"שמרנות היא אחד האתגרים הכי גדולים של סטארט-אפים בספורט טק"

הטכנולוגיה ההולכת וחודרת לעולם הספורט תביא לשיפור ההישגים של הספורט הישראלי, כך משוכנעים השחיינים גל נבו ואנסטסיה גלושקוב, שהשתתפו במושב החותם את אירוע הסטארטאפים המבטיחים לשנת 2018. נבו, השחיין הישראלי המעוטר ביותר במדליות בתולדות השחייה בישראל אמר כי טכנולוגית הספורט-טק מתמקדת באיסוף נתונים רבים על פעילות הספורטאים כדי להביא אותם לשפור הישגים: "אנחנו רואים את זה בכל תחומי הספורט, הכל הולך לכיוון של איסוף מידע וניטור ביצעים. אנחנו רק עכשיו מתחילים לאסוף את כל הנתונים האלה והספורט-טק נמצא עדיין בחיתולים שלו מבחינת השימושים האפשריים בנתונים האלה". גלושקוב, שחיינית שחייה אומנותית ומשתתפת בארבע אולימפיאדות, אמרה כי השימוש בטכנולוגיה משפר את ההתייחסות לספורט בין השאר בבתי הספר וחוגי הספורט: "כשהורה רואה את השימוש בעזרים הטכנולוגיים זה משכנע אותו הרבה יותר לשים בראש שקט את היקר לו מכל, הילד שלו, כי הוא מבין שהיחס לספורט ולערכים רק יעשה לילד טוב".

במושב שעסק בשילוב טכנולוגיות מעולמות שונים בספורט השחייה אמרה גלושקוב כי טכנולוגיה מתקדמת סייעה מאוד לשחייניות נבחרת השחייה האומנותית: "בשנים האחרונות לקראת התחרויות והכניסה לכושר שיא, השתמשנו במצלמות שמצלמות את הבריכה מעל ומתחת למים בו זמנית, כי לפני כן לא ידענו איך אנחנו נראות מתחת למים ואיך אפשר להשתפר. אנחנו גם השתמשנו באוזניות MP עמידות למים כתחליף לרמקול התת-מימי המקובל בתחרויות בעולם, שלא התאפשר לרכוש אותו בתנאים הצנועים של הספורט בישראל".

גל נב אמר כי עולם השחייה זכה עד כה לפחות פיתוח טכנולוגי מתחומי ספורט אחרים, "אולי בגלל שזה ספורט יותר נישתי. מדובר כאן בפיתוח טכנולוגי שיכול לעזור גם למאמנים וגם לשחיינים באמצעות בינה מלאכותית ולמידה עמוקה". הטכנולוגיה שמפתחת סנסווים מבוססת על מצלמה שצלמת את מסלולי השחייה ועל תוכנה שמבצעת ניתוח תמונה ועיבודי בינה מלאכותית, שמספקת כל נתון אפשרי על הביצועים של השחיין ועל הדרך לשפר אותם. נתוני השחייה ניתנים לשימוש בזמן אמת ולאחר מכן מועלים לענן לצורך ניתוח מאוחר יותר.

לדברי נבו, אחד האתגרים של מפתחי טכנולוגיות ספורט-טק היא השמרנות שמאפיינת את מקבלי ההחלטות בספורט - בדרך כלל המאמנים: "שמרנות היא אחד האתגרים הכי גדולים של סטארטאפים בתחומים האלה. אתה מגיע למאמנים בגילאי 50-60 שהם פחות טכנולוגיים ופחות קל להם לאמץ דברים חדשים. אבל ברגע שהם מבינים שזה מביא מהפיכה לספורט, רוב האנשים מבינים שזו המהפיכה בדרך".

לדברי גלושקוב, אתגר קשה אף יותר מאפיין את היחסים של עולם השחייה האומנותית עם מנהלי הענף: "אנחנו נתקלים במכשולים בדרג הניהולי. אנחנו עדיין לא ענף מועדף למרות ההישגים של הענף של 20 השנים האחרונות. עדיין אנחנו נאלצות להסביר לדרג הבכיר מהי הטכנולוגיה ואיך היא תעשה לנו "חיים קלים יותר" ותשפר את הביצועים. זה מרדף אחרי תחנות רוח כי לא מבינים כמה זה ישנה את החיים של הספורטאים".

השניים תיארו יתרונות נוספים של הכנסת טכנולוגיה לתחום הספורט. "לא רק שזה מאפשר מהפן הטכני לקדם את העבודה של הספורטאי, אלא שזה מלווה אותך בזמן אמת וגורם לך להיות במיטבך", אמרה גלושקוב, "מצד המנטלי, כשספורטאי שנמצא בסביבה של טכנולוגיה שואפת מצויינות אז הרצון שלו לשאוף לספורט הישיגי יותר היא גבוהה יותר". נבו הוסיף: "הדוגמה של ישראל בתחום הספורט-טק היא מצוינת כי אנחנו חלשים בתשתיות הספורט עם 20-30 שנה פיגור אחרי מדינות בעולם ודווקא הטכנולוגיות שניתן להתקין בכל בריכה בישראל הן אלה שיכולות ליישר קו בינינו לבין מדינות מתקדמות, לאפשר לשחיינים לשפר את היכולת שלהם ולפרוץ קדימה".