האם בקרוב נחויב להעביר למדינה את חוזה השכירות שלנו?

ביום ראשון הקרוב, צפויה ועדת השרים לענייני חקיקה בכנסת, לדון בהצעת חוק שיזם ח"כ רועי פולקמן (כולנו) ומספר חברי כנסת נוספים להסדרת שוק השכירות בישראל. לפי הצעת החוק ששמה "חוק שכירות הוגנת", בתיאום בין שרי האוצר והמשפטים ימונה "אדם הכשיר להתמנות לשופט בית משפט השלום, לרשם לענייני שכירות דירות למגורים". לפי ההצעה "משכיר יעביר לרשם בתוך חודש מיום כריתה, הארכה, או חידוש חוזה שכירות למגורים למשך שנה ומעלה פרטים אלה, כפי שהם מופיעים בחוזה השכירות: כתובת הדירה המוזכרת, סכום דמי השכירות ושטח הדירה".

לפי ההצעה הרשם ינהל מרשם לענייני דירות למגורים שיועמד לעיני הציבור, זאת ללא ציון שמות השוכר והמשכיר. כן נכתב בהצעת החוק כי "משכיר יצרף לחוזה השכירות העתק מחוזי השכירות שכרת עם שוכרים קודמים ב-12 החודשים שקדמו לתחילת תקופת השכירות החדשה לפחות, ובהם פירוט דמי השכירות ששילמו אותם שוכרים".

בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי "המציאות מוכיחה כי משכירים מעדיפים להציע לשוכרים לכרות חוזים קצרי טווח, לרוב לתקופה של שנה. חוזה לתקופה קצרה עשוי לפגוע בוודאות של השוכר לגבי המשך מגוריו בדירה ומקובל לטעון כי יש בכך כדי לפגוע ברווחתו. יציבות מקום המגורים היא ערך חשוב לכל משק בית. ליציבות זו יכולה להיות השפעה בחלק מהמקרים גם על היציבות התעסוקתית. מאחר שלשוכר עלויות שקועות, כלכליות ואחרות בדירה, יוצא שסיום חוזה השכירות עשוי להסב לו נזק, הרי שהוא נמצא בנקודת מיקוח נחותה בהגיעה של תקופת השכירות לקיצה. לפיכך, בפני המשכיר עומדת אפשרות נוחה שלעיתים קרובות אף מנוצלת, להעלות את שכר הדירה בסכום הדומה לשיעור הנזק שעשוי להיגרם לשוכר אם ייאלץ לעקור מהדירה.

תופעה זו מתעצמת ככל שמדובר באזורי ביקוש שבהם קרוב לוודאי שיימצא שוכר חלופי שישלם לפחות את המחיר המקורי. תופעה זו, של העלאת שכר הדירה בכל שנה, אף כשמחיר השוק אינו מחייב זאת, היא תופעה כלכלית מוכרת אשר פוגעת בוודאות וביציבות בשוק השכירות, ועשויה ליצור מחירים שאינם משקפים נכון את השוק.

לפיכך, במצב הנוכחי בשוק השכירות, נדרש לצמצם את חוסר היציבות, ולהקים רשם שכירויות שיהיה אחראי לרישום, סידור ופרסום כל חוזי השכירות שמועברים אליו במסגרת החוק, בו יוצגו לציבור מדדי שכירות לאזור המגורים בו שוקלים להתגורר בשכירות. תפקידו יהיה לאסוף מידע על חוזי שכירות וליצור לראשונה מסד נתונים על שוק השכירות שאינו קיים נכון להיום.

באופן זה יוכלו הן שוכרים והן משכירים להכיר טוב יותר את השוק בו הם נמצאים באופן שיוכל לסייע להם לקבל החלטות מושכלות על בסיס מסד נתונים, להגדיל את התחרות, לשכלל את השוק ולטייב את כוח המיקוח של הצדדים".

במידה והצעת החוק תעבור, ואכן יוקם בישראל רשם שכירויות במשרד הבינוי והשיכון, הדבר יחייב קביעת תקנים וגיוס עובדים. בסביבתו של פולקמן ציינו בתשובה לשאלת "גלובס" כי בשלב זה אין להם הערכה לגבי העלויות של מהלך שכזה.

יצוין כי בעבר ניסה פולקמן לקדם מהלך דומה, כחלק מחוק מס דירה שלישית, אלא שהניסיון אז לא צלח.