אמא תרזה תתאים לשירות הציבורי?

ספורט לאומי חדש-ישן במדינת ישראל בשנים האחרונות מתרחש בשלב הסופי של מינוי לתפקידים בכירים בשירות הציבורי. אך זה עולה מועמדותו של אדם לכהונה ציבורית רמה, ומיד מתחילים מחול שדים ומרוץ מרתוני אחר מעשים פסולים וחטאים בלתי נסלחים, שבביצועם הוא נחשד. מעשים אשר בוצעו בדרך-כלל שנים רבות טרם מינויו לתפקיד הרם.

והריטואל חוזר על עצמו - משעולה מועמדותו של איש ציבור לתפקיד רם-מעלה (עיין ערך: יואב גלנט, גל הירש, יעקב פרנקל, ליאו ליידרמן ואחרים), ומיד מזדרזים אבירי הלוחמים בשחיתות בישראל - שהם על-פי רוב אינטרסנטים מובהקים ובעלי עניין - המבקשים לסכל את המינוי בכל מחיר מטעמים של קנאה, תחרות או נקמנות לשמה, באיצטלה של "טוהר המידות" - ועושים כל שביכולתם במטרה למצוא פגמים בהתנהגותם של המועמדים.

ועובדה מעניינת הראויה לציון - אותם פגמים וחטאים "בלתי נסלחים" לא מנעו מאותם אישי ציבור מלכהן תקופות ארוכות בתפקידים ציבוריים חשובים ורמים, ואין פוצה פה ומרכל.

כך שימש האלוף יואב גלנט שנים ארוכות כאלוף בצה"ל וכמפקד פיקוד הדרום. כך שימש פרופ' ליאו ליידרמן בשורה ארוכה של תפקידים בבנק ישראל, בבנק הפועלים ובדויטשה בנק. כך כיהן משה (צ'יקו) אדרי שנים רבות בתפקידי ניצב במשטרת ישראל, ולאחר מכן כמנכ"ל המשרד לביטחון הפנים. מדוע לא התעוררו אותם מקטרגים ואבירי טוהר המידות ושלפו את המידע החשוב "והמזעזע" שבידם עוד קודם לקידומם של אותם אישים לפסגת הפירמידה?

אנו מבקשים שיבחרו את אישי הציבור הבכירים שלנו כדי שינהלו את ענייני המדינה כראוי ועל-פי כישוריהם המקצועיים והצלחותיהם המוכחות מהעבר. אנו איננו שואפים שלנבחרי הציבור שלנו - ובוודאי שלא לפוליטיקאים - תהיינה תכונות של אמא תרזה או של היידי בת ההרים.

התאמתו של איש ציבור לתפקיד הבכיר צריכה להיעשות על-פי שיקולים ראויים ורלוונטיים, תוך בחינה עניינית ורצינית גם של עברו המקצועי והאישי וכמובן גם ניקיון-כפיו. לא סביר בעיניי שבכל עת שמועמדותו של איש ציבור עולה לדיון, יעלו בעלי אינטרסים מובהקים, בסיוע אמצעי התקשורת, טענות בלתי רלוונטיות מעברו הרחוק של המועמד, במטרה להבאיש את ריחו ולסכל את מינויו.

חוששני כי לכל בן אנוש יש שלדים, כאלה או אחרים, בארון. אך השאלה שצריכה להישאל היא מה גודלם, ובעיקר מה גילם של שלדים אלה. ושאלה נוספת - מהי מידת הצורך החיוני לעוררם מתרדמתם, שנים הרבה לאחר שהפכו לשלדים. כדברי המלך שלמה, החכם באדם: "כי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא" (קהלת ז' כ').

חוששני כי כתוצאה מצייד המכשפות המתואר לעיל, המתרחש שוב ושוב במקומותינו, ספק אם אנשים טובים, מוכשרים ורציניים ירצו להצטרף לשירות הציבורי. מוטב להם שיישארו בתחום הפרטי, יעשו לביתם ולמשפחתם ויימנעו מהתבזויות מיותרות. כך יצאו הם נשכרים - ומה חבל שהשירות הציבורי יימצא נפסד ויתכסה עד מהרה במעטה של בינוניות.

■ הכותב כיהן כשופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב.