המיליונר, בת הטיפוחים או צעיר שמרן וגאה: המחליפים של אנגלה מרקל עולים למגרש

מיליונר שניהל את עסקי קרן ההשקעות הגדולה בעולם בגרמניה, פוליטיקאית שאפתנית שנחשבת לבת טיפוחיה של הקנצלרית אנגלה מרקל וצעיר אולטרה-שמרן גאה, שקורא לנקוט מדיניות קשוחה נגד הגירה - אלה שלושת המועמדים המרכזיים שיתמודדו בסוף השבוע הקרוב על תפקיד ראש מפלגת השלטון השמרנית של גרמניה (CDU), בבחירות הפנימיות שיתקיימו בקונגרס המפלגה שייפתח בשישי בהמבורג.

בשבועות האחרונים חרשו המועמדים את גרמניה, כשהם עוצרים בכנסי בחירות במזרח ובמערב, מציגים מדי כמה ערבים את מרכולתם הפוליטית על אותה הבמה, מתווכחים, עונים לשאלות, ובעיקר מדגמנים את החופש שחווה המפלגה אחרי שהקנצלרית מרקל הודיעה כי לא תתמודד על התפקיד, אותו החזיקה ברציפות מאז 2000. "המפלגה שלנו חיה!", הכריז סגנה של מרקל באחת מהעצרות. שני נושאים כיכבו במרכז מערכת הבחירות הקצרה בתוך ה-CDU - כלכלה והגירה.

מי שייבחר להחליף את מרקל בתפקיד ראש המפלגה ייחשב החל מסוף השבוע הקרוב גם כמועמד המוביל להחליף אותה בתפקיד הקנצלרית, אם וכאשר תפרוש. לכן, ברחבי אירופה עוקבים בעניין בשבועות האחרונים אחרי מסע הבחירות הפנימי ב-CDU, שעשוי להשפיע על היבשת כולה.

 המחליפים של אנגלה מרקל

הקאמבק המפתיע לפוליטיקה

ההפתעה נכון לעכשיו היא פרידריך מרץ (63), שנחשב ליריב מר של מרקל בתחילת שנות ה-2000, פרש מהפוליטיקה לפני כעשור כדי לעשות לביתו, וחזר להתמודד על התפקיד עם הכרזתה של מרקל לפני כחודש כי תוותר עליו. "במשך שנים אמרו ב-CDU 'אנחנו צריכים מועמדים ראויים לעידן שאחרי מרקל, מישהו כמו מרץ'", כתב לאחרונה העיתון "פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג", "אבל אף אחד לא חשב שזה יהיה מרץ עצמו שיחזור".

מרץ פרש מהפוליטיקה ב-2005, אחרי שהפסיד בשורת התמודדויות בתוך המפלגה מול מרקל, וב-2009 פרש רשמית מהבונדסטאג. מרץ, עורך דין בהכשרתו, קיבל הצעה אטרקטיבית להתמנות לשותף במשרד עורכי הדין האמריקאי "מאייר בראון", ובמקביל מונה כדירקטור בשורה של ארגונים ומוסדות ציבוריים. הוא שמר רגל בזירה הפוליטית על ידי נוכחות בארגון המקדם קשרים בין אירופה לארה"ב, אבל בעיקר התרכז בלהרוויח מיליונים ולטוס בשני המטוסים הפרטיים שהוא מחזיק.

מרץ תמיד נחשב בגרמניה למי ששייך לאגף הפרו-עסקי של המפלגה השמרנית. הוא קרא לבצע רפורמה במיסוי שתהיה כה פשוטה עד ש"אפשר יהיה לכתוב את כולה על תחתית כוס בירה", במקום הנוסחאות המסובכות המאפיינות את הביורוקרטיה הגרמנית. ב-2010, בתגובה למשבר הפיננסי העולמי, פירסם ספר שכותרתו: "ליזום יותר קפיטליזם". לפני שנתיים אימץ את ההמלצה של עצמו, והפך ליו"ר הדירקטוריון בגרמניה של קרן האחזקות הגדולה בעולם - "בלאקרוק". הקרן, בעלת נכסים בשווי 6.4 טריליון דולר, משקיעה ברוב החברות הגרמניות הגדולות, ומתוקף תפקידו נפגש מרץ בעקביות בשנים האחרונות עם ראשיהן. שכר הבסיס שלו היה 50 אלף אירו בחודש. בפרופילים ובראיונות שהעניק מאז הקפיד להבהיר כי כל עוד מרקל נמצאת במפלגה "אין שום סיכוי שאחזור לפוליטיקה".

לכן, חזרתו לבמה הפוליטית, שנעשתה בקמפיין מתוזמן היטב בדיוק באותה הדקה שבה מרקל הודיעה על פרישתה, הפתיעה רבים. בין המופתעים היתה גם המתמודדת שנחשבה כבעלת הסיכויים הטובים ביותר לרשת את מרקל, הפוליטיקאית אנגרט קראמפ-קארנבאואר, שכיהנה במשך שש שנים כראשת מדינת המחוז הקטנה זאארלנד, וקודמה בתחילת השנה על ידי מרקל לתפקיד מזכ"לית המפלגה. גם המועמד השלישי לתפקיד, יינס שפאן, שצמח בשורות צעירי המפלגה ונחשב למתנגד חריף למדיניות ההגירה של מרקל, הופתע מהאיגוף מימין שנוצר עם הכרזת מרץ על התמודדות.

במהלך הקמפיין הקצר והאינטנסיבי הצליח מרץ לתפוס את רוב הכותרות - לא תמיד באופן חיובי. הגרמנים, שגם כך הסתכלו בחשד על קשרי ההון-שלטון שלו, ושאינם אוהדים פוליטיקאים בעלי מיליונים ומטוסים פרטיים, לעגו לחוסר המודעות העצמית שלו כשהגדיר את עצמו בראיון כשייך ל"מעמד הביניים פלוס". למרות שהכנסתו מציבה אותו במאיון העליון, הסביר כי התכוון לשורשיו הצנועים ולכך שהוא מתחבר ל"ערכים של מעמד הביניים".

לאחר מכן, כיוון מרץ את הקמפיין לעבר הנושא הנפיץ ביותר על סדר היום הגרמני - משבר ההגירה. הוא עורר סערה כשקרא "לדון מחדש" בסעיף בחוקה הגרמנית המקבע את זכות בקשת המקלט. "אנחנו המדינה היחידה באירופה שבה זכות זו מעוגנת בחוקה, ותמיד חשבתי שצריך לדון בכך מחדש, על רקע הצורך בפתרון כלל-אירופי", אמר. שפאן, מצדו, קרא לגרמניה לא לחתום על אמנת האו"ם לפליטים, כמו פולין וישראל למשל, מחשש שהיא תחייב לתת מקלט למאות אלפי פליטים נוספים. קראמפ-קארנבואר, שעדיין מביעה תמיכה בהחלטה של מרקל לפתוח את הגבולות מסיבות הומניטריות בקיץ-סתיו 2015 ליותר ממיליון פליטים, מבקשי מקלט ומהגרים, הבטיחה עם זאת לגרש מגרמניה מהגרים שפשעו, ולמנוע באופן תמידי את חזרתם למדינה.

שני המועמדים המובילים - מרץ וקראמפ-קארנבאואר - גם מייצגים גישות שונות לגבי עתיד המפלגה השמרנית. בעוד מרץ ניסה בתחילה לשדר כבוד כלפי הקנצלרית, בשבוע האחרון הכפפות הוסרו. "אני מתנגד נחרצות להתייחס לקואליציה הרחבה כמצב עניינים נורמלי", אמר על ממשלת האחדות, שהפכה לסימן ההיכר של מרקל. "אנחנו לא צריכים לאמץ את כל העמדות של הסוציאל-דמוקרטים", הוסיף. הוא גם ביקר בחריפות את חוסר התגובה של מפלגתו לצמיחת כוחה של "אלטרנטיבה לגרמניה", ואמר כי הוא מתכוון ל"להפחית בחצי" את כוחה הפוליטי.

לכן, הבחירות בסוף השבוע עשויות להיות בעלות השלכות מיידיות על יציבות הממשלה הגרמנית.

אם קראמפ-קארנבאואר תיבחר, ניתן לדמיין אותה ואת מרקל עובדות יד-ביד לתקופה מסוימת, עד לבחירות חדשות או לחילופי תפקיד מסודרים. אם מרץ ייבחר, יהיה מדובר בעימות פוליטי מיידי.

1,001 נציגי המפלגה יכריעו

את הבחירות יכריעו 1,001 נציגי המפלגה בסוף השבוע, בהצבעה חשאית. מתוך 289 שאמרו לעיתון "בילד אם זונטאג" ביום ראשון האחרון כיצד יצביעו, הרוב יבחרו במרץ (144 לעומת 99 לקרמפ-קארנבאואר). עם זאת, רבים מתומכי מרקל במפלגה נמנעים מלהודיע רשמית כי יתמכו בקראמפ-קארנבאואר, מחשש שהדבר יפגע במועמדת, שעיקר הקמפיין שלה היה ניסיון להתרחקות עדינה מהקנצלרית.

קשה לחזות מי ייבחר, אבל למרץ יש פוליסת ביטוח: "אם הוא לא ייבחר לראשות ה-CDU, אנו בהחלט נעריך אם הוא ישוב לעבוד בעבור בלאקרוק", אמר האיש מאחורי הקרן הגדולה בעולם, לארי פינק.

זה אינו סוד ב-CDU כי קראמפ-קארנבאואר, שיש המכנים בזלזול "מיני-מרקל", היא המועמדת המועדפת על הקנצלרית, וחלק מתוכניתה להישאר בתפקיד זה גם לאחר הבחירות בסוף השבוע. עם מרץ, מעריכים רוב הפרשנים, הדברים יגיעו לכדי פיצוץ בתוך חודשים ספורים. "התוכנית של מרקל להישאר קנצלרית תעבוד רק אם המועמדת שלה תיבחר", כתב ה"שפיגל".