ישראל מיישרת קו בתחום הלבנת ההון: עורכי הדין ורואי החשבון צריכים להתחיל לחשוש

ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם בתחום המאבק במימון טרור והלבנת הון, בשורה אחת עם מדינות דוגמת ארה"ב ובריטניה - כך קובע דוח של ארגון ה-FATF - כוח המשימה הבינלאומי המוביל את המאבק הגלובלי בהלבנת הון ומימון טרור. בעקבות ממצאי הדוח, שנערך בתום ביקורת מקיפה שערך הארגון בישראל בשנה האחרונה, החליט הארגון על צירופה של מדינת ישראל לשורותיו. ההישג מקבל משנה תוקף בהתחשב בעובדה שלפני כ-16 שנה בלבד דורגה ישראל ברשימה השחורה של הארגון.

מה המשמעות של דירוג ישראל בדוח FATF ל"אזרח הקטן"? כל התשובות לשאלות החשובות

מדובר בארגון בינלאומי יוקרתי המונה 35 מדינות חברות בלבד, מרביתן מדינות ה-G20 , שקובע את הכללים הבינלאומיים בתחום איסור הלבנת הון ומימון טרור. ההודעה על ההצטרפות אל שורותיו נמסרה אתמול (ב') במסיבת עיתונאים חגיגית שכינסו שרת המשפטים, איילת שקד; ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון, ד"ר שלומית ווגמן-רטנר; ומנכ"לית משרד המשפטים, עו"ד אמי פלמור.

ההצטרפות לארגון תאפשר למדינת ישראל לקחת חלק פעיל בעיצוב המדיניות העולמית בתחום המאבק הבינלאומי בהלבנת הון ומימון טרור, תשפר את מעמדה הבינלאומי של המדינה, תשפר יכולתו של הסקטור הפיננסי לפעול בזירה הבינלאומית, תתרום לחיזוק הכלכלה ולסקטור העסקי בישראל, ולמיצוב ישראל כמקום אטרקטיבי להשקעות. כמו-כן, ההצטרפות לארגון תשפר את שיתוף-הפעולה בין ישראל לבין מדינות אחרות במישור הפיננסי, המודיעיני ובמישור שיתוף-הפעולה הכלכלי והמשפטי.

עם זאת, בדוח נמתחה ביקורת על כך שישראל טרם החילה את משטר איסור הלבנת ההון ומימון טרור על מתווכי נדל"ן, סוחרים במתכות יקרות ונותני שירותים לחברות ולנאמנויות, וכן על כך שלא הטילה חובות דיווח על פעולות חשודות על עורכי דין ורואי חשבון, כנדרש בסטנדרטים הבינלאומיים. בנוסף, נקבע שהרגולטורים הפיננסיים טרם השלימו יישומו של מודל פיקוח מבוסס סיכון.

כל הנוכחים הכתירו את ההצטרפות כהישג לאומי, וציינו כי מדובר במהלך שיסייע לכלכלה הישראלית, כמו גם לחיזוק הכלים שיש לה במסגרת המאבק הבינלאומי בהון השחור. שרת המשפטים שקד אמרה  כי "ההצטרפות לארגון היא הישג לאומי ברמה המדינית, התורם ליכולתה של ישראל להיאבק במימון טרור בזירה הבינלאומית, ומחזק את הכלכלה הישראלית".

גם ברשות לאיסור הלבנת הון, בראשות ד"ר שלומית וגמן-רטנר, בלשכת היועץ המשפטי לממשלה, בפרקליטות וברשות המסים מביעים סיפוק רב ממצאי הדוח, ובעיקר מקבלתה של מדינת ישראל כחברה בארגון ה- FATF.

העו"דים והרו"חים על הכוונת

איך הפכה ישראל ממדינה שמככבת ב"רשימה השחורה" ומסומנת כמי שאינה מטפלת כנדרש בהלבנת הון ומימון טרור בין גבולותיה, לאחת משלוש המדינות המובילות במאבק בתחום? התשובה טמונה בפעילות חקיקתית אינטנסיבית בשנים האחרונות, והגברת האכיפה בתחום. לא כל התיקונים הללו נשאו חן בעיני השוק; אבל מה שעוד עתיד לבוא כנראה יעורר סערות גדולות אפילו יותר.

הדוח המחמיא בעליל של ה-FATF כולל גם כמה כוכביות שיכולות להטריד מאוד את המשק. בכוכביות הללו טמון העתיד - הן כוללות את "המשימות" הבאות של מדינת ישראל בתחום הפיקוח, החקיקה והאכיפה - כל הזירות שעדיין לא טופלו כנדרש, לפי הארגון.

אחת הזירות הללו היא זירת הנדל"ן ותחום מתווכי הנדל"ן - הנותנים שירות עסקי ללקוחותיהם. מבחינת הארגון הבינלאומי, אחד התחומים המשמעותיים שמדינת ישראל צריכה להחיל בו את המשטר איסור הלבנת הון הוא בתחום הנדל"ן. הבסיס יהיה, כך נראה, החלת כללי דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון על מתווכי נדל"ן כשיש חשש שלקוחותיהם מלבינים הון.

עוד נותני שירותים שנמצאים על הכוונת הן חברות למתן שירותי נאמנות וחברות שנותנות שירותי הקמת חברות; אבל מי שבאמת צריך להתחיל לחשוש, וכנראה להתכונן למאבק כנגד חקיקה מתוכננת, אלה - שוב - עורכי הדין ורואי החשבון המעניקים ללקוחותיהם שירות עסקי. רק לאחרונה החלו אלה להתרגל לחובות החדשות החלות עליהם "לזהות" את לקוחותיהם, לשמור את התיעוד של הליך הזיהוי ולהיות ערוכים לביקורת של המדינה על הטפסים הללו או להיות חשופים לקנסות גבוהים.

כעת, בין המלצות הארגון גם המלצה להציב דרישות גבוהות יותר בפני עוה"ד ורוה"ח, ובין היתר להחיל עליהם חובות דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון כשהם חושדים שלקוחותיהם מתכוונים לבצע עבירות הלבנת הון. מדובר בחובות המוטלים כיום בעיקר על גופים פיננסיים, בנקים ונותני שירותי מטבע. אולם לטענת גורמים במשרד המשפטים הכוונה היא לקדם חקיקה בהתאם לדרישות הארגון הבינלאומי. לדבריהם, הטיפול עדיין מתחת לרף העולמי, שבו הדרישות מעוה"ד ורוה"ח גבוהות מאוד, ושוות לדרישות מהגופים הפיננסים.

"המלצה" נוספת של הארגון הבינלאומי לישראל הנה לפעול לקצר את משך הזמן של ההליכים המשפטיים בתחומי הלבנת ההון. מדובר בחלק מתיקי הדגל של המדינה בפרשות הכי משמעותיות שנחקרות ומגיעות לביהמ"ש, ובהם גם פרשות כמו פרשת הצוללות (תיק 3000), החקירות השונות נגד ראש הממשלה בינימין נתניהו, פרשות שוחד לעובדי ציבור זרים (החשדות נגד חברת שיכון ובינוי ובכירים במספנות ישראל ועוד). הארגון ממליץ לפעול לסיום בירור ההליכים בתיקים דומים בהקדם, ובין היתר מציע להקים ביהמ"ש שיעסוק במשפט פלילי-כלכלי, בדגש עבירות הלבנת הון. כל הנושאים הללו נמצאים כיום בבחינה של משרד המשפטים והרשויות הרלבנטיות. 

שת"פ לאומי מקיף וכולל

 דוח הביקורת המקיף, הנלווה להודעת ההצטרפות לארגון, ופרוש על פני כ-300 עמודים, ממקם את ישראל כאחת משלוש המדינות המובילות בעולם מבחינת אפקטיביות משטר איסור הלבנת ההון ומימון הטרור, ומעניק ציוני הצטיינות לישראל בשלושה נושאים מרכזיים: מאבק במימון טרור, אפקטיביות פעילותה של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, מדיניות חילוט כספים שמקורם בפשיעה.

על-פי הדוח, במדינת ישראל בוצעה הערכת סיכונים מהמעמיקות ומהיסודיות בעולם, קיימת הבנה טובה של סיכוני הלבנת הון ומימון טרור הניצבים בפניה, ופעילות הרשויות והמדיניות שלהן תואמות את הסיכונים שזוהו. עוד קובע הדוח, כי שיתוף-הפעולה הלאומי בישראל בתחום המאבק בהלבנת הון ומימון טרור הוא מקיף וכולל את כלל הרשויות הרלבנטיות, שיוצרות יחד פלטפורמה יעילה לפיתוח אסטרטגיה למניעת הלבנת הון ומימון טרור.

הדוח מתייחס למאבק הכלכלי המשולב של רשויות האכיפה נגד עבריינות כלכלית, משפחות וארגוני הפשיעה. גופי האכיפה - המשטרה, הפרקליטות, הרשות להלבנת הון ורשות המסים - הכריזו לפני מספר שנים על מאבק משותף בפשיעה באמצעות כלים כלכליים - מאבק שאת תוצאותיו ניתן לראות בכתבי אישום רבים שהוגשו בשנים האחרונות, וכן בהיקף העולה של התפיסות והחילוטים שמבוצעים בפרשות פליליות על בסיס חוק איסור הלבנת הון. בדוח צוין, כי צוות העל - בראשות היועץ המשפטי לממשלה - מתווה בהצלחה את המדיניות ושיתופי-הפעולה של גופי האכיפה.

עוד קובע הדוח, כי פעילות הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור היא מהאפקטיביות ביותר בעולם (בין שתי הרשויות המובילות בעולם). גופי האכיפה מבצעים שימוש אפקטיבי במודיעין הפיננסי שמתקבל מהרשות וממקורות נוספים, וחוקרים באופן אפקטיבי עבירות הלבנת הון. כך, צוין בדוח, כי בין השנים 2017-2014 הוגשו בממוצע לשנה 50 כתבי אישום בעבירות הלבנת הון, כאשר 34 מתוכם הסתיימו בהרשעה, וזאת בהתאם לסיכונים הלאומיים.

מחמאות למדיניות החילוטים

הדוח ממשיך ומציין, כי הרשויות בישראל פועלות ביעילות על-מנת לחלט את ההכנסות הנובעות מפשיעה ואת תוצרי הפשיעה בהצלחה גבוהה מאוד; ישראל תיעדפה את נושא החילוט, ועל כן התוצאות עולות בקנה אחד עם פרופיל סיכון הלבנת ההון במדינה. בין השנים 2017-2013, חילטה ישראל כ- 24.6 מיליון אירו בממוצע בשנה.

על מדיניות זו, של הגברת התפיסות והחילוטים של רכוש במסגרת הליכים פליליים, יצוין, נמתחה גם לא מעט ביקורת, כאשר המבקרים טוענים כי המדינה עושה שימוש רב מדי בכלי החזק שמעניק לה חוק איסור הלבנת הון, ולמעשה משתמשת בו ככלי ענישה בשלבים מוקדמים של ההליכים (בעת תפיסת כל רכושו של חשוד בעבירות הלבנת הון). בדוח ישראל דווקא זוכה למחמאות על המדיניות הנחרצת ומגמת העלייה המתמדת בשימוש בכלי התפיסה וחילוט הרכוש.

עוד על פי הדוח, ישראל פיתחה מגוון רחב של מנגנונים יעילים למאבק בטרור ובמימון טרור; המדינה נוקטת פעולות אכיפה יעילות ביותר בטיפול בעבירות מימון טרור, בהתאם לסיכוני מימון טרור במדינה; מאמציהם הפרו-אקטיביים של רשויות הביטחון יעילים במניעת פעילות טרור עוד בשלביה המוקדמים. כך, צוין, כי בין השנים 2017-2013, 37 תיקים הגיעו לכדי הרשעות בגין עבירה אחת או יותר של מימון טרור, בנוגע ל-26 בני אדם ויישויות משפטיות.