"תחום התשתיות נהנה ממיעוט שחקנים והיצע גדול, כך שאפשר להגיע בו לתשואות גבוהות יותר מאשר בנדל"ן"

קרן ההשקעה בתשתיות ג'נריישן קפיטל (Generation Capital), שהוקמה לפני כחצי שנה על ידי ארז בלשה ויוסי זינגר, בשותפות עם קבוצת ויולה, נמצאת בישורת האחרונה לקראת הנפקה ראשונית של מניותיה בבורסה בת"א - המתוכננת להתבצע במהלך הרבעון הראשון. לאחר שהקרן השלימה סבב גיוס ראשוני של כ-230 מיליון שקל ביוני השנה, ומאז גייסה 30 מיליון שקל נוספים, צפויה ג'נריישן קפיטל לפרסם בתקופה הקרובה טיוטת תשקיף ראשונה ולצאת לסבב מצגות ("רוד שואו") בפני המשקיעים המוסדיים.

 קרן ג'נריישן קפיטל: תעודת זהות

התכנון של הקרן הוא לגייס מהציבור כ-100 מיליון שקל לפי שווי של כ-450-400 מיליון שקל "אחרי הכסף" ולאחר מכן, במידת הצורך, להמשיך בגיוסים בבורסה (מניות או אג"ח). אם ההנפקה תצליח, תהפוך ג'נריישן קפיטל לקרן הריט הסחירה הראשונה שבאמצעותה יוכל הציבור להשקיע בתחום התשתיות (בבורסה כבר נסחרות מספר קרנות ריט המשקיעות בנדל"ן מניב - ריט 1, סלע קפיטל, מגוריט ומניבים). 

בדומה לקרנות הריט של הנדל"ן, גם בתחום התשתיות נהנות הקרנות המונפקות מהקלות מס, כאשר הקרן התחייבה לחלק לפחות 50% מרווחיה (אך לא יותר מהתזרים הנובע מהנכסים) כדיבידנד לבעלי המניות. התחייבות זו הינה מהשנה השנייה לקרן. דמי הניהול שישולמו למנהלי ג'נריישן נגזרים משווי ההשקעות שביצעה בפועל - החל מ-1.75% טרם ההנפקה ועד ל-1% ככל שהיקף ההשקעות יעלה (לאחר ההנפקה הראשונית צפוי שיעור דמי הניהול לרדת ל-1.5%). בנוסף, תזכה חברת הניהול לאופציות במסגרת גיוסי הון של הקרן מהציבור.

יוסי זינגר, יו"ר ג'נריישן, כיהן בעבר כמנכ"ל גרנית הכרמל מקבוצת עזריאלי, כשהייתה בעלת השליטה בחברות סונול, סופרגז וטמבור. לפני כן, נמנה עם מייסדי חברת הייעוץ גיזה-זינגר-אבן, בה הוביל את תחום פרויקטי התשתיות. ארז בלשה, מנכ"ל הקרן, כיהן כמנכ"ל וסמנכ"ל כספים בחברות מובילות בתחומי האנרגיה, התחבורה והסביבה, ביניהן גרנית הכרמל, GES, מתקן ההתפלה בפלמחים וסיטיפס, וכן שימש כיועץ פיננסי בחברת TASC, ובין היתר ייעץ למדינת ישראל ולחברות בתחומי התשתיות.

"הבעלות על פרויקטים צריכה להישאר בידי גופים מקומיים"

בריאיון שנערך עם השניים ב"גלובס" טוען בלשה כי "העשור הקרוב בהחלט יהיה עשור של קפיצת מדרגה בהשקעה בתשתיות בישראל. המדינה שמה דגש על השקעה בתחום בכל הסגמנטים. מאז שנות ה-90 ההשקעות בתחום נמצאות בעלייה, אבל ישראל עדיין נמצאת בפיגור גדול לעומת העולם המפותח. תחום הגז הטבעי מתפתח במהירות ונבנות תשתיות בכל הארץ, ובמקביל ייצור החשמל עובר בהדרגתיות לידיים פרטיות.

"העולם הסולארי מאוד מעניין, כשעלויות הייצור בתחום צנחו בשנים האחרונות ואין צורך בסבסוד ממשלתי יותר. גם כאן אם המדינה רוצה להגיע ליעד שלה, של 20% הפקת חשמל מאנרגיה סולארית ורוח, יהיו השקעות מאוד גדולות בשנים הקרובות", הוא מוסיף. "בתחום המים, כידוע, צפויות השקעות מאוד גדולות בשנים הקרובות בגלל שפשוט אין ברירה, כך שתחום ההתפלה ימשיך ויצמח בקצב מאוד גבוה בשנים הקרובות. גם נושא הטיפול בפסולת נכנס לפעילות משמעותית, גם כאן בגלל שאין ברירה וצריך ליישר קו עם מה שקורה בעולם".

קרן ג'נריישן מתמקדת בהשקעות בתחומי התשתיות והאנרגיה: חשמל, גז טבעי, תחבורה, סביבה, מים, בינוי זכייני ועוד. בגיוס הראשוני שביצעה הקרן בחודש יוני השנה השתתפו שורת גופים מוסדיים ופרטיים מהשוק הישראלי, בהובלת הקופות המפעליות המנוהלות על ידי בתי ההשקעות פסגות ואי.בי.אי.

זינגר: "שוק התשתיות בארץ מעניין מאוד גופים בינלאומיים, אבל אני חושב שהבעלות על פרויקטים צריכה להישאר בידי גופים מקומיים, ולקרן כמו שלנו עם הניסיון והידע יש יתרון מאוד גדול. לגבי שוק הסולאר, זה שוק שהולך להכפיל את עצמו פי 4 בשנים הקרובות. זה מוצר שמחבר יזמות ותשואה סולידית, במנותק מתנודות המאקרו, עם תנודתיות וסיכון נמוך".

במגורים התשואות מאוד נמוכות היום, במשרדים קצת יותר גבוהות. מה התשואה שאפשר להשיג בתחום התשתיות?

בלשה: "בניגוד לנדל"ן למגורים ומשרדים, תחום התשתיות נהנה ממיעוט שחקנים והיצע גדול של פרויקטים, כך שאפשר להגיע בהגדרה לתשואות יותר גבוהות מהנדל"ן המניב במגורים או משרדים. בהחלט התשואות צפויות להיות יותר אטרקטיביות לעומת קרנות הריט של הנדל"ן".

זינגר: "פרויקט תשתית ממוצע עולה הרבה יותר לעומת פרויקט נדל"ן. יש לנו תוכנית מאוד מסודרת לגבי מה אנחנו מתכננים לעשות בכל מגזר בתחום התשתיות וגם בתתי המגזרים, כמו למשל חלוקת הגז או הסולאר. כבר הוכחנו שאנחנו יכולים להתארגן מהר מאוד ולהוביל ולסגור עסקה בצורה מקצועית ומהירה מאוד. אנחנו גם מתכננים לחלק דיבידנד שוטף".

"התחבורה הציבורית היא קטר הצמיחה בענף התשתיות"

הקרן, שהוקמה כאמור בחודש יוני השנה, סגרה כבר שלוש עסקאות. זמן קצר לאחר הגיוס, בתחילת יולי, רכשה הקרן 49% מחברת ההסעות בון תור בכ-100 מיליון שקל. לאחר מכן שילמה הקרן 70 מיליון שקל עבור 50% מרפק אנרגיה, המחזיקה בשתי תחנות כוח הנמצאות בשלבי הקמה בצפון הארץ - רמת גבריאל ואלון תבור. בעסקה נוספת, קטנה יותר, רכשה הקרן 50% מחברת להב הרים ירוקים הפועלת בתחום האנרגיה הסולארית בכ-34 מיליון שקל.

ההשקעה בחברת ההסעות בון תור קצת מוזרה למתבונן מהצד. זה לא נחשב ממש לתשתיות.

בלשה: "זיהינו הזדמנות כי תחום התחבורה הציבורית עובר הפרטה והרבה מאוד אשכולות יוצאים למכרזים, ויש כאן מקום לצמיחה בשוק שהולך וגדל. יש לבון תור פוזיציית שוק חזקה בשני מגזרי פעילות, החברה מאוד תזרימית עם הנהלה חזקה והישגים מוכחים. יש שם מגוון אפשרויות השבחה ואקזיט. בעולם מחברים היום בין תשתיות ותחבורה ציבורית. בהחלט".

זינגר: "בעיניים שלי, התחבורה הציבורית היא הקטר של הצמיחה בענף התשתיות בשנים הקרובות, כי הפתרון של העומס בכבישים טמון בשילוב של תשתיות פיזיות וציבוריות, שבהם האלמנט התפעולי דרך שאטלים או רכבות קלות הוא מאוד חשוב. החיבור של הפרטה של אשכולות תחבורה ציבוריים והתפתחות הענף, יביא להמשך צמיחה חזקה בתחום בשנים הקרובות. המבנה של תחבורה ציבורית מאוד דומה לפרויקט. בדרך כלל מדובר במכרזים של המדינה ל-12 שנים. הפעילות של בון תור בתחום ההיסעים היא מאוד סולידית, בעיקר תלמידים ועובדים. היתרון שם הוא התקשרויות ארוכות טווח, כך שבהחלט זיהינו כאן הזדמנות".

לאחר 3 העסקאות האחרונות כבר לא נשאר כיום כמעט כסף בקרן. אתם עובדים על עסקאות נוספות?

בלשה: "בוודאי. אנחנו עובדים על כמה עסקאות במגוון תחומים. יש לנו בצנרת הרבה השקעות מאוד אטרקטיביות לשנה הקרובה. את העסקאות הראשונות, אגב, עשינו לפני שסגרנו את גיוס הקרן הראשונה".

זינגר: "צריך להבין שקרנות ציבוריות בתחום התשתיות קיימות בעולם כבר הרבה מאוד שנים. זה כלי שנמצא בהתפתחות, עולם שהולך וגדל לאורך השנים. הכלי הזה שהקמנו - לקרן אין תאריך סיום והיא לא מתפרקת, היא מתאימה מאוד לעולם התשתיות, עם מגוון כלים כמו הגנות מדינה למשל, שצפויה לספק תשואה גבוהה יחסית ויציבות לטווח ארוך עם קורלציה נמוכה מול השוק - כל זה מתאים מאוד למשקיעים מוסדיים וגם לפרטיים".

בלשה: "זה מהלך מתבקש וחלק חשוב בהתפתחות ובשכלול שוק ההון, ההנגשה של עולם התשתיות למשקיעים. עד היום ההשקעות בתחום היו רק על ידי משקיעים מוסדיים, וכעת גם משקיעים פרטיים יוכלו להשקיע בזה". 

הקרנות הוותיקות: מנהלות מיליארדי דולרים ומשלמות דמי ניהול של עשרות מיליוני שקלים בשנה

בישראל פועלות בעשור האחרון שתי קרנות ענק להשקעה בתחום התשתיות, הניזונות מכסף מוסדי ומשלמות מדי שנה עשרות מיליוני שקלים כדמי ניהול ליזמיהן: קרן תשתיות ישראל (תש"י) שהחלה לפעול ב-2007, וקרן נוי, שהצטרפה ב-2011. 

 קרנות התשתיות הקיימות

את קרן תש"י הקימו קבוצת הביטוח הראל, עו"ד יהודה רוה וירון קסטנבאום (השותפים המנהלים), והיא גייסה עד היום כ-7 מיליארד שקל (בשלוש קרנות) שהושקעו בתחומי התשתיות, האנרגיה והתחבורה. בין השקעותיה הבולטות של תש"י: כביש 6, חברת התשתיות ורידיס, נתיבי היובל (כביש 431), מילגם (שירותים מוניציפליים), דרך הים (מתקן ההתפלה בפלמחים), סוויספורט (מסוף המטענים בנתב"ג), סיטיפס, דליה אנרגיות וצינור הגז המצרי (EMG) - השקעה שלאחרונה "קמה לתחייה". דמי הניהול השנתיים בקרן תש"י עומדים על כ-1.5% מכספי הגיוס.

את קרן נוי מובילים היו"ר פיני כהן והמנכ"לים רן שלח וגיל-עד בושביץ (שותפים מנהלים). הקרן החלה לפעול במאי 2011, וגייסה עד היום כ-6 מיליארד שקל (גם היא בשלוש קרנות). במהלך התקופה שחלפה מאז הקמתה הורידה הקרן את דמי הניהול שלה מ-1.75% בקרן הראשונה לכ-1.5% בקרן השנייה, ובקרן השלישית הופחתו דמי הניהול לרמה של 1%-1.25%. הקרן השקיעה עד היום בין היתר במספר פרויקטים גדולים בתחום הסולאר, עיר הבה"דים, כביש 6 ופרויקט אגירה שאובה בכוכב הירדן.