שירות לתועלת הציבור ומאסר על-תנאי לניצב בדימוס ניסו שחם שהורשע בביצוע מעשה מגונה

240 שעות עבודות לתועלת הציבור וחצי שנה מאסר על-תנאי - זה העונש שנגזר היום (ב') על ניצב בדימוס ניסו שחם, שהורשע בביצוע מעשה מגונה בשוטרת שהייתה תחת פיקודו.

כמעט 7 שנים אחרי שהפציעה לחיינו פרשיית ניצב ניסו שחם, וכ-5 שנים אחרי הגשת כתב האישום נגדו, נתן היום (ב') ביהמ"ש השלום את גזר דינו של שחם. אולם, כבר עתה ברור, נוכח הצהרות הצדדים ביציאתם מאולם ביהמ"ש, כי אין זה סוף פסוק בפרשה.

נזכיר, כי בחודש אפריל האחרון, זיכה שופט ביהמ"ש המחוזי (בכובעו כשופט שלום) בני שגיא את שחם (60) ממרבית האישומים שהוגשו נגדו, בין השאר, על רקע מערכות יחסים אינטימיות, שניהל שחם עם 6 שוטרות שהיו כפופות למרותו. עם זאת, שחם, מפקד מחוז ירושלים במשטרה לשעבר, הורשע בביצוע מעשה מגונה בשוטרת שהייתה תחת פיקודו, בכך שנישק אותה נגד רצונה.

ביציאה מאולמו של השופט בני שגיא אמר ניסו שחם: "היום הסתיים הליך משפטי שנפתח בחקירה לפני שש וחצי שנים... השופט ניהל דיון הגון וענייני, ואני חייב לציין זאת. הוא דן רק במה שהונח בפניו. יש מארג שלם של ראיות שהוסתר מביהמ"ש, ועל חלקו לא ידענו עד סיום המשפט... הכול היה מותר... סחטו את הנשים, איימו עליהן, השפילו אותן והטרידו אותן מינית. אנחנו נחשוף את האמת המלאה, ואלה ששיקרו יצטרכו לשאת בתוצאות של השקר הזה. אנחנו נערער".

עו"ד רונן יצחק מהמחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה, מסר: "עובדות המקרה מגלות כי ניצב (בדימוס) ניסו שחם, במהלך שירותו כקצין בכיר במשטרת ישראל יצר קשרים אינטימיים, בעלי אופי מיני, עם שוטרות צעירות, על פי רוב בדרגות נמוכות, בתפקידים זוטרים ובפער גילאים משמעותי ממנו, שהיו כפופות אליו; ולמרות קשרים אלה, הוא לא נמנע מטיפול בענייניהן המקצועיים והאישיים, תוך הסתרת הקשרים האינטימיים.

"המחלקה לחקירות שוטרים סברה כי התנהגותו הסדרתית, כקצין בכיר במשטרת ישראל, שפעל בניגוד להוראות ולכללים המחייבים קצין בדרגתו, מגבשת עבירת הפרת אמונים הפוגעת בציבור, בצד עבירת המין שבה הורשע, וביקשה לעכב את ביצוע העונש לצורך הגשת ערעור".

יצוין כי במסגרת הטיעונים לעונש ביקשה הפרקליטות להטיל על שחם 6 חודשי שירוצו בדרך של עבודות שירות. מנגד ביקש צוות ההגנה של שחם, כי יוטל עליו עונש של שירות לתועלת הציבור בדומה לעונש שהוטל על חבר הכנסת לשעבר חיים רמון.

בקביעת מתחם הענישה, הזכיר השופט בני שגיא את תרומתו המשמעותית לציבור של שחם במשך שנים רבות וכן, את הפער בין האופן שבו החלה החקירה לבין כתב האישום, והפער שבין מה שיוחס לכתב האישום לבין הכרעת הדין.

לפי השופט שגיא, מדובר בפערים דרמטיים. וכי שחם הצטייר בעיני הציבור כמי שכפה עצמו על מספר נשים. ועכשיו בסוף ההליך, "נותרנו" עם אירוע נקודתי בלבד.

מיד לאחר שהשופט בני שגיא יצא מהאולם, התחבק שחם עם בני משפחתו ונתן הודעה לתקשורת, במסגרתה הודיע כי בכוונתו להמשיך ולהילחם נגד ההרשעה שלו במעשה מגונה.

"מעשיו של הנאשם פגעו בכבודה של ו.ו. וכן בהיבטים הקשורים לתדמית משטרת ישראל"

"מעשיו של הנאשם פגעו בכבודה של ו.ו. (השוטרת אותה נישק בניגוד לרצונה - מ' ש'), באוטונומיה שלה, ביחס לגופה, וכן בהיבטים הקשורים לתדמית משטרת ישראל ולהתנהלות המצופה משוטרים בכלל, ומקצינים בכירים בפרט".

כך פתח השופט בני שגיא את גזר דינו של ניצב בדימוס ניסו שחם. השופט שגיא הסכים עם באי-כוח התביעה (מח"ש) כי לא ניתן לראות במעשיו של שחם כ"אקט של נשיקה בלבד", אלא קבע - ש"יש ליתן משקל בענישה גם להיבטים הנוספים הנובעים מאותה התנהגות, וקשורות לנורמות ההתנהגות המצופות משוטרי ישראל".

בכל הקשור לשמירה על האינטרס הציבורי, ציין השופט שגיא, כי זה אינו מסתכם אך ורק "בהגנה על כבוד האדם, גופו ופרטיותו", אלא, "גם בצורך לשרש התנהלות פסולה בעלת פוטנציאל לפגיעה פנימית במשטרה, ובוודאי לפגיעה תדמיתית בה".

כתב האישום שהוגש נגד שחם, שכיהן בשורה של תפקידים בכירים במשטרה, כלל 8 אישומים - 6 אישומים בהפרת אמונים ואישומים נוספים בעבירות מין. במסגרת האישומים בביצוע עבירות של הפרת אמונים, שחם הואשם כי היה בניגוד עניינים, בכך שבזמן או לאחר שניהל מערכות יחסים אינטימיות עם שוטרות שהיו כפופות למרותו, הוא טיפל בעניינים של אותן שוטרות, בין היתר בבקשות מעבר ושיבוץ שלהן במערכת המשטרתית.

השופט קבע בהכרעת הדין כי החלטות שקיבל שחם היו ענייניות, וגם כאשר הוא פעל בניגוד עניינים, מדובר היה בניגוד עניינים בעוצמה חלשה ביותר, הרחוקה מרחק ניכר מאוד מהרף הפלילי. לדבריו, הפעולות שביצע למען השוטרות עמן היה במערכות יחסים היו לכל היותר פעולות נלוות לפעולות המרכזיות הראויות והצודקות שביצע.

בכל הנוגע לפעולות שביצע שחם בניגוד עניינים, קבע בית המשפט בנוסף כי הנאשם קיבל "מאות אלפי החלטות במהלך השנים", תוך שהוא קובע כי מעשיו של שחם, שנתקבלו בניגוד עניינים, "נתקבלו ללא דופי".