ביהמ"ש העליון במסר מעודד לצרכנים הסובלים מריבוי הודעות ספאם

בית המשפט העליון שיגר אתמול (ג') מסר מעודד וברור לצרכנים הסובלים מריבוי הודעות ספאם המשוגרות אליהם בניגוד לחוק, והבהיר: אתם יכולים להגיש כמה תביעות שצריך, רבות ככל שיהיו, על-מנת למנוע את תופעת הודעות הספאם, ולהיעזר לצורך כך בחברות המתמחות בהגשת תביעות ספאם.

בפסק הדין קבעו שופטי העליון מני מזוז, יעל וילנר ועוזי פוגלמן כי יש לפסוק פיצויים מרתיעים ומשמעותיים נגד משגרי ההודעות והפרסומים האסורים על-פי החוק, ואין לדחות תביעות אלה רק בשל העובדה שהן "מעמיסות" לכאורה על בתי המשפט, וזאת גם אם הן מוגשות באמצעות חברה המתמחה בהגשת תביעות נגד מפיצי הספאם. 

בפסק הדין נמתחה ביקורת על בית המשפט לענייני משפחה ובית המשפט המחוזי, אשר קבעו כי תכליות הליך התביעה הקטנה ותכליות חוק התקשורת מוליכות למסקנה כי תביעות ספאם המוגשות בסיועה של חברה המתמחה בהגשת תביעות מהסוג הזה, הן הליכים שאינם הולמים את תכליתו של חוק התקשורת ואת מטרתם של הליכי בית משפט לתביעות קטנות, בהיותן מובילות להרתעת יתר ולעומס שיפוטי, ועל כן אין לעודדן על דרך של פסיקת פיצוי.

השופט מני מזוז שלל גישה זו של הערכאות הנמוכות יותר וקבע חד-משמעית כי "הקלה בעומס השיפוטי אינה אחת ממטרות חוק התקשורת, ועל כן אין להביאה בחשבון במסגרת קביעת פיצויים בגין הפרת הוראות החוק. המטרה של הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת אינה להפחית את מספר התביעות שיוגשו, אלא להפחית את מספר הפרות החוק שיבוצעו".

מזוז אף ציין כי המסקנות של בתי המשפט שדנו בנושא היו אמורות להיות הפוכות בדיוק, והיה מוצדק לקבוע פיצוי גבוה, במקום לשלול את הפיצויים מהתובע בתיק. "לא למותר להוסיף כי מאחר שריבוי תביעות ספאם הוא תוצר של הפרות חוק מרובות, ניתן להעריך שדווקא פסיקת פיצויים מרתיעה בתביעות כאלה תגרום להפחתה במספר הפרות החוק, וממילא הדבר ישפיע גם על מספר התביעות אשר יוגשו לבתי המשפט".

ההכרעה בערעור, שהגיע כל הדרך מבית המשפט לתביעות קטנות ועד לבית המשפט העליון, סבבה סביב שאלת סמכותו וגבולות שיקול-דעתו של בית המשפט לדחות תביעה לפי סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), המוכר כ"חוק הספאם", לפסיקת פיצוי ללא הוכחת נזק בגין שיגור דבר פרסומת (ספאם) באמצעות מתקן בזק, וזאת בשל הסתייעות התובע בחברה שמתמחה בכך ונהנית מפירות התביעה. השופטים ציינו כי לשאלה זו יש חשיבות עקרונית שחורגת מעניינם של הצדדים למחלוקת.

חוק הספאם אוסר על משלוחי פרסומים במייל ובהודעות טקסט ללא אישור חתום של הנמען או משלוח הודעות בתוך התעלמות מדרישת הצרכנים להסיר את שמם מרשימות התפוצה, והוא קובע פיצוי של עד 1,000 שקל להודעת ספאם. 

ראשיתו של ההליך בתביעה לפי סעיף 30א לחוק הספאם שהגיש יהונתן ארד ביוני 2016 נגד מנקס אונליין טריידינג בע"מ ונגד רועי שגן לבית המשפט לתביעות קטנות, במסגרתה נטען כי מנקס אונליין שלחה אליו הודעת פרסומת (ספאם) ללא קבלת הסכמתו מראש ובכתב, ומבלי שניתנה לו אפשרות למשלוח הודעת סירוב בדרך שבה שוגר דבר הפרסומת. רועי שגן, הנתבע הנוסף, שימש כמנהל מנקס אונליין ובעל המניות העיקרי בה.

תביעתו של ארד הוגשה בסיועה של חברת ספאם אוף טכנולוגיות בע"מ, אשר מזמינה נמענים שקיבלו הודעות ספאם לתבוע בסיועה את משגרי ההודעות. סיועה של ספאם אוף כולל איתור שולח הודעות הספאם, סיוע במילוי כתבי הטענות והגשתם לבית המשפט ועדכון מועדי הדיון. בתמורה לשירותיה מתחייבים התובעים שאם יזכו בתביעתם, ספאם אוף תהיה זכאית ל-20% מהסכום שנפסק או לסך של 100 שקל, לפי הגבוה ביניהם.

מאחר שנגד מנקס אונליין ושגן הוגשו תביעות רבות שעניינן הפרת חוק הספאם, נשיא בית משפט השלום בתל-אביב החליט כי כלל התיקים יאוחדו ויישמעו בפני שופט אחד במסגרת שני ימי דיונים. בית המשפט לתביעות קטנות שמע את תביעותיהם של 60 תובעים, 30 מתוכם תובעים שהסתייעו בשירותיה של ספאם אוף, והכריע בעניינם בפסק דין משותף שניתן באפריל אשתקד.

בהכרעה נקבע כי ביחס לכל 60 התובעים, ובתוכם ארד, ההודעות נשלחו שלא כדין תוך הפרת הוראות החוק; וכי לשגן יש אחריות אישית למשלוח ההודעות.

בנוגע לשיעור הפיצוי, בית משפט השלום פיצל בין שני סוגי תובעים: לתובעים שהגישו תביעתם שלא באמצעות ספאם אוף, פסק פיצוי בסך של 550 שקל לכל הודעה שכללה אפשרות למתן הודעת סירוב וסך של 650 שקל לכל הודעה שלא כללה אפשרות כזו. כמו כן, נקבעה אחריות אישית לשגן, שהוגבלה עד לסך של 10,000 שקל.

לעומת זאת, בית משפט השלום דחה את התביעות של התובעים שתביעתם הוגשה בסיוע ספאם אוף. בית המשפט ציין כי אמנם פעילותה של ספאם אוף אינה מפרה את המגבלה החלה על תאגיד להגיש תביעה בבית משפט לתביעות קטנות או את המגבלה על הגשת יותר מ-5 תביעות בשנה על-ידי תובע, ואף לא מדובר בהפרת המגבלה על המחאה של זכות התביעה; ואולם לדעת בית המשפט, פעילות ספאם אוף גורמת לגידול משמעותי במספר תביעות הספאם, פוגעת במתדיינים אחרים בכך שהיא גורמת לעיכוב בשמיעתם, וכן לעתים גורמת לקשיים בבירור התביעות, ועל כן אין לעודד תביעות בסיוע ספאם אוף. 

בנוסף ציין בית המשפט כי פעילות ספאם אוף מעלה חשש להסגת גבול ייחוד מקצוע עריכת הדין, אך לא הכריע בעניין. בית המשפט סבר אפוא כי מאחר שתביעות ספאם בסיוע ספאם אוף אינן יעילות, אינן ממלאות אחר מטרת החוק, מובילות להרתעת יתר ולעומס דיונים - יש לדחות את התביעות שהוגשו בסיועה של ספאם אוף ובתוכן את תביעת ארד.

ארד לא השלים עם ההכרעה והגיש בקשה לרשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל-אביב. 

בית המשפט המחוזי הצטרף למסקנתו של בית המשפט לתביעות קטנות, לפיה תביעות הספאם המוגשות בסיועה של ספאם אוף אינן הולמות את תכליתו של חוק התקשורת, ואין לעודדן בדרך של פסיקת פיצוי.

שופט העליון מזוז, בהסכמת השופטים וילנר ופוגלמן, קבעו כי עמדת בית המשפט לתביעות קטנות ובית המשפט המחוזי אינה מקובלת עליו, וכי "בחינת התכליות של הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת, שעניינו מאבק בהודעות ספאם, וכן מטרות הליכי התביעה בבית משפט לתביעות קטנות ויישומם במקרה זה, מובילים למסקנה שונה". 

משכך, שופטי העליון הגיעו למסקנה כי הפעילות של ספאם אוף וגופים אחרים בעלי פעילות דומה מסייעת להגשים את התכלית ההרתעתית שבבסיסו של חוק התקשורת על-ידי עידוד הגשת תביעות וטיובן. בהמשך לכך נמתחה בפסק הדין ביקורת על גישתם של בית המשפט לתביעות קטנות והמחוזי בעניין זה, כאשר השופט מזוז כתב, בין היתר, כי לא מקובלת עליו קביעת בתי המשפט, לפיה פעילותה של ספאם אוף מובילה "להרתעת יתר".

לדברי מזוז, "מטרת סעיף 30א לחוק התקשורת היא ליצור הרתעה יעילה מפני הפרת הוראותיו. איני סבור כי דחייה של תביעות ספאם שהוכחו מתיישבת עם תכלית ההרתעה או מקדמת את יעילות האכיפה... קיומן של תביעות רבות בגין הודעות ספאם אינו מעלה חשש להרתעת יתר, כי אם תקווה לאכיפה אפקטיבית".

עוד ציין מזוז כי הוא לא מסכים גם עם קביעת הערכאות כי פעילות חברת ספאם אוף נוגדת את תכליות הליך התביעה הקטנה. "כל עוד פעילות ספאם אוף נעשית בצורה ראויה, אני סבור כי אין בכך כל סתירה לתכליות הליך התביעה הקטנה. אדרבה, תכלית מרכזית של הליך התביעה הקטנה הוא להתגבר על בעיית 'הערך השלילי' של תביעות, היינו תביעות שהתועלת הכספית הצפויה מהן במקרה של זכייה אינה מספיקה בכדי לתמרץ את התובע להגישן. בעיה זו קיימת אף, ואולי בייחוד, בהליכי תביעה קטנה בגין הודעות ספאם מכוח חוק התקשורת, שסכום הפיצוי המקסימלי בגינה אינו גבוה ממילא. הסתייעות התובעים בספאם אוף מקלה כאמור על הכנת התביעה ומתמרצת להגישה". 

את ארד ייצגה בערעור עו"ד ליעד ורצהיזר.

"צעד חשוב במלחמה הסיזיפית במגיפת הספאם" 

חברת ספאם אוף (Spamoff), שעומדת בלב פסק הדין של העליון, היא סטארט-אפ צרכני-חברתי שהוקם בשנת 2015 על-ידי היזמים עידו לוין (מנכ"ל) ואורן שגב (סמנכ"ל), במטרה לצמצם את תופעת הספאם. החברה הציעה סיוע למקבלי ספאם (סמס) בהגשת התביעה באמצעות מערכת און-ליין שאיפשרה להם למלא פרטים בכתבי תביעה ולהגישם לבית המשפט לתביעות קטנות, ובאמצעות סיוע באיתור מקור הספאם והראיות הנדרשות להוכחת מקורו. החברה אינה פעילה כעת, אך בתקופת פעילותה גבתה עבור שרותיה דמי טיפול של 20% מסכום הזכייה.

מנתונים שסיפקה ספאם אוף עולה כי בתקופת פעילותה הוגשו אלפי תביעות ספאם על-ידה, והושב לציבור באמצעות בתי המשפט לתביעות קטנות סכום כולל של כמיליון שקל. עם התרבות התביעות החלו הנתבעים לטעון להשתמש במעורבות ספאם אוף כטיעון מרכזי לדחיית התביעות. כתוצאה, חלק מהשופטים דחו תביעות או הפחיתו פיצוי בשל מעורבות ספאם אוף. בית המשפט העליון שם כץ לטענות הללו.

היזמים עידו לוין ואורן שגב מסרו: "הקמנו את ספאם אוף במטרה להילחם בתופעת הספאם הסלולרי הטורדני והלא חוקי, וליצור הרתעה. אנו שמחים וגאים בכך שפסק הדין התקדימי שהתקבל בבית המשפט העליון מכיר בתרומת ספאם אוף למאבק בספאם, ודוחה טענות שהועלו כנגדינו ושירתו את מפירי חוק הספאם במקום לשרת את החוק עצמו ואת הציבור. בית המשפט הבין את חשיבותם של גופים המסייעים לציבור למצות את זכויותיו בגופי הממשל. במהלך תקופת פעילות החברה הוגשו כ-6,000 תביעות, נפסקו פיצויים בגובה כולל של יותר ממיליון שקל, והתוצאה המשמעותית ביותר שראינו הייתה הרתעת שולחי הספאם".

לדברי עו"ד ליעד ורצהיזר, "מדובר בפסק דין חשוב מאין כמוהו לאזרח הקטן, המבקש לממש את זכותו ולתבוע את נזקו בבית המשפט לתביעות קטנות. בית המשפט העליון קבע כי סיוע של גופים דוגמת ספאם אוף הוא לא רק מותר כי אם אף רצוי, ועולה בקנה אחד עם מטרות הליך התביעה הקטנה. פסק הדין יביא לעצירת המגמה המסוכנת, של הפחתת או שלילת פיצויים לתובעים רק משום שהסתייעו בגופים חיצוניים בעריכת תביעותיהם, ומהווה צעד נוסף וחשוב במלחמה הסיזיפית במגיפת הספאם הפוגעת בכולנו".