עוד קורבן של המשבר בשוק האופנה: רשת בגדי ההריון רמי לי נסגרת; "החלטנו לסגור לפני שנפשוט רגל"

הקשיים בענף האופנה מביאים רשת קמעונאות אופנה ותיקה נוספת לסגור את שעריה. ל"גלובס" נודע כי רשת אופנת בגדי ההיריון הגדולה בישראל, רמי לי (ramilee) שבבעלות ובהנהלת משפחת מזרחי,  נסגרת לאחר שפעילותה מפסידה מזה תקופה. החברה סוגרת את שתי הרשתות שהפעילה ברחבי הארץ, שבשיאה מנתה קרוב ל-40 סניפים והעסיקו כ-115 עובדים.

רמי לי פועלת תחת קבוצת ר.מ מותגים. הרשת הנוספת שהפעילה בנפרד הקבוצה בשנה האחרונה היא is:about, שמנתה קרוב ל-10 סניפים וניסתה להפיח רוח מחודשת בענף עם מותג חדש לבגדי נשים במידות גדולות שהושק רק לפני שנה חצי.

בין הקניונים שבהם פעלה רשת is:about נמנים גינדי תל-אביב, קניון הזהב בראשון-לציון (חנות שתפונה בקרוב) וקניון עזריאלי הנגב בבאר-שבע. המותג רמי לי הפעיל עד לאחרונה חנויות בגרנד קניון בחיפה, בקניון מלחה בירושלים (חנות שתפונה בקרוב), ברחוב המלך ג'ורג' בירושלים, בקניון הגדול בפתח-תקווה של קבוצת מליסרון וברחוב דרך יפו בתל-אביב.

כיום נותרו כ-13 חנויות פעילות בלבד, ובחברה מקווים לסגור את כולן עד חודש פברואר. בחברה ביצעו בחודשים האחרונים הליך צמצום מסיבי במצבת כוח-האדם ונאלצו לפטר מנהלים, מעצבות, חלק מהנהלת החשבונות ואת עובדי הסניפים שנסגרו.

הבעלים ומייסד הרשת, רמי מזרחי, מאשר ל"גלובס" כי בחצי השנה האחרונה פועלים בחברה לסגירת החנויות של שתי הרשתות, בהתאם להתחייבויות בהתאם לחוזי השכירות עם הקניונים הגדולים. "עוד חודשיים-שלושה נישאר רק עם החנויות האחרונות שבהן החוזים טרם הסתיימו", אומר מזרחי ומפרט בכאב כי "היום אנחנו מפעילים חנויות בהפסד".

הוא מציין כי פריטים שבעבר מחירם ברשת עמד על 150 שקל, נמכרים היום במכירת חיסול במבצע של 3 ב-120 שקל. לפי מזרחי, מדובר במחיר עלות, "כדי שלא נישאר עם המלאי ונגיע למצב שמוכרים את זה לסיטונאים שמוכרים הכול בערימה". 

 רמי מזרחי/ צילום: תמונה פרטית

"מציב את החובות לפני האינטרסים שלי"

רמי לי הוקמה ב-1971 על-ידי מזרחי כעסק מפואר, ולפני למעלה מעשור הועברו מושכות הניהול לשלושת ילדיו. בימי הזוהר של הרש גדל הפדיון של החברה בקצב של כ-10% בשנה, והיא צמחה והתרחבה לכדי רשת ארצית. עד לפני מספר שנים, היקף הפרסום של הרשת עמד על כ-2 מיליון שקל בשנה שהופנו בעיקר לקטלוגים ולשילוט חוצות. בעבר כיכבו כפרזנטוריות של המותג שורה ארוכה של ידועניות בהיריון, בהן חן שילוני, לירון ויצמן, סיגל שחמון, אילנית לוי, שלי גפני, רווית אסף, מיה קרמר, איזבל אדלר ועוד.

ואולם בשנים האחרונות, בדומה לרשתות אופנה אחרות שנקלעו לקשיים -  ובראשן הוניגמן שקרסה בחורף שעבר עם חובות בהיקף של למעלה מ-200 מיליון שקל - השינויים בענף הביאו לירידה במכירות ולתחרות עזה מכיוון המסחר המקוון. לדברי מזרחי, "בשנים האחרונות השווקים נפתחו וכל אחד יכול לקנות באונליין ולטוס לחו"ל ולרכוש במחירים מוזלים. הקניונים בארץ הביאו אותנו למצב בלתי אפשרי עם המחירים שהם גובים מאיתנו על דמי שכירות. כבר כמה שנים אנחנו מפסידים הרבה כסף, ולאחרונה הגענו למצב שאנחנו מתקשים אפילו לשלם שכר עבודה לעובדים שלנו".

עם זאת, בניגוד לקריסות האחרונות בענף האופנה שהשאירו חובות לספקים, לעובדים, לבעלי נכסים ולבנקים - ברמי לי מצהירים כי ינהגו אחרת: "לא נישאר חייבים בשוק אף אגורה אחת", אומר היום (ג') ל"גלובס" מזרחי ומוסיף בצער: "החלטנו לסגור לפני שנגיע לפשיטת רגל".

לדבריו, החברה נמצאת בקשר עם כל הקניונים ותשלם עד הסוף את כל המחויבויות מול חוזי השכירות. "יש כאלה שבורחים ומשאירים הכול פתוח, אבל אני לא סובל שנוהגים כך. רק היום סגרנו עם קניון מלחה בירושלים שנסגור את החנות ונשלם את החוב בתשלומים. אני מציב את החובות לפני האינטרסים שלי".

מזרחי מספר בכאב תוך שהוא דומע, כי "רק לפני שבועיים התקשרה אליי אישה שלפני 35 שנה מכרתי לה באופן אישי אוברול ג'ינס כשהייתה בהיריו,ן והיא סיפרה שהיום כלתה לובשת אותו. אלה הדברים שעושים לך טוב. הספקים שלנו קוראים לי אבא".

"מפרנסים רבע מיליון איש" 

מזרחי מתאר מציאות בה התחרות מול הרכישות המקוונות בסין היא בלתי אפשרית: "מכנסי ג'ינס עולים לנו בסין 12-15 דולר. אנחנו משלמים על הובלה, על מע"מ, שכר דירה בחנות, מס שלטים, שכר לעובדים, חשמל, ארנונה. אם אני מוכר את המוצר ב-150 שקל בחנות, זה מחיר שבקושי מכסה את ההוצאות האלה. אלא שבאותו הזמן, אותו ג'ינס נמכר ב-17 דולר עם משלוח חינמי מסין לישראל - בלי מע"מ ובלי מכס. אני לא יכול להתחרות בזה. הממשלה לא חושבת על הדברים האלה. זו טעות גדולה. אני לא יודע אם אפשר לתקן את זה".

לגבי השאלה האם ביטול מכסי המגן והפטור ממע"מ של עד 75 דולר ברכישות באתרים מחו"ל הם אלה שהכריעו אותו, משיב מזרחי: "היום מי שיושב למעלה, שר האוצר ושר הכלכלה, רוצים להיטיב עם העם ורוצים להיבחר. הצרכנים אומרים 'איזה כיף לנו שאפשר לקנות בגדים בגרושים בסין, והשרים לא יבטלו את הפטור הזה'". לדבריו, "הם לא חשבו מההתחלה שגם אני העם, שגם כל יבואני הטקסטיל הם חלק מהעם. אנחנו בענף מפרנסים רבע מיליון איש, והיינו מעסיקים כמויות של תופרים בשטחים. כל זה נמחק.

"הם לא יעשו מכסי מגן, הם לא מנסים להציל את הענף. לאחרונה נציגים ממשרד הכלכלה נפגשו עם חבריי לענף והבטיחו שינסו לסייע. אין לי ספק שהבטחות כאלה לא יקוימו, וגם אם כן - זה יהיה מעט מדי ומאוחר מדי. אם היה עתיד לענף, הייתי מוכר את הבתים של הילדים שלי וסופג כדי להגיע לתקופה טובה יותר לענף, אבל לצערי לא תהיה כזו. לילדים שלי, למעצבות, ולמודליסטית שלי במשך 23 שנה אין מה לעשות היום". 

 ענף במשבר: רשתות האופנה שקרסו

המספרים שמספרים עד כמה עמוק הבור בענף האופנה

פחות משנה חלפה מאז הוניגמן, אחת מקבוצות האופנה הגדולות בישראל, קרסה ברעש אדיר עם חובות של למעלה מ-230 מיליון שקל. היא לא הייתה הראשונה ומתברר גם שגם לא האחרונה. בשנה וחצי החולפת קרסו לפחות 8 רשתות קמעונאות בתחום האופנה, בהן יפו-תל-אביב, מיש מיש, סליו, הוניגמן, TNT, הוניגמן קידס, מאוזנר, ובתחום הספורט גם ספורט ורטהיימר.

רשתות אחדות ניסו לבצע את הסגירה בצורה מבוקרת ככל הניתן, ואחרות הותירו אחריהן חובות מצטברים של למעלה מ-330 מיליון שקל, כ-1,500 עובדים שעתידם לא ברור וכמעט 500 חנויות שגורלן טרם הוכרע. אלה המספרים שמספרים עד כמה עמוק הבור בענף.

במקביל, גם הרשת הבינלאומית פוראבר 21 סגרה את פעילותה בישראל, וגם רשתות בולטות דוגמת קסטרו או פול אנד בר סוגרות חנויות או מצמצמות שטחי מסחר. כמו כן, רשת המשביר של רמי שביט מציגה תוצאות חלשות והביעה נכונות להכניס שותף אסטרטגי, תוכנית שטרם התממשה; וגם הדוחות של קבוצות אופנה גדולות אחרות מציגות תוצאות לא מעודדות.

שתי מגמות מתחזקות ומעידות על כך שהישראלים כבר לא מוציאים את הכסף שלהם בקניונים: הראשונה - מדיניות השמיים הפתוחים שגרמה לכך שכמות גדולה יותר של ישראלים יכולה לטוס לחופשה באירופה בזכות טיסות הלואו קוסט המוזלות ויצרה תרבות שלמה של טיולי שופינג.

במקביל, הולכת ומתעצמת המגמה שמטלטלת את קמעונאות האופנה בכל העולם - המכירות באונליין. בארה"ב נסגרו מאות בתי כלבו, בעיקר בגלל שינוי פרמננטי בהרגלי הצריכה וצמיחה של המכירות באינטרנט. גם קמעונאיות אופנה מובילות כמו קבוצת H&M הודיעה בשנה החולפת על סגירת מאות סניפים בעולם, ובחודש האחרון אף הצהירה כי תסגור את פעילות מותג האופנה Cheap Monday ואת הרשתות הבנות Weekday ו-Monki.

כך או כך, אחוזים דרמטיים מהמכירות בשוק האופנה בישראל עברו לאתרים בינלאומיים כמו אסוס ונקסט, שמציעים מחירים נמוכים יותר, בין היתר בגלל פטור ממסים ברכישות של עד 75 דולר, שמציב תחרות כמעט בלתי אפשרית לרשתות המקומיות. אל המגמות הללו מצטרפים גם האתגרים שמייצר מזג-האוויר הישראלי והיעדר החורף בשנה שעברה.

נתוני ריס שנחשפו לאחרונה ב"גלובס" מגלים כי למרות חגיגות הבלאק פריידי והסייבר מאנדיי, הירידה במכירות הקניונים נמשכה גם בחודש נובמבר - כ-4% בפדיונות הרשתות בקניונים הגדולים. התמונה שמשתקפת מהנתונים הללו דומה למה שעולה בדוחות החברות הציבורית לרבעון השלישי, שבו המכירות ברשתות בחנויות זהות, כך על-פי נתוני ריס, ירדו ב-1.6%. בקסטרו נרשמה ירידה של כ-4% בחנויות זהות (בין היתר בגלל שיפוצים והסבה לקונספט חדש בחלק מהחנויות המובילות שלא פעלו), פוקס רשמה בחנויות הזהות ירידה של 1.2% "בלבד" (נתון חיובי ביחס לשוק), וגולף הציגה במגזר אופנת ההלבשה עלייה מינורית של 0.4% בחנויות הזהות, בעיקר בזכות מכירות עדיקה.