האם הרישום הכפול עשה טוב למשקיעים בת"א?

לפני שלוש שנים נדמה היה שרוחות חדשות נושבות בבורסה של תל-אביב. אחרי שנים ארוכות של דעיכה במחזורי המסחר וירידה במספר החברות הנסחרות, נרשמו בזו אחר זו מספר חברות למסחר בבורסה במסגרת הרישום הכפול. הרישום הכפול מאפשר לחברות שניירות הערך שלהן רשומים למסחר בבורסות זרות מסוימות (ארה"ב, בריטניה, סינגפור, הונג קונג וקנדה), לרשום אותם למסחר גם בישראל, בהתבסס על דיווחיהן לפי הדין הזר החל עליהן, במקום הדין הישראלי - ולהיסחר כחברות דואליות.

 מה עשו מניות הרישום הכפול

הפריחה הצנועה של הרישום הכפול של סוף 2015 ותחילת 2016 התחילה עוד עם חברות הביומד האמריקאיות, שניצלו פרצה שהכניסה אותן ישירות למדדים כדי להירשם למסחר ולגייס מימון - ובדיעבד, רובן מחקו למשקיעים חלק ניכר מההשקעה ונמחקו ממסחר בת"א. זה המשיך עם חברת התרופות מיילן , שכחלק מניסיון ההשתלטות שלה על פריגו הדואלית נרשמה למסחר בת"א, למעשה משיקולים משפטיים. לאחר שניסיון ההשתלטות נכשל, מיילן נסחרה בת"א עוד שנתיים כחלק מהמדד המוביל, אך נמחקה מהבורסה המקומית בשנה שעברה, לאחר שהניבה למשקיעים בת"א תשואה שלילית של 28%.

יחד עם זאת, לצד החברות הזרות שביקרו בבורסה לתקופה מסוימת, היו גם ארבע חברות ישראליות שנסחרו קודם לכן בחו"ל, והחליטו באותה תקופה "לחזור הביתה" ולהירשם למסחר גם בבורסה בת"א. אמנם הבורסה לא הצליחה (עד כה) למשוך את החברות הישראליות המצליחות והגדולות ביותר שנסחרות בחו"ל (הדוגמה הבולטת היא צ'ק פוינט), אך גם החברות שנרשמו אליה אז היוו תוספת מרעננת למספר החברות הנסחרות.

הבולטת מבין הארבע: סודהסטרים

שלוש שנים אחרי, חזרנו לבדוק מה עשו המניות שלהן, והאם המשקיעים והבורסה יכולים להיות מרוצים.

החברה הבולטת בגל הרישום של אותה תקופה הייתה סודהסטרים , יצרנית המערכות למשקאות מוגזים. סודהסטרים היא גם היחידה מבין החברות הללו שנמחקה מהמסחר בבורסה בת"א - על רקע מכירתה לענקית המשקאות פפסיקו תמורת 2.3 מיליארד דולר. המניה נמחקה ממסחר בשבוע שעבר מת"א ומהנאסד"ק, כשהחברה הפכה רשמית לחלק מפפסיקו.

סודהסטרים הצטרפה לבורסה המקומית כשמנייתה הייתה קרובה לשפל, לאחר ירידה של כ-80% מרמות השיא, וזאת אחרי שהחברה הציגה במשך מספר רבעונים רצופים תוצאות פיננסיות מאכזבות והפחיתה את התחזיות השנתיות שלה. החברה, בניהולו של דניאל בירנבאום, נאלצה גם לשנות את האסטרטגיה שלה ולהבין ששוק המשקאות המוגזים הממותקים כבר לא מה שהיה בעבר - ולעבור לשוק המים המוגזים.

מי שבכל זאת האמין בחברה, ורכש את המניות שלה כשרק הצטרפה לבורסה, הרוויח בגדול: מניית סודהסטרים הציגה תשואה פנומנלית של 771% בתקופה שנסחרה באחוזת בית. המומנטום החיובי במניה החל עוד לפני שנודע על מכירתה לפפסיקו, על רקע שיפור מתמיד בתוצאות הפיננסיות.

גם מי שהשקיע במניית פוינטר טלוקיישן , שהצטרפה למסחר בבורסה ב-2016, יכול להיות מרוצה. פוינטר המנוהלת על-ידי דוד מחלב ועוסקת בתחום ניהול המשאבים הניידים (MRM) חזרה לבורסה בת"א לסיבוב שני, אחרי שכבר נסחרה בה אך נמחקה ב-2012.

החזרה לבורסה הייתה על רקע החלטה לבצע פיצול החברה הבת שגריר , המספקת שירותי דרך, באמצעות חלוקת מניותיה כדיבידנד בעין - והרישום למסחר הקל על המהלך. מאז פיצול שגריר מפוינטר (שבועות ספורים לאחר הרישום למסחר), מניית פוינטר הכפילה את עצמה. שגריר החלה להיסחר זמן קצר אחרי פוינטר, וגם היא הניבה למשקיעים בה תשואה מכובדת של 76%.

הצד החיובי פחות של הסיפור הוא שתי המניות הנוספות שהצטרפו לבורסה המקומית, לפני כשלוש שנים. מדובר בחברות הטכנולוגיה מטומי ואביליטי. מטומי עוסקת בתחום הפרסום הדיגיטלי ואביליטי מספקת פתרונות מודיעיניים לגופי ממשל. שתי החברות מחקו כמעט את כל שוויין מהיום שהצטרפו לבורסה.

מטומי, שעוברת כיום טלטלה משמעותית ומבקשת הסדר חוב עם נושיה, איבדה 94.5% מהשווי, ואביליטי, שמנייתה קרטעה כמעט מהרגע הראשון, מחקה 97.6%. כשנרשמה למסחר בת"א, הייתה אביליטי חברה ציבורית צעירה, שמוזגה שבועות ספורים מוקדם יותר לשלד בורסאי בנאסד"ק. מטומי הייתה ותיקה יותר בשוק ההון: היא נרשמה במסגרת הרישום הכפול אחרי שאיבדה יותר ממחצית מערכה מאז שהונפקה בלונדון שנה וחצי מוקדם יותר.

לקראת הרישום בבורסה אמר מייסד מטומי ומי שהיה אז המנכ"ל, עופר דרוקר, כי "מטומי היא חברה ישראלית שנתפסת כאחת המובילות בתחומה בעולם, ומשמח אותי כישראלי להיסחר גם בשוק הישראלי, ולהציע למשקיעים הישראלים להשתתף בהצלחה שלנו ולהרוויח לאורך זמן". למרבה הצער, לפחות נכון להיום, זה לא קרה.

בראיון ל"גלובס" ב-2016 התייחסה חני שטרית-בך, סמנכ"לית בכירה, מנהלת המחלקה הכלכלית בבורסה, לשאלה מדוע החברות שהבורסה הצליחה למשוך אליה הן חברות שהיו אז בתקופה פחות טובה וחוו ירידות במניה, ולא הצליחה להביא את החברות שבתקופת שגשוג עסקי. שטרית-בך השיבה, כי "לכל חברה יש עליות וירידות. יכול להיות שחברה מרגישה את הצורך בהרחבת בסיס המשקיעים אחרי שכבר ספגה ירידה חדה, ומבינה את החשיבות של שני שווקים, שבהם יש טעמים שונים של משקיעים. אני לא נרתעת מזה, לכל חברה יש מחזורי עסקים ובתקופות מסוימות המניה תעלה ובתקופות אחרות תרד, וזה טבעי. גם אלה שהגיעו לכאן יעלו באיזשהו שלב". שלוש שנים אחרי - נראה שהנבואה שלה התגשמה באופן חלקי בלבד.