הביטוח הלאומי לא משחק בכספי האזרחים

מי שיקרא את מאמרה של סטלה קורין-ליבר שפורסם כאן בשבוע שעבר ("ביטוח לאומי נפרד מהאוצר: את ההתנתקות הזאת חייבים לעצור", 5.12.2018), ללא ידע מוקדם על הנושא, עלול להזדעזע ולחשוב ששר הרווחה חיים כץ ומנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר מתכננים מחטף על כספי המיסים של אזרחי ישראל, במטרה ליעד אותם להשקעות חסרות אחריות על חשבון העתיד הסוציאלי שלנו.

כה מופרכים היו הדברים שעולה יותר מחשד שהדברים הסתמכו על תדרוך מקדים של פקידי האוצר, שלא לומר דף מסרים. איזה מזל שיש לנו את העובדות כדי לעשות סדר:

1. כבר בתחילת המאמר ישנה טעות עובדתית. לטענת קורין-ליבר, ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני) משמשת כ"תגבור חוץ" ל"איומי פשיטת רגל ורעב של מקבלי קצבאות". לו היתה בודקת או מבקשת תגובה, היתה מגלה כי לאיש מאיתנו אין מושג ירוק על מעורבותה של חברת הכנסת במאבק הצודק (נחמיאס ורבין בהחלט מוזמנת להצטרף ולתמוך).

2. הדיון על הגירעון האקטוארי של המוסד לא התחיל אתמול. הנתונים היו ידועים כבר לאחר פרסום מסקנות ועדת דומיניסיני לבדיקת האיתנות הפיננסית של המוסד לביטוח לאומי בטווח הארוך (אפריל 2012), שבה היו חברים גם נציגי משרד האוצר כמובן. כבר אז, הרבה לפני שעלה שמו של מאיר שפיגלר כמועמד לביטוח לאומי, היה ברור שבצורת העבודה הנוכחית מול האוצר, הביטחון הסוציאלי שלנו עומד בפני סכנה גדולה.

לפני כשנתיים החלו להתגבש מסקנות ודרכי פעולה שקיבלו ביטוי בישיבות מועצת המוסד, בוועדת הכספים, במנהלת הביטוח הלאומי ואף בישיבת הממשלה ב-12 בספטמבר השנה. הכל היה מונח על השולחן וטופל בכלים המקצועיים ביותר.

3. ג'ורג' קוסטנזה, חברו הטוב של ג'רי סיינפלד, בציטוט קלאסי מהסדרה הידועה אמר ש"זה לא שקר אם אתה מאמין בזה". לא ברור אם קורין-ליבר אכן מאמינה בדברים שכתבה, אבל גם אם תכתוב אותם עוד חמש פעמים זה לא יהפוך אותם לנכונים: לא השר כץ ולא שפיגלר דורשים "לנהל את העודפים בעצמם". מה שהם כן דורשים, ואף החלו כבר להקים, זו ועדת השקעות המורכבת מאנשי המקצוע הרציניים והמקצועיים ביותר בשוק ההון, כולל נגיד בנק ישראל לשעבר, הפרופסור דוד קליין. למעשה, במקביל לפרסום מאמרה של קורין-ליבר, התפרסמה ממש מעל גבי עיתון זה גם כתבה של עמירם ברקת המדווחת על ההתקדמות בגיבוש הוועדה. משכך, הצגת הדברים כאילו כץ ושפיגלר יתחילו ״לשחק״ בכספם של האזרחים היא לא יותר משקר גס וחטא לאמת ולקוראי העיתון.

4. זאת ועוד, טענת האוצר כי בשום אפיק השקעה קיים בשוק ההון לא יקבל המוסד תשואה כפי שהוא מקבל מצד המדינה (‭ 4.2%‬ לשנה ב-‭15‬ השנים האחרונות ללא סיכון) היא לא יותר מניסיון להלך עלינו אימים, ומשולה לנרקומן הרגיל לקבל את מנת הסם שלו במועד קבוע וחרד מהיום שבו יצטרך להיגמל ממנה. תשואה? כיום אין למוסד כלל כסף שהוא יכול לנהל! כל העודפים הרי חוזרים אוטומטית לאוצר, שמצדו יכול להבטיח גם תשואה של 50% מבלי להתמודד עם ההבטחה בבוא היום. בל נתבלבל - החשש הגדול של האוצר הוא לא אפיקי ההשקעה של הכסף, אלא להישאר ללא הבוננזה התקציבית שהוא אוכל בתיאבון בכל חודש בדייקנות ראויה לציון.

הדברים שהביאה קורין-ליבר מהווים כנראה את הקרב המאסף של משרד האוצר, שהבין כי הפסיד בזירה המקצועית ועכשיו מנסה להיאבק לפחות על דעת הקהל. אולם ידוע הוא שדמוניזציה, שקרים וביקורת לגופו של אדם הן לא יותר ממפלטם של הפחדנים וחסרי היכולת. עוד קצת, וגם זה יהיה מאחורינו. 

הכותבת היא יו"ר ועדת הביקורת וחברה בוועדת הכספים של הביטוח הלאומי.