בפסיכולוגיה קוראים לזה "מסר כפול". זה מה שבני הזוג נתניהו מעבירים לבנם יאיר. גם כשהם מגנים (בשפה רפה מאוד) מעשים או דברים שאמר, הם מוסיפים מיד "הסבר", לרוב חסר שחר או סתם מטופש, אבל בכל זאת משהו שיאיר יכול לראות בו הגנה עליו ועל דרכיו.
דוגמה מהימים האחרונים: יאיר שרוי עכשיו בתביעת דיבה שהגיש. אתמול (ב') הבן יאיר הגדיר "שמאלנים", עיתונאים וכל מי שאינו רואה את הדברים כמוהו, בתואר "בוגדים". זה כבר לא כל-כך מפתיע, יאיר הוציא מהמקלדת שלו תארים ותיאורים לא פחות מסיתים. ברוב הזמן הזה האב בנימין שתק, או יצא להגנת בנו, לא משנה מה אמר או כתב.
ואם אחרים יקפצו מהגג?
קו ההגנה של נתניהו האב בעצם אינו מתייחס ישירות לדברי הלעז והטיפשות של הבן. "גם הם עושים את זה", זה קו ההגנה שלו. "הם" זה כל מי שהאב לימד את בנו לשנוא, ואולי גם בשיחות חולין בבית המילה בוגדים יצאה מפיו, כפי שקרה בכיכר ציון בירושלים, במופע האימים שהוביל לרצח יצחק רבין. התפלאתי מאד כאשר האם שרה לא הגיבה על האמירות הרעות והמסיתות של בנה הבכור. כנראה ש"שירות הציבור" אינו כולל את בני המשפחה.
ביבי גינה. לא, לא את בנו, אלא את השימוש במילה "בגידה" - באופן כללי. מעין נזיפה קלה ליאיר. אבל לאחר הספק-גינוי, הוסיף האב את נימוק ההגנה האולטימטיבי - "גם אחרים עושים את זה". ממתי זו הגנה? האם אדם שנתפש בגניבה יכול לטעון ש"גם אחרים" גונבים? ועל איזה "אחרים" מדובר? האם בין האחרים נמצאים ילדים של ראש ממשלה? האם האחרים מתגוררים בביתו של ראש הממשלה - בחינם? האם ל"אחרים" הללו יש מכונית שרד מפוארת עם שומרי-ראש? ו"מתנות" כפויות מעתירי ממון?
לא כאחד האדם
השוואות הן דבר מסוכן. כדי שיהיו רלוונטיות צריך שהתנאים יהיו שווים. בוודאי שזה לא המצב. אין שום דבר במשפחת נתניהו שמזכיר אנשים רגילים. אנשים שאני מכיר היו בוכים על שילדם מתנהג ומדבר הוא כמו יאיר. אני מתקשה להבין: אין מי שיכול לעצור את יאיר, לסלק אותו מהבית שאנחנו מממנים ושמתוכו, ואולי עידוד הוריו, מנהל את מסעות הנקמה והשנאה נגד ציבורים המשתתפים במימון שכר הדירה ודמי המחיה שלו?
כתבות
ני"ע
