העיצוב המאצ'ואיסטי של הרנגלר ירגש את המכורים לשטח

חובבי השטח המכורים הם שבט סגור שאת מנהגיו זר לא יבין. הם רוכשים רכבי שטח במאות אלפי שקלים ומוציאים עוד עשרות אלפים על שיפורים, רק כדי שיוכלו לנפץ אותם על משעולים מסולעים שמובילים לשום מקום. הם מאושרים לטבול בבוץ עד גובה החלונות ואם תעזבו אותם לרגע בלי השגחה, הם ימהרו לקושש עצים ולהרתיח קפה בוץ על מדורה, גם אם בחוץ 45 מעלות בצל. בתוך הכת הזו יש כמה פלגים, ובעלי ג'יפי הרנגלר הם הקיצוניים ביותר.

 ביצועים ונתונים

לפיכך כשלקחנו את הרנגלר JL החדש, יורש העצר הרשמי, לבשנו ג'ינס, חבשנו משקפי שמש קשוחות ויצאנו לאחד משטחי הכינוס המוכרים של הג'יפאים בתקווה לתפוס את מקומנו הראוי בראש הלהקה. אבל ההתחזות נחשפה חיש קל - "זאת גרסת הספורט ולא רוביקון", אמר מישהו באכזבה; "אין לו אפילו הגבהות", אמר אחר בחלחלה; "המנוע הוא שני ליטר עם ארבעה צילינדרים", אמר שלישי וסתם את הגולל אל שאיפתנו לטפס בסולם הסטטוס. בקיצור, רכישת ג'יפ רנגלר בלבד לא מקנה לכם אוטומטית חברות במועדון - היא רק נקודת מוצא.

ענייני הירארכיה שבטית לחוד, הרנגלר החדש הוא כלי מרשים מאוד גם בתצורתו הבסיסית. הוא נראה כמו 'ביגפוט', שמתנשא גבוה מעל רוב כלי הרכב בסביבה, נמתח לאורך 4.9 מטר ומחצין את הקווים הרבועים והמסורתיים ואת הכנפיים הצדדיות האייקוניות של הרנגלר לדורותיו. אם מוסיפים לתמונה חישוקים צבועים, שעוטים עליהם צמיגי שטח קרביים, פגושים קשוחים, גריל אנכי מחורץ, דלת אחורית בעיצוב תעשייתי ומכסה מנוע שבמרכזו בליטה עם חריצים עיליים שחורים נוסח חזיר-יבלות, מקבלים מנת-יתר של מאצ'ואיזם הוליוודי. מה שהאמריקנים נוהגים לכנות בחיבה "Bad-Ass".

חדי-העין יבחינו שעיצובו של הדור החדש מעט מעוגל וזורם יותר, ושפנסי החזית העגולים מוטמעים בתוך המרכב לטובת שיפור האווירודינמיות וצריכת הדלק. אבל כל ג'יפאי יודע, שאווירודינמיות וצריכת דלק זה ללוזרים, והפנסים החשובים באמת הם אלה שנרכשים בנפרד ומוברגים אל הגג.

מבלי להיכנס למוקשים מגדריים, נציין רק שסף הכניסה גבוה מאוד והכניסה לתא הנוסעים כנראה לא תוכננה עבור מי שלובש שמלה ונועל עקבים. מרחב הפנים הנדיב של גרסת חמש הדלתות הוגדל עוד יותר בדור החדש ובסיס גלגלים באורך שלושה מטר ביחד עם דפנות זקופות וחלל דמוי תיבה יספקו את כל המרחב הנדרש לא רק לארגזי ירקות מהשדה אלא גם למשפחות פעילות על מטען. כבונוס מקבלים משקל העמסה ויכולת גרירה מרשימים.

מיישרים קו עם התעשייה המודרנית

מעצבי הג'יפ הלכו רחוק - אולי רחוק מדי יטענו הטהרנים - בניסיון לפנות לקהל לקוחות רחב יותר וציידו את הכלי בעמדת פיקוד עדכנית עם רמת גימור והקפדה על פרטים, שראויה לרכב נוסעים מודרני. זה אומר לוח מחוונים עשיר ונאה, מערכת מולטימדיה מקורית, התנעה באמצעות מתג, עיטורי פלסטיק אופנתיים, שתואמים את צבע הגוף, ומושבים נוחים ומרופדים היטב מלפנים ומאחור, עם שליטה חשמלית במושב הנהג. איכות הייצור מיישרת סוף סוף קו עם תעשיית הרכב המודרנית, כולל בידוד רציני מרעשי חוץ. כן, אנחנו מדברים על רנגלר.

כמובן, שעיצוב הפנים לא מזניח סממנים אייקוניים של המותג כמו מוט העברה מכאני מסיבי למערכת ההנעה הכפולה, פתחי אוורור עגולים ודלתות, שניתנות לפירוק מהיר באמצעות מברג ביטים. יש גם גג פלסטי, שמתפרק מודולרית לטובה נסיעה באוויר הפתוח. החברה טוענת, שכל האבזור הפנימי בנוי לשאת התעללות רצינית כולל אפשרות לשטיפת פנים הרכב בצינור, אבל אנחנו לא באמת רואים מישהו עושה את זה לרכב של 400 אלף שקל. חבל רק, שעזרי בטיחות אקטיביים, שהם די חיוניים כיום, כלולים רק בגרסאות היקרות ביותר בהיצע. ייתכן שיש לכך תרומה לציון הדל, שהשיג לאחרונה הרכב במבחן הריסוק האירופאי.

בחזית נמצא מנוע ה-2 ליטר טורבו מבית אלפא רומיאו, שמייצר 272 כוחות סוס וערימות של מומנט בסל"ד נמוך מאוד. הוא משודך לתיבה אוטומטית מודרנית בת שמונה מהירויות, וכצפוי העברת הכוח שלו נמרצת וסופר-חלקה. הוא אמנם מסתפק בגרגור עמום כתחליף לצליל הסמכותי של מנוע V6 אמריקני בנפח גדול, אבל הוא מאיץ את הכלי בקצב רציני במישור ובעליות תלולות, גם עם חמישה נוסעים ומטען, ומשייט בשלווה בעיר ועל הכביש המהיר.

טראומת שבירת העצמות נמחקה

ברבות השנים נהגנו בלא מעט דורות של הרנגלר על מגוון כבישים ומסלולים: החל מג'יפי קצינים של צה"ל על כבישי דרום לבנון ועזה וכלה ב'רוביקונים' קרביים באריזונה ובדרום אפריקה. ה-JL החדש הוא לבטח הנוח, המעודן והידידותי ביותר שבו נסענו עד היום. מתלה רב-חיבורי מתוחכם מאחור, קשיחות מבנית משופרת וכיול מוקפד מאוד של הבולמים מחק לנו את טראומת המתלים משברי העצמות של דגמי העבר. הכלי המגודל מדלג ברכות מפתיעה על מהמורות אספלט עירוניות ושומר על נוחות סבירה, בפרופורציה כמובן, אפילו בנסיעה מהירה על דרכי עפר מחורצות.

מנגד, היכולות הדינמיות שלו עדיין מאוד מסורתיות. במהירויות של 120 קמ"ש פלוס, שאליהם הכלי מגיע בקלות, ההגה חסר תחושה, צמיגי הקוביות נוטים לאבד אחיזה ושמירה על הכיוון מתבצעת בשיטת 'נסה וטעה'. שילוב מצב ההנעה הכפולה הממוחשבת לכביש - פיצ'ר חדש בכל הגרסאות - משפר את תחושת הביטחון אבל הפוטנציאל הדינמי של השלדה על האספלט לא משתווה לפוטנציאל הביצועים של המנוע.

בשטח: צולח בזלזול אתגרים רציניים

בשטח, כמובן, המצב שונה. ניתן להזמין את הרנגלר עם מגוון חבילות שטח שנעות בין מקובלת, בדגם הספורט, למקצועית פלוס, בדגם הרוביקון, שכוללת העברה לזחילת סלעים, נעילות בכל פינה, מוט מייצב ניתן לניתוק חשמלי ומה לא.

אבל אפילו הרנגלר ספורט בתצורה הבסיסית בה נהגנו צלח בזלזול את מה שנהגים מהישוב, כמונו, מכנים 'אתגרי שטח רציניים'. מרווח גחון תקני של 24 סנטימטרים, לפני הגבהות, ורצפה ממוגנת היטב מאפשרים לדלג בקלילות מעל סלעים מתונים. סרנים קשוחים מבית 'דנה' ומתלים ארוכי מהלך, שמאחוריהם עשרות שנים של ניסיון הנדסי מספקים זוויות גישה ונטישה קיצוניות והמשיכה נשמרת גם עם שני גלגלים באוויר.

צלחנו בקלילות גם שלוליות חורף עמוקות, שהיו מטביעות רכבי SUV מקובלים. יש להניח, שכל זה לא יספק את המכורים והמשפרים, שחייבים למצוא את המגבלות הפיזיקליות המוחלטות של נסיעת שטח - ואז לחצות אותן. אבל אנחנו נשאיר להם את העבודה הזו.

ג'יפ רנגלר "ארוך" עם מנוע 2 ליטר טורבו, בגרסת הספורט ההתחלתית, עולה 329 אלף שקל והמחיר נוסק עד למעלה מ-400 אלף בגרסאות הרוביקון ובגרסת הסהרה המפוארת. נסיעה ברנגלר היא חוויה ייחודית והוא גם כלי מקצועי לעבודות/הנאות שטח, שמעט מאוד דגמים יכולים להתחרות בו. אבל המחירים הללו מציבים את הרנגלר החדש עמוק בפלח הפרימיום והרחק מהרוח המקורית, העממית והחופשית שהגו מתכנני המותג. 

חלק מהמתחרות

דיפנדר 2018

לנדרובר שוקדת על השלמת הפיתוח של הדור הבא של הדיפנדר לקראת 2019. בינתיים, למרות סיום הייצור הרשמי, ניתן עדיין למצוא באירופה דיפנדרים חדשים מסדרת הייצור האחרונה, שטהרני המותג טוענים שהיא הדבר האמיתי. לרכב יש שלדת אלומיניום, מערכת תמסורת מקצועית, יכולות שטח אגדתיות, מנועי V6 ו- V8 ובדור האחרון גם תא נוסעים מאובזר ומפואר.

לנדקרוזר 70

לדגם הלנדקרוזר פראדו שנמכר בישראל יש מוניטין שטח רציני, אבל המקצוענים טוענים שהוא לא משתווה לאחיו הקרבי והספרטני, לנדקרוזר 70. עיצובו הריבועי והקשוח נראה כמו שריד משנות ה-70 של המאה ה-20 והוא מציע יכולות שטח בלתי ניתנות לעצירה, שלדה נפרדת, תא נוסעים ספרטני ובדור הנוכחי גם מנועי בנזין ודיזל חזקים בנפח 4-4.5 ליטר. הוא מיוצר ביפן ומיוצא לאוסטרליה ושווקים בעולם השלישי במחיר של כ-40 אלף דולר לדגם ידני סגור.

UAZ האנטר

בעלי תקציב הצנוע וקשרים טובים במזרח אירופה יכולים לנסות לשים יד על ה-HUNTER הרוסי שהשתנה מעט מאד ב-30 השנים האחרונות. העיצוב החיצוני והפנימי ארכאי, הממדים קומפקטיים מנועי הבנזין והדיזל די חלושים אבל יש לו תמסורת מקצועית ויכולות שרידות ועבירות שהוכחו בשנים ארוכות של שירות בצבא הסובייטי. המחיר באירופה כ-12 אלף יורו.