הרחפנים הסיניים משתלטים על צה"ל, אבל בינתיים רק אלביט נותנת פייט

אחרי שדאעש השמיד משוריינים בסוריה באמצעות רחפנים חמושים ובוונצואלה הנשיא ניקולאס מדורו ניצל מניסיון חיסול באמצעות רחפני תופת - גם העניין שמגלה צה"ל בתחום הרחפנים גובר.

מבדיקת "גלובס" עולה כי מגוון ההכשרות שמקיים הצבא ללוחמים בחודשים האחרונים מעידים באופן ברור על הכיוון הכללי שאליו מתבונן הצבא: יותר ויותר פעילויות שייעשו באמצעות רחפנים, בין היתר על מנת להפחית רמת סיכון וחיכוך של הלוחמים בשטח.

גם השוק הביטחוני נערך בהתאם, לקראת תוכניות הצטיידות בהיקפים כספיים גדולים שצפויות בשנים הקרובות מצד צה"ל וגופים נוספים במערכת הביטחון. כיום כל חברה ביטחונית חפצת חיים מובילה תוכניות פיתוח של אמצעים ומערכות שקשורות לרחפנים - בין אם לשיפור ביצועים והרחבת יכולות מבצעיות של כוחות בשדה הקרב הנוכחי והעתידי, ובין אם לאיתור, ניטרול ויירוט של רחפנים שיפעיל האויב.

גורם ביטחוני העריך בשיחה עם "גלובס" את הפוטנציאל העסקי של רחפנים שמיועדים לשוק הביטחוני הישראלי ב"כמה עשרות מיליוני דולרים בשנה". במושגים של חברות ביטחוניות גדולות, שמוכרות במאות ואף במיליארדי דולרים בשנה מדובר בכסף קטן, אך מבחינתן הצלחה בתחום זה בשוק הישראלי היא צעד לכיוון הנכון והמתגמל באמת: השוק הבינלאומי. "כל חברה ביטחונית מעורבת בתחום הזה באופן כזה או אחר", אומר הגורם ל"גלובס": "אלביט, התעשייה האווירית, רפאל וכמובן חברות נוספות. לחברות הביטחוניות מתווספות חברות אזרחיות רבות, בגלל שחסמי הכניסה לתחום נמוכים - הטכנולוגיה הבסיסית של הכלים האלה נגישה וזולה מאוד".

דווקא הזמינות הטכנולוגית הזאת מציבה בפני החברות שמפתחות רחפנים לשימושים ביטחוניים אתגרים משמעותיים. "המשימה היא לשפר יכולות של כלים, כמו הארכת זמן השהייה שלהם באוויר, הרחבת יכולת הפעילות שלהם בתנאי מזג אוויר סוער ורוחות חזקות, ופיתוח של אמצעים ייעודיים שיותקנו עליהם. חברות שמעורבות בתכניות פיתוח של מל"טים יכולות להשתלב בתחום הרחפנים בצורה טבעית יותר", אומר גורם בתחום.

הלוחם החדש של צה"ל: "הרחפניסט"

הביקוש הגובר מצד יחידות הצבא הפך את קורס מפעילי הרחפנים בבסיס סיירים שבדרום למסלול ההכשרה המבוקש והעמוס ביותר של צה"ל. מאות לוחמים מחטיבות החי"ר, כמו גם מחיל האוויר ומחיל הים כבר למדו שם, כיצד מעלים לאוויר רחפן, איך מנווטים אותו גבוה מעל נקודות ציון רלוונטיות, ומה עושים כדי להפוך אותו למכונה זריזה שאוספת מודיעין בזמן אמת.

הדרישות שעלו מהשטח הובילו לקביעת פק"ל חדש לכל פלוגה, והוא נחשב לאחד הנחשקים ביחידות השדה: ה"רחפניסט" - לוחם הצמוד לכוח בכל זמן ושתפקידו להעלות לאוויר רחפן בשעת הצורך, ולנהל את המידע שמתקבל ממנו הלאה למפקדים.

יחידות זרוע היבשה כבר מפעילות יותר מ-1,000 רחפנים מסוגים שונים, בחלק מהמקרים הם מהווים חלק מתמונת האירוע בכל תקרית חריגה לאורך הגבולות. "למידת תחום הרחפנים נעשית תוך כדי תנועה", אומר ל"גלובס" ראש מדור איסוף עילי במערך הגנת הגבולות של חיל האיסוף הקרבי, רס"ן נדב פרץ: "הרחפנים האלה אמינים מאוד וכמעט שאין לנו אירועי התרסקות. אם בכל זאת יש מקרה כזה, לרוב הוא תוצאה של טעות מצד המפעיל. אבל התרסקויות יש לנו גם עם מזל"טים".

 20 אלף

עבור החיילים מדובר בכלי שנותן מענה מיידי למקומות בעייתיים. "כלוחם חי"ר אני מסתכל על השטח מהשטח", אומר רחפניסט מגדוד רותם של גבעתי שתופס קו בדרום הרצועה: "הרחפן מאפשר לי לראות ולבחון כל תא שטח מזוויות אחרות לגמרי. פתאום אין לי שטחים מתים או קפלי קרקע. אני יכול לראות הכל. כשקורה כאן אירוע חריג ואנחנו מעלים רחפן - הרבה דברים מתחילים להתבהר לנו. אנחנו רואים במה אנשים מתעסקים, מה המהלך הבא שלהם, כיצד הם מנסים לאתגר אותנו".

הרחפניסט מגבעתי מפעיל את ה"מאוויק-פרו", רחפן מהדגם שהגורמים המקצועיים בצבא קבעו שהוא המתאים ביותר לשימוש של לוחמים בחטיבות החי"ר - הוא קטן ממדים ושוקל רק 750 גרם, מיועד לטיסה שנמשכת 25 דקות ומגיע עם ערכה שנצמדת לירך של המפעיל, כך שהוא לא אמור להוות מעמסה משמעותית על לוחם שסוחב על עצמו משקלים גדולים למשך זמן ארוך. מגובה של כמה עשרות מטרים הרחפן לא נחשף, הזמזום אינו נשמע וגם מבט ממוקד וארוך בעין בלתי מזוינת לכיוון המשים לא מסגרי את הנוכחות שלו. "לעומת זאת, מגובה כזה אני יכול לראות באמצעותו פנים של חשוד, ולהשיג לגביו תיעוד מפליל מבלי שהוא יודע שאני יושב עליו", אומר הרחפניסט.

רס"ן שי גיל, שאחראית על כלל ההדרכות וההכשרות שניתנות בבסיס סיירים, אומר כי "מכולם, קורס הרחפינסט הוא האינטנסיבי ביותר ובכל שבוע נפתח מחזור חדש", היא מספרת: "ביחס לתכניות אחרות ההכשרה הזאת נחשבת להרבה יותר אטרקטיבית, בגלל היעילות המבצעית של הרחפן וגם בגלל שהוא נתפס ככלי חדשני ומעניין".

העובדה שמדובר בתחום חדש, מביאה גם לשינויים מהירים בנוהלי ההפעלה של רחפנים ביחידות הצבא. למשל, באחת הפעילויות שבה כוח צה"ל הפעיל רחפן, מפעילו היה כל כך שקוע במסך הטאבלט המשמש כשלט, עד שלא הבחין שהוא מנווט אותו בטעות להתנגשות בלתי נמנעת באנטנה גבוהה. בעקבות אותה תקרית הונהג בצבא נוהל חדש: לכל מפעיל של רחפן יוצמד גם תצפיתן, שישקיף לעבר הרחפן במשקפת ויספק למפעיל שלו התראה במקרה שהוא מתקרב לעצים, עמודים, אנטנות, בניינים או כל מקום שאפשר להתנגש בו.

עד חודש אוגוסט השנה כ-700 חיילים הוכשרו להפעלת רחפנים. על פי הערכות בצה"ל, במהלך השנה הבאה מספר החיילים שיוכשרו להפעלת רחפנים יגדל ל-1,000. וזאת כאמור, רק ההתחלה.

מדובר כמובן בכלים בעלות שונה לחלוטין מאלו שנרכשים על-ידי אזרחים. כל ערכה המסופקת לצבא תוכננה בקפידה, בהתבסס על חקר ביצועים מהפעלות קודמות של רחפנים במתארי הפעילות השונים. כל רחפניסט שמוסמך להפעיל "מאוויק" מקבל שני רחפנים כאלה; שני שלטים ושתי סוללות לכל כלי. המחיר של ערכה אחת מוערך ב-20 אלף שקל.

רחפניסטים שמפעילים את הרחפן מדגם "מטריס", ומשתייכים בעיקר לגדודי האיסוף הקרבי, מקבלים ערכה יקרה הרבה יותר - במקרה זה מחירה כבר נאמד ב-150 אלף שקל.

רחפן העתיד של אלביט מערכות

במקביל להכשרות הלוחמים, ניכרת האצה של הצבא בתוכניות לפיתוח והצטיידות ברחפנים מתקדמים שיענו על צרכיו המבצעיים העתידיים. הרחפן שנמצא במרכז הראייה העתידית הוא "צור", שעל פיתוחו שוקדת פליינג פרודקשן (Flying Production), חברה בת של אלביט מערכות.

ה"צור" מוגדר בצה"ל כרחפן מלחמתי רב-משימתי: ממדיו גדולים משמעותית מממדיו של רחפן ממוצע, והוא יונע במנוע חשמלי שקט במיוחד באופן שיקשה על גילויו גם כשיטוס בגובה נמוך. הוא מתוכנן לשאת מטענים ייעודיים במשקל של עד 3.5 קילו, לפעול בטווח מרבי של עד 10 קילומטר, לתצפת מגובה של כ-2,000 רגל על מטרות ביום ובלילה ולאסוף ולשדר בזמן אמת מודיעין טקטי לכוחות. ביחס לרוב הרחפנים שמסוגלים לטוס במשך עד 30 דקות, ה"צור" מתוכנן כך שיוכל לטוס כשעה ורבע ולפעול גם בתנאים של מזג אוויר סוער.

במקביל להשלמות הפיתוח של ה"צור", צה"ל מתכוון להחליף בהדרגה את הרחפנים שמופעלים כיום ביחידות צה"ל - רובם מתוצרת DJI הסינית, בשל הקושי בהצפנתם. קושי זה מונע לעתים תכופות שימוש בהם בפעילויות בעלות רמת סיווג גבוהה.

לפי החזון של גורם שמעורב בתוכנית הפיתוח של הרחפנים הצבאיים העתידיים, לא ירחק היום שהם יפעלו לאורך גבולות המדינה באופן אוטונומי, יישאו מערכות איסוף מודיעין ומערכות אחרות, לשיבוש תדרים של האויב הזומם, וייתכן שיחומשו כך שיוכלו להמטיר מכות אש על מטרות אויב.

אם גדר הגבול תשדר לחמ"ל מרוחק התרעה על נגיעה או חצייה, הרחפנים הקרובים ביותר לאזור האירוע כבר יזנקו אליו אוטומטית - ויבדקו את האינדיקציה החריגה; הם יעבירו נתונים חיוניים בזמן אמת גם למערכת 'רואה יורה' שנשלטת מרחוק - ויכוונו לעבר האויב מכת אש קטלנית.

גורמי פיתוח אומרים שטכנולוגית, זה כבר כאן. רק אינטגרציה נכונה, רצון ופתיחות לשינויים - וזה לגמרי בידיים.

תרחיש הבלהות: נחיל של רחפנים אלימים

במערכת הביטחון חוששים מתרחישים שבהם אויב ישתמש ברחפני תקיפה, ומודים: האיום הזה מתפתח בתדירות גבוהה מאוד, שלא יהיה לו מענה קבוע לאורך זמן. איום הרחפנים נחשב לאחד הסיוטים העדכניים בצה"ל ובמערכת הביטחון - והוא נע מתקיפה פתאומית מכיוון עזה באמצעות נחיל של מאות רחפני תופת, שמסלול מעופם לעבר מטרה או מספר מטרות בישראל הוזן מראש במחשב ההפעלה שלהם. "אם בערב יום העצמאות האחרון 300 רחפנים האירו את שמי ירושלים עם דיוקנו של הרצל לפי פקודות שקיבלו ממחשב - תתאר לך מה הם עוד יכולים לעשות, אם מתקינים עליהם כל מיני מטענים מתפוצצים", מזהיר גורם ביטחוני בשיחה עם "גלובס".

בקרב גורמי הביטחון וצה"ל מדברים על נחילים ועל להקות של רחפנים במושגים של איום ממשי. "עד עכשיו ראינו את זה בקטן בסוריה, כשדאעש עשה שימוש ברחפנים כדי לבצע פיגועים ואפילו כדי לפוצץ משוריין. בעתיד נראה עוד ועוד מקרים כאלה, כי מדובר בנשק זמין וזול", אומר אחד מהם.

באוגוסט השנה ניצל נשיא ונצואלה, ניקולאס מדורו, מניסיון חיסול באמצעות מספר רחפנים ממולכדים שהוטסו לכיוונו במהלך תערוכה צבאית בבירה קרקאס. "מדורו לא לבד", אומר גורם ביטחוני שמעורה בתחום הרחפנים ובמערכות ההגנה. "יש הרבה ראשי מדינות בעולם שכבר חוו רחפן מעל הראש. האיום הזה הוא כאב ראש רציני".

במהלך השנים האחרונות יחידת המעברים של משרד הביטחון דיווחה על עליה קבועה במספר הניסיונות להבריח רחפנים לרצועת עזה במסווה של סחורות וסיוע הומניטרי, דרך מעבר הגבול בכרם שלום. מאות רחפנים, וחלקי רחפנים נחשפו במסגרת שיקוף של מכולות עם טובין שמיועדים לעזה - מסגירים את התוכנית שנרקמת בחמאס לבסס יכולות של איסוף מידע באמצעות כלים אלה, ואף לבצע באמצעותם פיגוע. על-פי דיווחים מהחודשים האחרונים, בשטח כבר ניכרים סימנים ראשונים לניסיונות כאלו.

לרחפנים יש חתימת מכ"ם נמוכה, מה שהופך את משימת הגילוי והשיבוש שלהם למורכבת. מגנ"א בי.אס.פי מפתחת ומייצרת מכ"מים יעודיים לגילוי ולזיהוי של רחפנים שנמצאים במרחק של קילומטרים מממטרה פוטנציאלית. במקביל, חברת רפאל הודיעה בעבר על השלמת פיתוח של מערכת חדישה שמאפשרת ניטרול רחפנים ואת יירוטם בעת מעופם באמצעות קרן לייזר.

גורם בכיר בחטיבה הטכנולוגית של צה"ל אומר כי: "היום אנחנו מוצאים תשובות חלקיות לאיומים האלה, בגלל המהירות שבה הם מתפתחים. מה שנכון להביא לשטח היום כמענה - לא יהיה רלוונטי מחר. זה מסוג האיומים שלעולם לא תהיה בטוח בנקודת זמן כלשהי שיש לך מענה מוחלט מפניו".