת שוחד, אינה מספיקה בנסיבות שבהן צריך היה לסגור נגדו את התיק כליל. אנו משוכנעים כי לאחר שהפרקליטות תבחן את הדברים בכלים משפטיים, בהתעלם מרעשי רקע, היא תגיע למסקנה המתחייבת שלא נפל כל רבב ודופי בהתנהלותו של מרשנו".
פרקליטו של איתן צפריר, עו"ד טל שפירא, מסר כי הוא מברך על סגירת התיק נגד מרשו.
עורכי הדין פנינת ינאי ורמי תמם, פרקליטיו של זאב רובינשטיין, מסרו: "למר זאב רובינשטיין אין ולא היה כל קשר לחשדות הנחקרים, והדיווחים השונים המבקשים לקשור אותו לעניין מצערים מאד. העובדה שמר רובינשטיין מכיר את ראש הממשלה ואת מר אלוביץ היכרות אישית מלפני שנים רבות, בוודאי שלא יכולה להעיד על דבר ו/או לקשור אותו לעניין הנחקר בשום צורה ודרך. מר רובינשטיין חי את חייו בארה"ב, שם הוא פועל בכל מאודו עבור מדינת ישראל וחי את חייו עם משפחתו בצניעות. אין לנו ספק כי הפרקליטות תעשה את עבודתה נאמנה, וכי מר רובינשטיין לא יהיה חלק משום הליך, במקרה שיהיה כזה".
את תגובתו של עמיקם שורר, המיוצג בידי עו"ד איתן מעוז, לא ניתן היה להשיג.
את תגובתו של יאיר נתניהו, שבעניינו המליצה המשטרה לסגור את התיק, לא ניתן היה להשיג.
את תגובתה של עו"ד שרון קליינמן, המייצגת את אלי קמיר, שבעניינו המליצה המשטרה לסגור את התיק, לא היה ניתן להשיג.
*** חזקת החפות: בנימין ושרה נתניהו, שאול, איריס ואור אלוביץ, עמיקם שורר, זאב רובינשטיין וסטלה הנדלר הם בבחינת חשודים. מדובר בשלבים ראשונים של ההליך המשפטי, ושמורה להם חזקת החפות.
כתבות
ני"ע
