בית הדין הארצי לעבודה נתן במארס 2018 פסק דין עקרוני של בסוגיית הטיפים (להלן: "פסק דין קיס") בתחום המסעדות ובתי האוכל. פסק דין נוסף בסאגה בלתי נגמרת של פסקי דין שעסקו בנושא הטיפ. חלק מפסקי הדין הם מתחום דיני העבודה והביטוח הסוציאלי וחלקם מתחום דיני המס. על-פי החלטת בית הדין בעניין קיס, ביצועו של פסק הדין עוכב עד ליום 1.1.2019, כך שבקרוב מאוד צפוי להתחולל שינוי מהותי בתנאי העסקתם של המלצרים.
מאחר שסוגיית הטיפים נדונה בכל פעם בהקשר אחר ועל רקע היעדר חקיקה בנושא, לא קיים בדין פתרון הוליסטי לסוגיות השונות המתעוררות בקשר לטיפים המשולמים למלצרים. אף פסק דין קיס, שכאמור צפוי להביא לשינוי מהותי בתנאי העסקתם של המלצרים, אינו מהווה ואף אינו מתיימר להוות פתרון שלם ומלא לסוגיית הטיפים. כך מציין בית הדין הארצי בפתח פסק דינו הפיוטי: "נדגיש כי דיוננו עוסק במעמד התשר ככל שהוא נוגע לדיני הביטוח הלאומי ולמשפט העבודה בלבד, והוא אינו בא לקבוע הלכות בנושאים שאינם מצויים בגדרי סמכותו העניינית של בית הדין". ואכן סמכותו של בית הדין הארצי לעבודה היא בגדרי משפט העבודה בלבד ולא במשפט המסים.
אז מה הולך להשתנות? השינוי העיקרי הוא שהחל מ-1 בינואר, התשר שמשאיר הלקוח שייך לבית העסק והוא חייב להשתמש בו לצורך תשלום שכר עבודתם של נתוני השירות במסעדה. בעל העסק יכול להתנות על הסדר זה (במסגרת טופס הודעה לעובד, למשל), כך שמהתשר המשולם על-ידי המעסיק כשכר עבודה ינוכו תשלומי החובה החלים על המעסיק. כפי שכבר דובר רבות, ההשלכה העיקרית בהקשר הזה היא על העובד ולא על המעביד, כאשר החל ממועד זה תלוש השכר שלו ישקף את מלוא הטיפ כהכנסת עבודה וההפרשות בגינו יעשו כאחוז ממלוא סכום התשר.
ומה לא הולך להשתנות? כפי שבית הדין ציין בעצמו, אין לפסיקתו השלכות על תחום המס, מאחר שבית הדין נעדר סמכות עניינית לקבוע כל קביעה בתחום זה. עד כה, לעניין דיני המס, התשר לא נחשב להכנסה של המסעדה, כך שמבלי להיכנס לשאלה אם יש לרישום התשר כהכנסה של המסעדה בכלל השלכה (לאור זאת שלצד הרישום כהכנסה יש גם רישום כהוצאה), לפסק הדין המחוזי "אין כוח" להפוך תשלום שעד כה לא נחשב להכנסה לצורכי מס לכזו.
ולמרות זאת, אף אם נאמר שרישום התשר כהכנסה של המסעדה הוא תוצאה מסתברת של המתואר לעיל, הדבר לא יביא להגדלת חבות מס ההכנסה של המעסיק.
לגבי סוגיית המע"מ, הנושא מעט סבוך יותר. ראשית כמו שציינו, אין בכוחו של פסק דין קיס לשנות את הדין הנוהג לפיו התשר אינו חייב במע"מ. לדעתנו אף לגופו של עניין, קיים בסיס איתן לטענה לפיה התשר אינו חייב במס ערך מוסף בשל העובדה שהמסעדה לא גובה אותו עבור עצמה, אלא עבור המלצר.
אם נסכם רשימה קצרה זו, לדעתנו בכל הקשור להיבטי המס ולחבות האישית של בעל העסק במסים, למעט בנושא ניכוי מס במקור למלצר, אין לפסק דין קיס כל משמעות בשדה המס.
■ הכותבים הם יועצים משפטיים של איגוד המסעדות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.