ביקורת נוקבת נשמעה היום (ד') בכנסת על הסכם עליו חתמו בימים האחרונים ההסתדרות והתאחדות בוני הארץ - הארגון היציג של קבלני הבניין בישראל, בשל סעיף לפיו ניתן יהיה להטיל קנסות על פועלים שיפרו הוראות בטיחות. וכי הכסף יועבר לקרן בשליטת הקבלנים.
"ההסכם בין התאחדות בוני הארץ ובין ההסתדרות הוא הסכם מצמרר", קבעה בפתח הדיון יו"ר הוועדה, ח"כ שלי יחימוביץ (המחנה הציוני) שיזמה את הדיון. עוד אמרה יחימוביץ' כי "במצב הקיים של היעדר תקני בטיחות, רשם הקבלנים לא מפעיל סנקציות על יזמים וקבלנים. אך בסופו של דבר נחתם הסכם שקובע שיש רק קבוצה אחת שאמורה לשאת בעונש ולשלם את המחיר - פועלי הבניין עצמם. בעיני זה מצמרר. מוסרית ומעשית, מה גם שרוב תאונות בניין נגרמות לא בגלל שעובדים לא חבשו קסדה, אלא כי לא נעשה מינימום למנוע מוות, כמו פריסת רשתות מתחת לפיגומים שקבלנים נמנעים מלעשות. העובדים הם גם משלמים בדמם, או נשארים נכים". יחימוביץ' מתחה ביקורת על התאחדות בוני הארץ שלא שלחו אף נציג לדיון: "התאחדות בוני הארץ אישרו הגעה לדיון הזה ולא הגיעו. במקומם גם אני לא הייתי באה. ההסכם הזה היה מחתרתי ומאחורי הגב. אם מישהו יעז להטיל על עובד קנס אני אתגייס לצדו ואשיג לו סיוע משפטי כדי שלא ישלם את הקנס הזה. מכל ההבטחות ששמענו אחרי השביתה שלא הייתה, יצא רק ההסכם הזה לרעת הפועלים. אנחנו בודקים האם הדבר המפלצתי הזה הולך להיאכף".
היועץ המשפטי של הפורום למניעת תאונות עבודה, עו"ד ישראל אסל, הוסיף: "ההסכם בין ההסתדרות להתאחדות בוני הארץ נוגד את כל תקנות הבטיחות בעבודה וגם את פסיקות בית המשפט העליון. כתוב בצורה מפורשת שמנהל העבודה אחראי לבטיחות - עכשיו העובד אחראי". אסל תלה את האשמה במשרד העבודה: "החוליה הכי חלשה במשרד העבודה זאת התובעת הראשית. כמה כתבי אישום היא הגישה לבית הדין לעבודה בגין הפרת פקודת הבטיחות לעבודה? זה כמו בית משפט לתעבורה - צריך רק להוכיח יסוד עובדתי. זה הכי קל שבעולם. איפה כתבי אישום?" שאל אסל שדווקא קיבל תשובה בעניין מגליה לוי, התובעת הראשית במשרד העבודה, שנכחה בדיון שאמרה כי "ב-2017 הגשנו 7 כתבי אישום, ב-2018 הוגשו 35 כתבי אישום".
עו"ד הדס תגרי, שמנהלת את הקבוצה למאבק בתאונות הבנייה, אמרה לגבי הסכם ההסתדרות-בוני הארץ כי "להערכתי הדבר הטוב בהסכם הזה הוא שאי אפשר ליישם אותו. במישור ההצהרתי, חמור להטיל את האחריות על הפועלים. הבעיה המרכזית שלנו היא משרד העבודה, שהנושא הזה לא עומד שם על סדר היום. יש עלייה של 30% במספרי ההרוגים מאז שנה שעברה. מנהל מינהל הבטיחות ארז מימון התפטר תוך האשמות קשות כלפי הנהלת המשרד. עברו שישה שבועות מאז ולא מינו עדיין את ועדת האיתור - שצריכה לפרסם מכרז וגם לזהות מועמדים.".
בתגובה לעניין זה הסביר הממונה על זרוע העבודה במשרד העבודה והרווחה, מוטי אלישע, כי "זה תפקיד מורכב, ולכן ביקשתי שנגייס מועמדים באמצעות חברה חיצונית. בינתיים יש ממונה בפועל, אריק שמילוביץ שעשה את התפקיד בעבר. תוך 6 חודשים ימונה ממונה בטיחות".
ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) אמר בהמשך כי: "אני מברך על התייצבותה של ההסתדרות למאבק, ומצטער על כך שהם לא באו להתייחס לשאלות. מה שקורה בשטח עדיין חמור מאוד - בלי קסדות, בלי רתימה בגובה. הדיבורים משמעותיים אבל הם לא שווים שום דבר. צריך לקדם שינויים בשטח. צריך לבדוק אם ההישגים שהושגו בהסכם של ההסתדרות הם ההישגים הנכונים".
בנקודה זו הוסיפה תגרי כי: "יש 20 תקנים לא מאוישים לפני שמוציאים תקנים למשרות חדשות?! רק בחודשיים האחרונים יצאו מספר מכרזים. מה קרה איתם? למה אנחנו לא רואים עוד מפקחים. עד דצמבר אמרתם אי אפשר בגלל תנאי השכר. אחרי זה השר כץ אמר חוזים אישיים והבעיה הזו נפתרה. זה היה לפני שנה. שום דבר לא השתנה. הנושא של קו חם - עוד חצי שנה. למה? איך אתם מטילים עליהם קנסות בלי שיש להם אפילו לאן להתלונן?"
אריק שמילוביץ, מנהל מינהל הבטיחות במשרד העבודה: "לגבי העיצומים הכספיים: בגלל מחסור בכוח אדם ובמערך העיצומים אצלנו במשרד, זה תהליך שלוקח זמן. אנחנו שולחים לקבלן, הוא שולח לנו התייחסויות מעורכי דין, שקשה לנו כרגע להתמודד איתן".
סרג'יי מרצ'נקו, אחיו של אנטון ז"ל שנהרג באוקטובר האחרון בפרויקט של אלקטרה בנייה בבת ים שהגיע לדיון, קיבל אף הוא את זכות הדיבור ואמר: "זו יריקה בפרצוף. הביאו רתמות לעובדים קרוב לשעתיים אחרי מות אחי. אין פיקוח, אין הרתעה. יש הרבה אתרים שלא רואים שום פיקוח. בגלל זה רוב ההרוגים. אתם יכולים להסתכל לי בעיניים. כרגע יש 38 משפחות. זה לא רק המספר הזה אלא כל המשפחות והחברים. נשארתי בן יחיד. אני הייתי לוחם בגבעתי ולא יכולתי לסיים את השירות כמו שרציתי. לא אוכל להמשיך את החיים כמו שרציתי. צריך להוביל שינוי דחוף. יום למחרת מות אחי מתו עוד שלושה. אם מנהל עבודה ידע שהוא ילך לכלא אם מישהו ימות, אתם יכולים להיות בטוחים שכולם יהיו רתומים".
מנהל אגף בכיר ברשם הקבלנים, אילן אליהו הוסיף מייד אחריו כי: "לפני שאני נוקט אמצעי משמעת נגד קבלנים אני צריך להזמין אותם לשימוע. בשנה וחצי האחרונים נעשתה פעילות הסברתית גדולה לרבות פעילות באינטרנט. אני צריך להוציא אזהרה לשימוע בגין הפרה בטיחותית. בחודשים האחרונים הזמנתי שמונה חברות, מתוכן התבצע שימוע ל-4 חברות ובחודש דצמבר יתקיימו ארבעה נוספים. 4 חברות ששמענו הציגו שיפור בבטיחות ולכן לא הופעלו נגדן סנקציות. זה מעודד את הקבלנים להשתפר".
בתגובה אמרה יחימוביץ בסוף הדיון כי "לא יכול להיות שחברות שהפרו כללי בטיחות לא יקבלו סנקציות ויקבלו קלירנס מלא על ההפרות. זה נוהג ששומט את הקרקע מתחת לכוח של סנקציות. אני מיואשת. עבירות בנייה מתבצעות באלפיהן, פועלים נהרגים בעשרותיהם ונפצעים במאותיהם ורשם הקבלנים הוציא רק 8 צווי בטיחות. יש פסיקה חדשה מהשבוע שמאפשרת לפרסם שמות של חברות עברייניות בטיחות. לא מבינה למה לפי רשם הקבלנים אי אפשר לפרסם שמות של חברות שהפרו את כללי בטיחות. בהמשך לדבריה אמר אילן אליהו כי: "הנושא ייבדק".
יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן הדף בשיחה עם "גלובס" את דבריה של יחימוביץ' שההסכם נעשה במחשכים "זה שהיא לא שמעה על זה, לא אומר שזה מחתרתי. אמרתי מעל כל במה שאני אגיע להסכם גם עם התאחדות הקבלנים" אמר ניסנקורן. בענין אי הגעת נציג מטעם ההסתדרות אמר "אני לא מוכן לדיון פוליטי. בדרך שלי מספר הנפגעים יירד דרמטית".
מהתאחדות בוני הארץ נמסר בתגובה: "ההתאחדות הינה צד להסכם היסטורי שמטרתו אחת - הבטחת התנהלות של כלל העובדים באתרי הבנייה על פי נהלי הבטיחות והחוק".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.