קורצת למשקיעים הזרים: רשות ני"ע רוצה ששוק ההון בישראל ידבר אנגלית

ממשיכים לקרוץ למשקיעים הזרים ולבורסות בינלאומיות: לאחר שענת גואטה, יו"רית רשות ניירות ערך, הבהירה בראיון ל"גלובס" כי היא מעוניינת בהגעתם של משקיעים זרים רבים לבורסה בתל-אביב, ובירכה את ההסדר של הבורסה המקומית עם זו של סינגפור, מפרסמת היום (א') הרשות טיוטת תקנות שלפיהן השפה שבה פועל שוק ההון המקומי לא תהיה רק עברית, והשוק יתחיל "לדבר אנגלית" - וכל חברה שתרצה בכך, תוכל לעבור לדיווח בשפה האנגלית.

זאת, בעיקר, משום ש"נראה כי מתן אפשרות לחברות הנסחרות בישראל לדווח באנגלית תביא ליישור קו עם הנהוג בקרב שווקים בינלאומיים ותאפשר הנגשה רחבה יותר של שוק ההון המקומי לחברות זרות ומשקיעים בינלאומיים", כדברי הרשות.

ברשות מסבירים כי "מתן האפשרות לדווח בשפה האנגלית נועד בראש ובראשונה לחבר את השוק הישראלי לזירה הבינלאומית", כשהם מציינים כי "שווקים מרכזיים ומפותחים בעולם מאפשרים לדווח בשפה האנגלית חלף שפת המקור, גם כאשר היא אינה שפת האם של המשקיעים הקיימים בהם".

בשל כך הרשות מציעה להחיל זאת באופן רוחבי, הגם שהיא מציעה לקבוע הוראות נפרדות לגבי חברות חדשות שינפיקו מניותיהן וחברת קיימות, שכבר נסחרות בבורסה. כך, בחברות חדשות המציאות החדשה תוחל מלכתחילה ושפת הדיווח תיקבע עוד בתשקיף, כאשר במקרה של חברות ציבוריות קיימות, המעבר בין שפות הדיווח יותנה ב"אישור דירקטוריון החברה ובאישור אסיפה של כל סוג של נייר ערך של החברה, ברוב שאינו כולל את בעלי השליטה בה".

"בחברות הדואליות בוצעה החרגה בדין"

ברשות מציינים כי "נכון להיום, למעט במקרה של חברות ברישום כפול וחברות הייטק, הדיווח המחייב של תאגידים מדווחים בישראל הוא דיווח בשפה העברית", תוך שהם מסבירים כי "במקרה של חברות דואליות בוצעה החרגה בדין, שנועדה לאפשר לקבוצת חברות אלו לדווח בשפה האנגלית. במקרה של חברות דואליות, הרציונל שעמד בבסיס ההחלטה, כפי שנלמד ממסקנות ועדת ברודט בשעתו, הייתה לאפשר לחברות שנסחרות בבורסות מוכרות בחו"ל, להירשם למסחר גם בישראל על בסיס כללי הגילוי והדיווח הזרים וללא תוספת משמעותית של רגולציה ישראלית. כדי להגשים מטרה זו, נקבע כי יש לאפשר לחברה לדווח בישראל את אותם הדיווחים אשר היא מדווחת בבורסה הזרה, אשר מטבע הדברים מנוסחים בשפה האנגלית".

כיום יש כ-60 חברות דואליות בבורסה המקומית, כשהסדר הרישום הכפול בבורסה המקומית כולל את הבורסות האמריקאיות, בורסת לונדון, בורסת סינגפור, בורסת הונג-קונג ובורסת טורונטו. לצד אלה יש חברות הייטק, שלדברי הרשות "מאופיינות לרוב בכך שמיומן הראשון הן פונות אל השוק הגלובלי, הן בהיבט אישורים רגולטוריים; הן בהיבטי מימון עתידי, מיזוג או מכירה; והן בהיבטי הנפקה עתידית בנאסד"ק הידועה כבורסה המושכת אליה חברות היי-טק. כמו כן, שוק המוצר של חברות הייטק רבות הינו שוק גלובלי, ולכן במקרים רבים הן פותחות כבר בשלבים מוקדמים יחסית של פעילותן סניפים מעבר לים. לאור האמור, חברות אלו, רובן ככולן, מתנהלות באופן שוטף בשפה האנגלית".

ברשות מציינים בהקשר זה כי "סגל הרשות פועל מול רגולטורים זרים כדי לקדם הכרה "הפוכה" בדין הישראלי, אשר יאפשר לחברות ישראליות להיסחר בשווקים זרים על בסיס כללי הגילוי והדיווח הישראלים. הסדרים כאמור צפויים לסייע בפיתוח שוק ההון הישראלי בזירה הבינלאומית תוך הגברת הנוכחות של חברות בינלאומיות - ישראליות וזרות כאחד - בבורסה בתל-אביב", ומוסיפים כי "מטבע הדברים, יש לצפות כי תהליך זה יביא גם להגדלת מספר החברות אשר תדווחנה בשפה האנגלית, כמתבקש במקרה של מסחר דואלי".

עם זאת, ברשות מכירים בכך ש"להחלטה על שינוי שפת הדיווח עשויות להיות השלכות משמעותיות, בעיקר עבור ציבור המשקיעים, אשר יש לתת להן את הדעת", וזאת, בין היתר, "אצל הגופים השונים שמעורבים בהכנת או בקריאת הדוחות, כדוגמת משרדי עורכי דין, משרדי רואי חשבון, חתמים, משקיעים מוסדיים וכיו"ב". עוד מציינת הרשות כי "טענה נוספת שעלתה היא כי ישנו חשש מסוים לשימוש לרעה בדיווח בשפה שאינה שפת האם של המשקיעים, כך שתיאורים מורכבים או מסובכים יאפשרו להסתיר או לטשטש מפני המשקיעים מידע מהותי".

אגב, ברשות מגלים כי מהלך זה יצריך גם אותה להיערכות והשקעה כספית, בין היתר, עבור "גיוס כוח אדם בעל יכולות וכישורים בסביבת עבודה בשפה האנגלית", עבור "תרגום חקיקה ועמדות סגל", וגם בשל ההתנהלות השוטפת שתידרש מול חברות דוברות אנגלית.