דוח מיוחד על השריפה בכרמל: פיצויי רשות המסים ליער עוכבו

רשות המסים שילמה פיצויים בהיקף מאות מיליוני קלים לניזוקים בעקבות השריפות שהוכרו כפעולות איבה, אך הפיצוי על נזקים שנגרמו ליער ולחורש עוכבו היות והרשות לא גיבשה מדיניות ברורה בנושא - כך קובע מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, בדוח הביקורת המיוחד על "היערכות הרשויות המקומיות לשריפות, תפקודן במהלך גל השריפות בנובמבר 2016, פיצוי הניזוקים והעלויות למשק".

■ מבקר המדינה: "הרשויות לא יישמו לקחי אסון הכרמל"

■ מבקר המדינה בדוח מדאיג: הרשויות המקומיות אינן ערוכות לאירועי שריפה גדולים

על פי חוק המדינה אמידה אמורה לפצות את תושביה בין היתר על נזק מלחמה. בחוק הוגדר נזק מלחמה כנזק שנגרם לגופו של נכס עקב פעולות מלחמה על-ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל. מקורם של הכספים הנצברים בקופת קרן הפיצויים הוא שיעור מהכנסות המדינה מגביית מס רכוש ומס רכישה. במועד סיום הביקורת היו בקרן כ-13.5 מיליארד שקל.

הדוח כולל פרק המנתח את האופן בו פעלה רשות המסים לפיצויי הניזוקים מהשריפות שהתחוללו, ובמסגרתו מציין המבקר, כי מנהל רשות המיסים קבע כי 11 מהשריפות שהתחוללו בגל השריפות מוכרות כפעולות איבה, והניזוקים פוצו על הנזק שנגרם כתוצאה מהן על ידי קרן הפיצויים ברשות.

ב-27.11.16, במהלך גל השריפות, פרסמה רשות המיסים הוראת נוהל בנושא "הקמת מוקדי נזק ישיר לטיפול בנזקי השריפות שברחבי הארץ - נובמבר 2016". קרן הפיצויים הקימה בתוך כמה ימים מפרוץ האירועים ארבעה מוקדי טיפול בניזוקי גל השריפות, ושלחה את נציגיה ואנשי מקצוע מטעמה לאזרחים שרכושם ניזוק לצורך תיעוד הנזקים ובירור התביעות.

מבקר המדינה מציין לחיוב את היענותה המהירה של קרן הפיצויים לטיפול במספר התביעות הרב שהגישו ניזוקי השריפות, במטרה לסייע להם לשקם את הנזקים ולחזור לשגרת חייהם מהר ככל האפשר. כך, מהביקורת עולה, כי עד סוף מאי 2018 סיימה הקרן את הטיפול ברוב המוחלט (כ-97%) של תיקי התביעה, ושילמה לניזוקי גל השריפות כ-260 מיליוני שקל. הטיפול ב-87 תיקים נוספים, ביניהם תיקי התביעה של עיריית חיפה והמועצה המקומית זיכרון יעקב, טרם הסתיים, ו-24 מהם היו תלויים ועומדים בוועדות ערר. עיקר תשלומי הפיצויים בסכום כולל של כ-180 מיליון שקל (כ-69%) שולמו לניזוקים מאזור חיפה.

ואולם, בצד היעילות המיוחסת לרשות המסים, מבקר שפירא את חוסר היעילות של רשות המסים בכל הקשור לנזקים שנגרמו בעקבות שריפת יער וחורש. "רשות המיסים לא קבעה מדיניות בנוגע לפיצוי על נזקים ליער ולחורש אף שנדרשה לסוגיה זו בעבר, והדבר הביא לאי-בהירות, עיכב בירורן של תביעות ומנע העברת כספים לניזוקים. רק באוקטובר 2017 (לאחר גל השריפות) החלה רשות המסים לגבש מדיניות בנושא פיצוי נזקים ליער והחורש, אך טרם עיגנה אותה בנוהל ולא פרסמה אותה לציבור", כותב המבקר.

המבקר מצא, כי בשנים שלפני גל השריפות לא קבעה רשות המיסים מדיניות בנוגע לפיצוי על נזקים בשטחי יער וחורש. זאת, חרף אירועים קודמים שהצדיקו זאת. כך, מציין המבקר, בשנת 2006 הסבו אירועי מלחמת לבנון השנייה נזקים לשטחי יער וחורש שבאחריות קק"ל - בעיקר ביער ביריה וביער הרי נפתלי - והיא הגישה אז תביעה לפיצויים בסך של כ-64 מיליוני שקלים על נזקים אלה. בשנת 2009 דחתה קרן הפיצויים את התביעה בטענה כי קק"ל היא גוף ציבורי ולכן אינה זכאית לפיצויים עבור נזקי המלחמה. קק"ל הגישה ערר על ההחלטה, וועדת ערר קבעה שהיא זכאית לפיצויים בגין נזקיה, אך לא נדרשה לדון בסוגיה העקרונית של הזכאות לפיצוי על נזקים ליער ולחורש.

באירוע נוסף, בינואר 2015 הגישה קק"ל תביעה לפיצויים בגין נזקים שנגרמו לה בחודשים יולי-אוגוסט 2014, בעקבות מבצע "צוק איתן". התביעה בסך כ-43 מיליוני שקל כללה ארבעה ראשי נזק, ביניהם נזקים ליער ולחורש. קרן הפיצויים דחתה את התביעה בטענה כי קק"ל הגישה את התביעה לאחר המועדים הקבועים בחוק מס רכוש. במסגרת החלטה בערר מדצמבר 2017 , כשנה לאחר גל השריפות, צוין בין היתר כי נזק לעצי חורש שאינם נכנסים להגדרה של עצים המיועדים לשמש לעסק, שאינם בגדר יבול של קרקע חקלאית ואינם מלאי של עסק - אינו בגדר נזק בר-פיצוי לפי החוק.

בינואר 2017 הגישה קק"ל תביעה לקרן הפיצויים על נזקים שנגרמו לשטחים שבאחריותה במהלך גל השריפות וגם תביעותיהן של עיריית חיפה והמועצה המקומית זיכרון יעקב חלו בין היתר על נזקים ליער ולחורש - ורק בעקבות התביעות האמורות גיבש, באוקטובר 2017, היועץ המשפטי של קרן הפיצויים נייר עמדה בנושא "קביעת זכאות קק"ל והרשויות המקומיות חיפה וזיכרון יעקב לפיצוי בגין נזקי השריפות ביערות שבתחומיהן, לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים". בנייר העמדה נקבע בין היתר, כי אף שנזקים ליער ולחורש אינם זכאים לפיצוי, "מוסכם כי במידה וישנם עצים המהווים גינון כחלק מנכס מבונה, קרי לדוגמה, בית מגורים וגינתו, בית ספר או מבנה ציבורי וגינתו, מדרכות, פסי הפרדה... על כן שיקום פני העיר כחלק מהאמור בסעיף זה, יהיה זכאי לפיצוי".

ואולם, לפי ממצאי המבקר, עד סוף אוגוסט 2018 לא פרסמה קרן הפיצויים נוהל בנושא זה, על מנת שניזוקים יוכלו להסתמך עליו בעת הכנת תביעה.

רשות המיסים מסרה בתשובתה למבקר, כי בעקבות גל השריפות היא נדרשה לראשונה לסוגיית הפיצויים על יער וחורש. המבקר מציין, כי עולה שרק באוקטובר 2017 החלה רשות המיסים לגבש מדיניות בנושא פיצויים על נזקים ליער ולחורש, וזאת לצורך בירור תביעות על נזקי מבצע "צוק איתן" משנת 2014.

"היעדר מדיניות ברורה וידועה בנושא יוצר אי-בהירות, מעכב בירור תביעות, גורם לוויכוחים מיותרים, מונע העברת כספים לניזוקים, ומותיר אותם באי-ודאות בבואם להיערך לשיקום הנזקים, לתכננו ולבצעו", כתב המבקר בדוח.

עוד מסרה רשות המיסים בתשובתה למבקר, כי החליטה לנקוט ב"גישה מקלה ולפצות גם בגין עצים וחורש המהווים חלק ממבנה או ממרחב עירוני תחום, כגון בגינות הסמוכות למבנים או בחורשות עירוניות"; וכן כי ככל שתיקי התביעות של זיכרון יעקב ועיריית חיפה יסתיימו בהבנות הדדיות, היא תקבע כללים שיפורסמו לגבי פיצוי או אי-פיצוי על יערות שנפגעו כתוצאה מנזק מלחמה.

המבקר לא קיבל תשובתה זו של הרשות וציין, כי "על רשות המיסים היה לקבוע עוד לאחר מלחמת לבנון השנייה מדיניות בנוגע לזכאות ניזוקים לפיצוי בגין נזקים ליער ולחורש. על הרשות לגבש את המדיניות בנושא, לעגנה בנוהל שיפורסם לציבור ובמידת הצורך ליזום שינוי חקיקה על פיה".